פרשת: ויצא | הדלקת נרות: 15:55 | הבדלה: 17:15 (ירושלים)
ליל הסדר הוא הלילה הפותח את חג הפסח. בלילה זה יצא עם ישראל ממצרים מעבדות לחירות עולמית, לפני יותר מ3300 שנה!
משום שכל מה שמתרחש בו, בכל בית ובכל עדה כמנהגה – נערך תמיד בסדר קבוע וידוע מראש, כמו שמופיע בכל "הגדה של פסח".
סדר ליל פסח כולל את אמירת ההגדה של פסח, ובתוכה את ארבע הקושיות "מה נשתנה", שתיית ארבע הכוסות, סיפור יציאת מצרים ועשר המכות, שירת ההלל, אכילת המצה והמרור, סעודת החג, ופיוטים מוכרים ואהובים כמו: "חד גדיא" ו"אחד מי יודע".
זהו הלילה בו נולד עם ישראל, ובו קיבלנו את שליחותנו כאומה בין האומות. זהו הזמן בו כל שנה כל העם מתאחד וחוגג יחד, כל משפחה וחבורה, באהבה ובשמחה גדולה את הזהות הייחודית שלנו כעם, וכבנים ובנות לעם ישראל. כל פרט ואירוע שקורה בלילה הזה מלמד אותנו על עצמנו, ומביא לנו ברכה וכוחות חיים לכל השנה.
ריבונו של עולם, ברחמיך הרבים ובחסדיך הפשוטים, היה נא בעזרי והצלח דרכי, כי באתי היום לערוך לפניך את סדר הפסח לבני משפחתי ואורחיי, כפי שתיקנו לנו חז"ל. והנה גלוי וידוע לפניך, שאין בי כל השגה בכל התיקון הרוחני אשר נשמותינו כולן עתידות לעבור, רק כקורא תם מתוך ההגדה, ומקיים את כל הלכותיך הנני.
היה נא בעזר כולנו, שנצא ידי חובותינו, בכל ההלכות, הדקדוקים והשיעורים בלילה הזה, ובכל מצווה שאנו עתידים לקיים ממצוותיך, מתוך נחת רוח ושמחה, ותשקה נשמתנו מנחל עדנך, ואורך העליון יזריח על עבדיך לצחצח נפשותינו כולן.
גלוי וידוע מלפניך רחום וחנון, כי מגוונים הם יושבי שולחן הסדר בביתנו, כארבעת הבנים שדיברה כנגדן תורתך. יהי רצון מלפניך שתזכני להאמין בקדושה הפנימית של כל אחד ואחד, לחוש בטהרת הנשמות, ולאהוב כל אחד בכל לבי בלי שום חשבונות ישנים, והצילני מעין שיפוטית. תן נא בלבי עצה ותבונה כיצד לדבר לכל אחד לפי מידתו, ולזרוע זרעי אהבתך ויראתך בלב כל אחד, ונתחזק כולנו יחדיו באמונתך הזכה, דרך סיפור ההגדה.
עזור לי ברחמיך המרובים, שאהיה צינור נקי ושופע להעברת דברך באמיתיות, ושים דברך על לשוני, שאדרוש דברים מתוקים עמוקים ובהירים, בביטחון ובחן. ויהא הלילה כולו, לילה שבו השמים פתוחים, לטל האורות היורד ממרום, ויהיו ליבותינו פתוחים, לקלוט את רשמי קודש התגלותך הניסית לאבותינו במצרים, לטבול בנהר האמונה, לחוות את לידת האומה, ואת יציאתה לחירות עולם. ונתחזק כל אחד בשליחותו הכלל ישראלית בדור הגאולה האחרונה, ונצא לחירות מכל המשעבדים אותנו ויונקים חיותנו, בין בדברים הגשמיים ובין בדברים הרוחניים.
אנא מלך רחמן, תן בלבי גבורה, שלא אקפיד ולא אכעס, שאשמח בחלקי ולא יהיה דבר שיערבב דעתי, ואתרכז בילדיי המתוקים, ובקדושת המצווה הגדולה של "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא". זכני למשוך את לבם של בניי ובנותיי בעבותות של אהבה אל התוכן הרוחני של הסדר, ושמרני שלא אהיה בציפיות גדולות מדי, שלא אתאכזב אם יפריעוני הילדים או המבוגרים, רק אדע כיצד לשתף כל אחד ואחד, ולתת לכל אחד מקומו, ואהיה בעין טובה ובאורך רוח.
היה נא בעזרי שארגיש כל צרכיה של אשתי, ואעזור לה ככל שתצטרך בשמחה ובאהבה, באירוח ועם הילדים, ולא יערבבוני ארבע הכוסות רק יישבו דעתי כדעת אחד הזקנים הקדושים, וייפתחו לפני שערי אורה ומוחין דגדלות.
