פרשת: בהעלתך | הדלקת נרות: 19:07 | הבדלה: 20:30 (ירושלים) 

ראש השנה  //  הרב אמיר דומָן

ראש השנה חל בימים א'-ב' בחודש תשרי, והוא "יום הדין": "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" אומרת המשנה במסכת ראש השנה, כלומר כל פרטי המציאות ובראשם בני האדם נסקרים בבחינה מדוקדקת אם הם מכוונים כראוי לתפקידם ולמטרתם. לפי תוצאת הדיון והנסיבות להקל או להחמיר – נגזר הדין: אלו כוחות חיים, בכמות ואיכות, אם בכלל, יינתנו גם השנה.

עם ישראל יש לו מעמד מיוחד בדין אצל מלך העולם: "אם כבנים, אם כעבדים". אנו בעלי תפקיד מכריע בקיומו של העולם, נחשבים לפניו כבניו וכשלוחיו בעולם, ולכן אנו מדגישים זאת בתפילות המיוחדות ובמצוות תקיעת השופר המיועדות להמליך אותו על עולמו: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'".

אמנם "הימים הנוראים" שנפתחים בראש השנה הם ימים של חרדת דין וחשבון הנפש אישי וציבורי, אך דווקא מתוך ההכנעה וההמלכה אנו בוטחים בו שנזכה לשנה טובה ומתוקה.

המשך לקרוא

יום הכיפורים  //  הרב אמיר דומָן

יום הכיפורים חל בי' בתשרי, והוא היום החותם את "עשרת ימי תשובה". זהו יום התשובה הגדול, בו אנו מתוודים על כל חטאינו ומבקשים מחילה וסליחה וכפרה ממלך מלכי המלכים, שאנו וחיינו שלו.

כדי להיות פנויים ומרוכזים באחדות המוחלטת שלנו כולנו יחד עם בורא עולם, ציווה הקב"ה לצום "מערב עד ערב". יום הכיפורים אינו יום של דיכאון ועצבות, חלילה! ממש להפך, זהו יום שמחה וקדושה גדולה: "לא היו ימים טובים לישראל יותר מיום הכיפורים וט"ו באב, שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות (=מחוללות) בכרמים…" ושידוכים היו נרקמים שם, ומשפחות חדשות מתייסדות.

זהו הזמן לבקש על החלומות העמוקים ביותר שלנו, שמתאימים באופן העמוק ביותר לרצון ה' אבינו מלכנו, ושערי שמיים פתוחים: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". יום הכיפורים הוא היום בו סלח ה' לעם ישראל על חטא העגל במדבר, ומאז ולעולם "עיצומו של יום מכפר לשבים".

גמר חתימה טובה!

המשך לקרוא
סוכות  //  הרב אמיר דומָן חג הסוכות חל ימים ספורים לאחר יום הכיפורים, בט"ו-כ"ב בתשרי. הוא מורכב משני ימים טובים של קודש בתחילתו ובסופו, וביניהם ימי "חול המועד", ימי חג המותרים בעשיית חלק מהמלאכות. מצוות החג המעשיות הן שלוש: ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, ומצווה אחת הכוללת את הכל – שמחה: "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". חג הסוכות מסכם את כל השנה שקדמה לו, זהו חג המעבר מימי הקיץ אל עונת הגשמים, חג האסיף. הסוכה היא זכר ליציאת מצרים בה ישבנו בסוכות: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". בסוכה הפשוטה אך הנאה יש שחרור מכבלי השיעבוד לקיום המאסיבי, המוצק והכבד, היציאה מן הבית לסוכה, מבית קבע לבית ארעי היא הודאה בכך שלא אנו הוא מרכז המציאות, לא אנחנו "בעלי הבית", אלא מלכו של עולם. הקיום שלנו פה הוא כדי להיות צינור ולהביא את טוב ה' למציאות, לנצרכים ולמעוטי היכולת. ארבעת המינים שבאים מן הצומח מבטאים את כל חלקי האוכלוסייה, וכולם נאגדים באגודה אחת ובהם אנו מודים ומהללים ומתפללים לשפע שיגיע בהמשך השנה כולה.
המשך לקרוא

הושענא רבה  //  הרב אמיר דומָן

הושענא רבה הוא היום השביעי של חג הסוכות, היום האחרון של ימי חול המועד סוכות, ומצד שני הוא ערב חג שמחת תורה – "שמיני עצרת".

