שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בהלכות חנוכה,
אל תרף ממני,
עוד מעט כבר מסיימים בכלל את כל השולחן ערוך,
סימן תרפ שבו יש שני סעיפים, ובתרפ-א סעיף אחד מתוך השניים,
בעזרת השם. עובר לנו על שולחן ערוך סימן תרפ סעיף א',
בליל שבת צריך לתת שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח. אם אנחנו מדליקים נרות חנוכה
בפתח הבית, ברגע שיפתחו את הדלת,
ברגע שינועו בכניסה לבית, יכולים לכבות את נר חנוכה,
צריך שיהיה מקום שראוי לדלוק עד אחרי שתכלה רגל מן השוק.
בליל שבת צריך לתת שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח
שלא יכבה הנרות כשפותח את הדלק.
יכול להיות לעשות מעשה בידיים או בגרמה, לא משנה, אבל בזה שתפתח,
אז ברור שהנרות יכבוד, צריך לשים איזשהו דבר, אנחנו בדרך כלל.
כשמדליקים בחוץ, אנחנו מדליקים ברוך השם בתוך הקווריום, גם זה לא חסר היום.
יש פה הוצאה גדולה.
בעזרת השם, יש לנו שפע, נוציא אותו לצורך מצוות.
בעזרת השם. סיב ב.
בערב שבת אסור לקבוע נרות בדלת עצמה,
לא לתלות על הדלת את הנרות
או באחורי הדלת, ויש מי שמתיר.
כן?
למה? כי אתה מזיז את הדלת, אתה מזיז גם את הנרות.
תרפא, במוצאי שבת אין מבדילים בין נר חנוכה
שאין נהנים לאורו, ואין מברכים על הנר עד שאורתו לאורו.
עכשיו לשים לב, כל מה שהוא אומר פה, אין מדליקים מבדילים בין נר חנוכה, זה
אולי דווקא בבית הכנסת.
מדוע?
כי הדלקנו נר חנוכה לפני הבדלה.
אבל בבית, המנהג הסטנדרטי, יש כאלה אחרת, כן? יש כאלה שגם בבית, קודם כל,
הם מדליקים, עושים הבדלה, ואחר כך,
סליחה, קודם כל מדליקים נר חנוכה ואחר כך הבדלה.
אבל המנהג הרגיל הוא שקודם כל מבדילים בבית ואחר כך נר חנוכה. אז לכן,
בבית הכנסת,
ברגע שהדלקנו נר חנוכה, לא נהנים לאורו לברך בורא מאורי האש, כי אסור ליהנות מאורו
של הנר בחנוכה, וכל בורא מאורי האש זה מי שנהנה כניאות לנר.
בעזרת השם, מחר נמשיך.
כל טוב. שלום.