עזור לנו לעבור את כל הסדר באווירה משפחתית שמחה מרוממת, להספיק לאכול את האפיקומן בזמן, להרבות לספר ביציאת מצרים ברוחב ובעומק, לצאת כולנו לחירות כל אחד ממצריו הוא, לגדול אל קומה חדשה, ושכל האומה תצא לחירות ממצריה, וכל הצריך לישועה פרטית או כללית היה נא בעזרו.
ותן בכל בית מישראל אור מתיקות קדושת חגך, וברך את כל החיילים ואנשי הביטחון הצדיקים, העומדים כעת על משמר ארצנו, ומאפשרים לנו לשבת בנחת בביתנו, ושמור והגן עליהם תמיד. שנתמלא כולנו תקווה ונחמה מאור הישועה הזרוחה עלינו, ונשמח בהשגחתך ואהבתך הגדולה על דורנו הגדול הזה, ונזכה לראות כיצד אתה מאמין בנו ומוליכנו אל הגאולה השלמה בתהליכים אלוקיים סבוכים ובקצב שאתה רואה לנכון, ושנזכה בשנה הבאה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ונודה לך בשיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו בירושלים הבנויה, כל עמך בית ישראל באהבה ואחווה ושלום ורעות, ונסתלק מכל המחלוקות, ונתאחד כולנו סביב עבודתך ותורתך, ונעבוד אותך כולנו כאיש אחד האוכל קרבן פסח סביב בית מקדשך. "וִיהִי נֹעַם ה’ אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", אמן כן יהי רצון.
הרבה מאוד נושאים מציפים אותנו לרגל ליל הסדר, לילה יחידי בשנה: מהי חירות אמתית? איך לצאת מהכבלים הנפשיים? כיצד יגאל עם ישראל? איך אני משתלב בכלל? ועוד. נושא מרכזי ומרתק במיוחד הוא להבין למה היינו בגלות כל כך הרבה שנים, ואיך נוכל לקדם את הגאולה. וכאן מקומו של האב.
אלפיים שנות גלות נשחק מעמד האב. ה’יידישע מאמע’ מכל העדות השתלטה על המבנה המשפחתי והנפשי, כשהאב היה דחוק בפינה, אם מפני שיצא לפרנס, או היה שתלטן, אולי שתקן, אולי נעלם… לרוב לא שימש דמות מספיק בונה לילדיו. הגלות נטלה מהאב את תפקידו העיקרי שהוא – להאיר פנים, (אלא אם כן שאב את אמונתו מן החיבור לקודש).
התפקיד העיקרי של האב אינו לחנך את ילדיו ש”יתנהגו יפה”, ולכפות על הסביבה שלו את נוכחותו. להפך: האב הוא סיבת השלֵמות הנפשית של אשתו וילדיו. הוא אמור להיות קול החכמה, הענווה, הציור הנכון, העמוק והטוב, של נוכחות ה’ בעולם. עליו לצמצם את עצמו לרצון ה’ ומתוך זה להתחבר לאשתו ולבניו.
כל אדם יכול לגלות את ה’אבא' בתוכו, כשידמה את עצמו במקום טוב ואוהב, וכך ‘לצאת ממצרים’. האבא הנפשי תלוי בעיקר בגדילה הרוחנית של כל אחד. בידיעה שכמו שה', אב הרחמן, חוזר לעמו, כך חוזר כוח המדמה לעבודת הנפש, ובו טמונה היכולת לאמפטיה, לאהבה, לתפילה.
לכן בליל הסדר אנחנו יושבים בהסיבה, מעין תנועה של עיגול נפשי ולא ישיבה ישרה בשליטה תודעתית רוחנית. האב הוא המאפשר לילד לבכות, לצחוק, ומקבל כל רגרסיה נפשית, שהרי זו הדרך לחזק את נפשו של הילד, היודע שיש אחד בעולם שאוהב אותו ללא תנאי. הסוד של החוסן הנפשי טמון ביכולת ההורה לקבל ולהכיל את הילד כפי שהוא, ורק מתוך זה לקדם אותו הלאה, בעיקר על ידי דיבור אוהב, דוגמא אישית וסבלנות. האב הוא זה שיודע לשחק עם ילדיו הקטנים על השטיח. הוא זה שיודע להתעגל אליהם, לספר להם סיפורים לפני השינה, ובמילים אחרות – מאפשר לעצמו להיכנס לעולמם. כמובן, מתוך תנועה זו ניתן לפעמים במצב של לית ברירה גם לשים גבולות לילד באופן ישיר, אבל התנאי הוא החיבור.