יום זה נחשב ליום "חיתום הדין" של עשרת ימי תשובה, ובו יוצאים לדרכם כל פסקי הדין של יום הכיפורים, ולכן מרבים בו בתפילות. במקום "הקפה" אחת של הבימה יחד עם ארבעת המינים – המכונה "הושענות" – עורכים בו שבע הקפות של הודיה ותחנונים. זה מקור השם: הושענא רבה.

בנוסף, מנהג מימי הנביאים לקחת אגודת ערבות בזמן התפילה, לבקש על הגשם של החורף המתקרב, משום שערבה הוא אילן שזקוק למים רבים. לבסוף חובטים אותה לארץ מספר פעמים, כדי "למתק את הגבורות" ולהפוך את מידת הדין למידת רחמים.

הערבה היא אילן שאין בו כל ייחוד לכאורה, לעומת שאר המינים: אתרוג, הדס ולולב, אך ביום זה מתגלה שגם באנשים הפשוטים שנמשלו לערבה, יש סגולה אינסופית של קודש, שעליו מתקיים העולם.

המשך לקרוא

שמחת תורה  //  הרב אמיר דומָן

חג "שמחת תורה" מכונה גם "שמיני עצרת", הוא יום החג הסוגר את חג הסוכות, אך אינו חלק ממנו, והוא עומד כחג בפני עצמו, וחל בכ"ב בתשרי. ביום זה, אין מצווה מיוחדת מלבד השמחה עם התורה, אותה מסיימים לקרוא בפרשת "וזאת הברכה", ומיד גם מתחילים מחדש בפרשת "בראשית" – "ולהתחיל מבראשית"…

את חגיגות הסיום וההתחלה מחדש עורכים בריקודים ושמחה פורצת ב"הקפות", שבע במספר, שבהן רוקדים עם כל ספרי התורה שבבתי הכנסת, וכל הקהל עולים לתורה בזה אחר זה (ילדים צעירים ותינוקות כולם יחד ב'עלייה' מיוחדת: 'כל הנערים'). המסיים והפותח מחדש, מכובדים בתארים 'חתן תורה' ו'חתן בראשית', ונהוג שהם מזמינים את הקהל לסעודת מצווה חגיגית.

שמחת תורה הוא היום בו מסתיימים חגי תשרי אחרי המסע שהתחיל כבר בחודש אלול של ימי התשובה, הסליחות והרחמים, המלכת הקב"ה בראש השנה והכפרה המוחלטת של יום הכיפורים, שלאחריהם ימי חג הסוכות בו יצאנו מהשיעבוד לקביעות החומרית. אז מתגלה הלוז הפנימי של כל עומק החיים של עם ישראל, והוא התורה. התורה שייכת לכל ישראל, לא למגזר או אליטה כלשהי. היא הפותחת וסוגרת את השנה, היא שנותנת מסגרת לכל החיים האישיים והציבוריים שלנו, כמאמר הנביא: "עַם – תורתי בלבם".

המשך לקרוא
ימי חנוכה – שמחה שמעל הטבע!  //  הרב אמיר דומָן חנוכה הוא חג מהפכני. זהו חג שלא כתוב בתורה! חכמי ישראל באמצע ימי בית שני קבעו חג של שמונה ימים לזכר נס חנוכה, ובכך פרצו אפיק חדש של תורה וקדושה בעולם: קדושה שבאה מלמטה למעלה, כמענה לקריאה האלוקית שבאה אלינו מלמעלה כלפי מטה. נס חנוכה לא נכתב בתנ”ך, ונשאר בתור תורה שבעל פה: “מאי חנוכה? דתנו רבנן…” ואיתו נפתח שפע עצום של חידוש פניה של התורה במציאות, והפעולה של עם ישראל בעולם קיבלה משנה תוקף ועוצמה אדירה: עם ישראל קיבל “הסמכה” ואמון מאת ריבונו של עולם, לקחת את המושכות ולהנהיג את העולם בשליחות הבורא, על פי האופי המיוחד לאומה הישראלית בהיסטוריה. המלחמה הקשה ביוונים ובתרבותם הפכה למלחמת עצמאות, והיציאה למרד מבלי לחכות בחוסר אונים לנס הצלה גלוי, או להוראות נבואיות מפורשות, גילתה כוחות חדשים בעם ישראל שלא היו מוכרים עד אז. ומשם ואילך עד ימי הגאולה האחרונה בזמננו, הולכים שני הקווים הללו במקביל ומלווים את דרכנו – הקו של האמונה באינסופיות העליונה שמתגלה כרצונה בלי שום מגבלה, בטבע ומעל הטבע, והקו הנוסף הוא האור שבוקע מתוכנו ונענה לרצון ה’, ומגשים את הטוב שטבוע בנו להביא ברכה לכל המציאות. ומה מקומו של נס פך השמן והמנורה? הנס שאירע במקדש הוא הפגנת החיבור העצום שבין שני הקווים: הנס שבטבע והנס שמעליו, האור הבא מלמעלה שפוגש את עצמו לאחר שהוא מחייה אותנו ובוקע שוב מתוך עם ישראל בתור תורה חדשה והיסטוריה מקודשת. הנס הזה קורה מאז בכל רגע ורגע, אך מופיע בגלוי ובעוצמה בימי חנוכה שבכל שנה, החביבים מאוד על עם ישראל, ומביאים שמחה גדולה לעולם כולו. חג חנוכה שמח! הרבו אור גדול של אהבה ואמונה!
המשך לקרוא

