שבועות // הרב אמיר דומָן
חג השבועות, השני מבין שלושת הרגלים, חל שבעה שבועות שהם כחמישים יום אחרי פסח, בתאריך ו’ בסיון, והוא חג מתן תורה, ונקרא גם חג הקציר, משום שאחריו מתחיל קציר החיטה בשדות. בנוסף נקרא גם חג הביכורים, משום שממנו ואילך היו עולי הרגל מביאים את ביכורי פירותיהם בכל שנה לבית המקדש.
אך עיקר עניינו של היום הוא מתן תורה ומעמד הר סיני שחל בו, לפני יותר משלושת אלפים ושלש מאות שנה. אלפי שנים עם ישראל חי את חייו ההיסטוריים, החברתיים והאישיים לאורה של התורה שקיבל מן השמים במעמד שאין דומה לו, בו שמענו וראינו ככל שניתן לבני אנוש לחזות בזיו השכינה בעולם הזה. התורה היא תעודת הזהות הלאומית והאישית שלנו, ומכוחה שאבנו כוחות לאורך כל ההיסטוריה לעמוד בתלאות קשות ומרות, להקים ממלכה ולצאת לגלות, לשרוד בה תוך יצירה של תרבות רוחנית ומדעית גבוהה ביותר, ולבסוף לקום מאפר הכבשנים ולהקים שוב את מדינתנו היקרה בארץ ישראל מולדתנו היחידה.
כוח החיים הרענן שבתורה מתבטא יפה גם במנהג קישוט הבית ובתי הכנסת בפרחים וענפים ירוקים, לזכר הר סיני שהפך לכר מרעה פורח לכבוד מתן תורה.
חג שבועות מציין את תאריך מתן תורה בהר סיני, והא חל תמיד שבעה שבועות בדיוק לאחר יום ראשון של פסח. הימים שבין שני החגים נקראים ימי “ספירת העומר” שהם ימי הקציר.
את חג השבועות חוגגים בתפילות, סעודות החג, וכן בקריאת מגילת רות, אכילת מאכלי חלב, וקישוט הבית עם פרחים וירק.
רבים לומדים תורה בבית הכנסת כשהם ערים כל הלילה: “תיקון ליל שבועות”.
מגילת רות היא ספר בתנ”ך המספר את סיפורה של רות, אישה מואבית שהתגיירה במסירות נפש, וזכתה להינשא לבועז, ממנהיגי אותו דור, ומהם נולד בהמשך דוד מלך ישראל, שנולד ונפטר בחג השבועות. הספר נקרא בחג השבועות גם בגלל שהוא מתרחש בימים שבין פסח לשבועות, ובעיקר משום שהוא ממחיש את סגולתם המיוחדת של העם היהודי והתורה.
בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב לכבוד ארץ ישראל שנקראת “ארץ זבת חלב ודבש”, וגם משום שהתורה נמשלה לחלב שהוא מתאים מלידה ועד בגרות. כך גם התורה מתאימה לכל אדם, בכל גיל ומצב.
נוהגים להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה, מתוך אהבה לקב”ה שנותן לנו תורה מחדש.
במדרש נאמר שעם ישראל התאחר להשכים ביום מתן תורה – ואנו רוצים לתקן את הפגם הזה.
