פסח

חג הפסח הוא יום ההולדת שלנו, עם ישראל! זהו הזמן בו יצאנו מעבדות לפרעה הרשע במצרים, וזכינו לחירות עולם, וכך התחלנו את המסע הארוך בהיסטוריה.

הפסח הוא שמו של הקרבן שהיו מביאים ואוכלים בליל הסדר בזמן בית המקדש, ונקרא כך על שם הפסיחה והדילוג של הקב”ה בין בתי ישראל בזמן שהכה את המצרים במכת בכורות, בחצות ליל הסדר.

חג המצות – הלחם שאין בו דבר מלבד קמח ומים, שנאפה ללא תפיחה ובזהירות מכל פרור חמץ.

חג האביב – לוח השנה היהודי מותאם באופן מדויק לעונות השנה, כך שתמיד חל הפסח בתחילת האביב, כסימן להתחדשות הרוח יחד עם כל הבריאה.

חג החירות – בו נקבע ערך החירות בנשמת האומה לדורי דורות, אלפי שנה לפני שאומץ על ידי התרבות המערבית. יציאת מצרים הפכה מאז לסמל לכל מאבק שחרור תרבותי.

מצוות אכילת מצה בליל הסדר, עם כל מה שסביבה: המרור, החרוסת, וארבע כוסות יין בהסבה.

מצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר – “והגדת לבנך”. ההורים אחראים להעביר את מסורת כל הדורות הקודמים גם לילדיהם, ובכך לחזק את קשר הדורות ושלשלת האופי המיוחד לעם ישראל. מצווה זו נעשית בשמחה מיוחדת ובכל האמצעים להשיג את קשב הילדים והמסובים.

איסור חמץ “בל ייראה ובל יימצא” – לשם כך מנקים ומפנים את החמץ לפני החג, מוכרים, שורפים, ודואגים שלא יימצא חמץ בבית או במטבח.

איסור חמץ בפסח יותר חמור מחזיר כל השנה… אפילו פירור שהתערב במאכל הופך את הכל לחמץ ואסור באכילה. חומרת החמץ מדגישה לנו שלפני כל הרכוש החיצוני שהחיים מזמנים לנו, עלינו להיות נאמנים למהות העצמית הפנימית שלנו, ולא לערב בהם דבר זר, “שלא נחמיץ את עצמנו”…

יוצאי אשכנז נהגו מדורי דורות שלא לאכול גם קטניות מסוגים שונים.

בחג הפסח מתחילים לספור “ספירת העומר” שבעה שבועות עד חג השבועות.

זהו חג של קירוב לבבות ואחדות האומה, בליל הסדר מתאספים בהרכב מורחב, ויש נוהגים במוצאי החג לחגוג את המימונה.