עשרה בטבת  //  הרב אמיר דומָן

עשרה בטבת הוא יום תענית, אחד מארבעת הצומות שנקבעו לאבל על חורבן בית המקדש והיציאה לגלות. ביום זה, כנאמר בתנ"ך, התחיל נבוכדנצר הרשע במצור על ירושלים בימי בית המקדש הראשון, שבסופו נחרבו ירושלים כולה ובית המקדש, והעם יצא לגלות של שבעים שנה בבבל.

אמנם לאחר שבעים שנה נוסד הבית השני, אך בעצם הגלות אחזה בעם ישראל לאלפי שנים. רק אחוז זעום של העם עלה ויישב את ארץ ישראל בימי בית שני, והתוצאה היתה מדינת חסות של המעצמות הגדולות שבסופו של דבר התגברו עליה והביאו לתוצאות הקשות של חורבן בית שני וריסוק העם בגלות ופיזורו בכל התפוצות.

גם מסיבה זו נקבע על ידי הרבנות הראשית לאחר השואה, שיום זה יציין את "יום הקדיש הכללי", יום זיכרון לכל מיליוני הנשמות שאבדו בשואה האיומה, ולא נודע זכרם. השואה היתה השלב האחרון והנורא ביותר של מציאות הגלות בעם ישראל, וגם תחילתו של עידן חדש בו שב עם ישראל לארצו בקיבוץ גלויות פלאי, ומקים את חזון התורה והנביאים למדינה אשר לעולם לא תחרב עוד, ותהיה אור לגויים ותביא גאולה לעולם.

המשך לקרוא

פורים  //  הרב אמיר דומָן

חג הפורים חל בימים י"ד-ט"ו בחודש אדר. כאשר ישנם שני חודשי אדר בשנה מעוברת, חל פורים בחודש אדר השני. למעשה, פורים הוא חג בן יום אחד בלבד, אך הוא נחוג במקומות שונים בימים שונים. ברוב המקומות חוגגים את יום "פורים דפרזים" בי"ד באדר, ובירושלים חוגגים את "שושן פורים" יום אחד לאחר מכן. הסיבה היא כמובן כפי שמסופר במגילת אסתר, שיום המלחמה בשושן הבירה נמשך גם ביום י"ד, ויום המנוחה וחגיגת הנס היו רק למחרת.

עם ישראל חוגג את הנס של ההצלה מגזירת המן ואחשורוש והמהפך המוחלט ממוות לחיים במשתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובקריאה חגיגית ומשמחת של מגילת אסתר בליווי תחפושות ורעשנים.

הגזירה הנוראה כינסה את עם ישראל וחיברה בין כל חלקיו המפוזרים, וכן חיברה את עם ישראל לאביהם שבשמים: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם…" את כל התורה והמצוות והפעם ברצון ובשמחה ללא תנאי.

יום זה קדושתו היא מעל כל הסבר ונימוק, ומשום כך גם "חייב אדם לשתות עד דלא ידע" – ובלבד שלא יזיק לעצמו ולאחרים.

פורים שמח!