האר”י ז”ל כותב שגלות מצרים היתה תוצאה של חטא אדם הראשון ששיחת זרעו בנהר גיחון מאה ושלושים שנה. התיקון של ליל הסדר תלוי בחזרת האב לילדיו. ולכן הוא מקשיב לשאלותיהם. הילד שואל כי חשוב לו שאביו יראה אותו, יעריך אותו, ישמח בו, ‘בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב’ (משלי י”א). כנגד ארבע בנים דיברה התורה ואתה הולך ללמוד כל ילד וילד מה המיוחד שבו, בלי לשפוט ובלי לבקר. בלילה הזה, אינך דורש יותר מדי, בעיקר לומד להקשיב, להאיר פנים, ללמד את ילדיך ענווה. למרות שאתה גדוש בידיעות, אתה מאפשר להם להופיע. כמו שיוסף נקרא אברך, אב רך, ככה אתה באותו הלילה מצד אחד מנהיג את ליל הסדר אך הנהגתך היא בעיקר נסתרת, מופיע מצד יכולתך לעורר את כוחות הנפש של אשתך וילדיך. וזהו לימוד לכל השנה…
שלום וברכה ילדים.
רציתי לשאול אתכם אם אתם אוהבים לשאול.
אתם צוחקים. למה אתם צוחקים? אה הבנתי. אין ילד שלא אוהב לשאול. הרבה שאלות מכל מיני סוגים. שאלות כמו: למה? כמה? איך? מתי נגיע? עוד כמה זמן נשאר? שאלות משאלות שונות. לפעמים לנו המבוגרים כבר אין כל כך כוח לענות, אז אנחנו אומרים לכם – 'לא עכשיו', או 'כשתגדל תבין', או 'אני לא יודע'. כי זה לא תמיד קל לענות לכל כך הרבה שאלות.
אבל יש לילה אחד שבו לשאול – זו ממש מצווה. וזה ליל הסדר.
כל שאלה ששואלים בלילה הזה היא מצווה. לא רק שאלות מוכרות כמו ‘מה נשתנה?’ שכולכם מכירים. אלא במיוחד שאלות "אמיתיות" חדשות כאלו שבאמת מסקרנות אתכם.
כדאי לכם ללכת לאבא או לאמא או אפילו לאח גדול וביחד איתו לרשום שאלות שיש לכם על ליל הסדר ובלילה הזה – כל שאלה שאתם שואלים היא גם מצווה וגם קצת מחייבת אותנו ההורים לתת לכם תשובה.
אנחנו כבר עשינו זאת עם ילדי הקהילה שלנו קהילת 'יחדיו' בפתח תקווה. והשאלות שהילדים שאלו… שאלות ממש יפות. וחלק גם קצת קשות ואני צריך לחפש בספרים שלי כדי למצוא תשובות.
רוצים לשמוע חלק מהשאלות?
הנה –
אהרון דוד ורד – האם לאכול מצת יד זה מהתורה או מדרבנן?
אמונה ע. – למה ב’מה נשתנה’ אומרים ‘במרור’ ולא ‘כולו מרור’?
זיו – מה קשור אליהו הנביא לליל הסדר?
דוד – למה מזכירים את מצרים – הרי היינו שם עבדים ואם מדברים על הגלות אז אולי נחזור לשם?
איתמר – למה רק שורפים את החמץ ולא עושים משהו אחר?
זיו – בשביל מה הלכנו למצרים מהתחלה?
אמונה – מה קשורה ירושלים לליל הסדר ולמה שרים ‘לשנה הבאה בירושלים הבנויה’?
רועי – למה אנחנו לא יכולים לקחת רק שני דברים ולוקחים הרבה דברים בקערה, וכך האפיקומן רק בסוף וקשה לנו לחכות?
איתמר – האם כשבני ישראל חגגו את פסח בפעם הראשונה הם שרו שירים ואילו שירים הם שרו?
ויש עוד הרבה שאלות אבל אני לא רוצה לגלות, כי אני רוצה שכל אחד מכם ילדים יקרים יכין לעצמו שאלות משלו, כי ילדים אוהבים לשאול.
בהצלחה וחג שמח!
headoffice@emeir.org.il ערוץ מאיר תורני: torah@meirtv.co.il
מכון מאיר משרד ראשי: 02-6511906
פקס: 02-6514820
ערוץ מאיר תורני:
073-2379800
ערוץ מאיר לילדים:
073-2379860
headoffice@emeir.org.il
מכון מאיר בטלפון:
02-6511906
פקס: 02-6514820
ערוץ מאיר לילדים:
073-2379860
ערוץ מאיר שיעורים:
073-2379840
torah@meirtv.co.il