המשך לקרוא
פסח  //  הרב אמיר דומָן חג הפסח חל ביום ט"ו לחודש ניסן, ונמשך שבוע ימים. הימים הראשון והשביעי הם קודש, ואילו הימים שביניהם הם ימי "חול המועד". פסח הוא חג המצות וגם חג האביב, הראשון מבין שלושת הרגלים שבהם עלו לרגל כל ישראל לירושלים. אך בראש ובראשונה זהו חג החירות, בו יצאנו ממצרים והתחלנו את דרכנו בהיסטוריה כעם חופשי בעל מגמה ייחודית, להיות ממלכת כהנים ועם קדוש בין כל העמים, ולהדריך את כל האנושות לטוב ולברכה. כדי להטמיע זאת בתוכנו ציווה ה' לסלק את החמץ מרשותנו באופן מוחלט, ולאכול מצות שבעה ימים. מדוע? החמץ הוא בצק שתפח, התנפח בגלל תוספות או זמן ארוך של שהות עד שנאפה להיות לחם. אך במצה יש רק את מרכיבי היסוד: קמח ומים, והיא נאפית בזמן קצר ביותר. כך גם אנו, עם ישראל, חוזרים בפסח ליסוד הכי עמוק שבתוכנו, ללא כל תוספת והשלמה מבחוץ, יוצאים לחירות מכל שיעבוד זר, וחשים את עצם נשמתנו הפרטית והכללית: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". חג שמח וכשר!
המשך לקרוא
יום העצמאות  //  הרב אמיר דומָן "זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו"! יום העצמאות חל ביום הכרזת מדינת ישראל בה' באייר (או מוקדם כאשר יש חשש פגיעה בקדושת השבת). ביום זה הוקמה מדינתנו, ובכך קיבלה הגאולה משנה תוקף, נפתח הפתח לקיבוץ גלויות נמרץ, והסתיימה גזירת הגלות הלכה למעשה. אלפי שנים חלמו ישראל על שיבת ציון וחידוש ימינו כקדם, והנה זכה הדור שלנו ליטול חלק בגאולה האלוקית וביישוב ארץ ישראל, להילחם על נפשנו ולנצח את אויבינו ללא היסוס, כפי שלא ניתן היה בתקופת הגלות. ביום העצמאות תיקנה הרבנות הראשית לקרוא את ההלל בשמחה בתפילה, ולהודות לה' על חסדו בסעודות מצווה. קדושת הארץ והעם מתחברות עם קדושת התורה ודברי הנביאים אשר הבטיחו את בוא הגאולה – הבטיחו וקיימו בחסד ה'.
המשך לקרוא

ל"ג בעומר  //  הרב אמיר דומָן

יום ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה מימי ספירת העומר שבין פסח לחג השבועות, והוא נחשב ליום של שמחה. ימי ספירת העומר הם הימים שבהם סופרים את מניין הימים והשבועות עד לחג השבועות, כהכנה וצעידה הדרגתית לקראת קבלת התורה מחדש שבחג השבועות.

ימים אלו הם "ימי דין" וחשבון נפש. חז"ל סיפרו לנו שבמהלך ימים אלו מתו אלפי תלמידי רבי עקיבא, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. כתיקון לכך אנו משתדלים בימים הללו לתקן את המידות ואת המעשים שבין אדם לחברו. מקובל שבל"ג בעומר פסקה המגיפה ולכן נוהגים בו שמחה.

בנוסף, ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי, מתלמידי רבי עקיבא שקמו לאחר מכן, שזכה לגלות בחייו את תורת הסוד, וביום פטירתו ניתנה לו רשות לגלות את עומק הסודות. תורת הסוד היא תמצית נשמת התורה, שאחוזה בנשמת ישראל, והשמחה על גילוי התורה הפנימית גדולה מאוד, עד שנהגו להדליק מדורות לשיר ולרקוד לכבודו. ביום זה מתחילה שוב עונת החתונות, שלא מתקיימות בימי ספירת העומר הראשונים, וזו עוד סיבה לשמחה.

המשך לקרוא

שבועות  //  הרב אמיר דומָן

חג השבועות, השני מבין שלושת הרגלים, חל שבעה שבועות שהם כחמישים יום אחרי פסח, בתאריך ו' בסיון, והוא חג מתן תורה, ונקרא גם חג הקציר, משום שאחריו מתחיל קציר החיטה בשדות. בנוסף נקרא גם חג הביכורים, משום שממנו ואילך היו עולי הרגל מביאים את ביכורי פירותיהם בכל שנה לבית המקדש.

אך עיקר עניינו של היום הוא מתן תורה ומעמד הר סיני שחל בו, לפני יותר משלושת אלפים ושלש מאות שנה. אלפי שנים עם ישראל חי את חייו ההיסטוריים, החברתיים והאישיים לאורה של התורה שקיבל מן השמים במעמד שאין דומה לו, בו שמענו וראינו ככל שניתן לבני אנוש לחזות בזיו השכינה בעולם הזה. התורה היא תעודת הזהות הלאומית והאישית שלנו, ומכוחה שאבנו כוחות לאורך כל ההיסטוריה לעמוד בתלאות קשות ומרות, להקים ממלכה ולצאת לגלות, לשרוד בה תוך יצירה של תרבות רוחנית ומדעית גבוהה ביותר, ולבסוף לקום מאפר הכבשנים ולהקים שוב את מדינתנו היקרה בארץ ישראל מולדתנו היחידה.

כוח החיים הרענן שבתורה מתבטא יפה גם במנהג קישוט הבית ובתי הכנסת בפרחים וענפים ירוקים, לזכר הר סיני שהפך לכר מרעה פורח לכבוד מתן תורה.

המשך לקרוא

 

בין המצרים  //  הרב אמיר דומן, עורך ערוץ מאיר

שלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב, נקראים "ימי בין המצרים", על שם הפסוק במגילת איכה, המתאר את חורבן בית המקדש הראשון: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ימים אלו הם ימי רעה וצרה לישראל בכל הדורות, וגזרות רבות וצרות גדולות עברו עלינו בכל משך ההיסטוריה בימים הללו, כגון גירוש ספרד, מלחמת העולם הראשונה, ועוד.

ימים אלו אנו מציינים במנהגי אבלות: אין מתחתנים, לא מסתפרים ומתגלחים, לא עורכים סעודות שמחה וריקודים, לא שומעים מוסיקה ועוד. ככל שמתקדמים השבועות מחמירים המנהגים, ומראש חודש אב, ואחר כך בשבוע שחל בו תשעה באב, לא אוכלים בשר ולא שותים יין, עד שבתשעה באב עצמו מתענים תענית חמורה מערב עד ערב.

מקובל בידינו מזה אלפי שנים, שמשיח נולד בתשעה באב, ויתגלה בתשעה באב, ויבנה את בית המקדש במהרה בימינו. לכן ימים אלו גם משמשים ימי תיקון לשנאת החינם שגרמה לחורבן ולגלות, ובזכות אהבת חינם נזכה לגאולה שלמה במהרה, אמן.

המשך לקרוא

תשעה באב  //  הרב אמיר דומָן

תשעה באב הוא היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי, יום חורבן בית המקדש הראשון, וגם יום חורבן בית המקדש השני, בהפרש של כחמש מאות שנה. ביום זה יצאנו לגלות בבל שנמשכה שבעים שנה, ובחורבן השני יצאנו לגלות של אלפיים שנים ארוכות ומרות, בהן התפזרנו בכל העולם וחדלנו מלהיות לאום עד שיבת ציון והקמת המדינה מחדש בדור האחרון.

תשעה באב הוא יום צום חמור, מערב עד ערב, ויושבים בו על הארץ ואומרים קינות, שבמרכזן קוראים את מגילת "איכה", אותה כתב ירמיהו הנביא כנבואת חורבן עוד בטרם חרב הבית הראשון על ידי נבוכדנצר הרשע.

ביום זה התגלגלו צרות נוספות במהלך ההיסטוריה: גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פרוץ מרד גטו ורשה, וגם חורבן גוש קטיף.

אך מסורת היא בכל ישראל שנשמת המשיח נולדה ביום חורבן בית המקדש, ושהוא עתיד להתגלות ביום זה מחדש ולהביא גאולה לעולם.

המשך לקרוא

ט"ו באב  //  הרב אמיר דומָן

"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות (מחוללות) בכרמים… ". גם בימינו זהו יום שמחה, שמתקשרת בעיקר עם שמחת חופה וקידושין – נישואין.

בימי קדם ביום זה התפייסו שבטי עם ישראל עם שבט בנימין, ומסופר בספר שופטים בתנ"ך על כך שבני בנימין שלא נמצא מי שיסכים לתת להם אשה מבנותיו, הלכו וארבו למחוללות בכרמי שילה, ו"חטפו" להם נשים משם בעצת זקני ישראל. בכך נמצאה תקומה לשבט זה.

לא פלא שימים ספורים לאחר יום תשעה באב שנגרם בו החורבן הכבד בגלל שנאת חינם, חל יום ט"ו באב שכולו אהבת חינם ואחדות עם ישראל, איחוד והקמת משפחות חדשות שמהן נבנים דורות חדשים בעם ישראל.

המשך לקרוא

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן