רבותיי, אנחנו לומדים מגילת רות אחרי שבועות אומנם,
אבל אנחנו ממשיכים כדי לסיים.
ובפעם הקודמת הרחבנו,
ותודה כאן לכבודו, איך קוראים לך?
הרב חנוך, שהראה לי גם בעל הטורים על המקום.
הרחבנו להסביר מדוע, על מה הייתה מבוססת הדרשה של בועז,
שדרשה המוני ולא המונית, מואבי ולא מואביה. אתם זוכרים?
לא היית, אז הכל נמצא בארכיון מכון מאיר,
ערוץ מאיר, שם אתה עושה פליי,
וזה מתאים לנהיגות, לנסיעות, להגיש את זה עם יין קר וגבינות,
זה הולך טוב.
אז בסדר, אז ביארנו את הדבר הזה, נכון?
שפיר היטב,
ואנחנו בעצם בסוף פרק ד',
אז בואו נקרא, סליחה, אגב, עוד דיברנו גם על הדמות של, קרא לזה הגיבור המשני של הסיפור, וזה טוב,
טוב,
נכון?
פלוני אלמוני,
פלוני לשון נפילה,
אלמוני לשון אילם,
הוא נפל והוא אילם במקום שדברו יהיה משמעותי במציאות והוא יהיה הסבא של מלך המשיח.
הוא לא מוכן להיכנס למורכבות ולמדנו מזה את הלקח,
גזרנו את המשמעות,
שאם אתה לא מוכן להיכנס לעולם של מורכבות לא תוכל להיות גואל. גאולה כוללת בתוכה
מציאויות מורכבות. גלאט זה לא יהיה.
אם אתה רוצה רק כושר פער,
אז זה לא הולך. הגאולה,
יש בו מרכיב של סיכונים.
גם כשעם ישראל יצא ממצרים, הם לא ידעו לאן הם ילכו,
וכל עלייה לארץ ישראל כרוכה בסוג של להגיע למקום שהוא לא בטוח,
וכן על זה הדרך, ולכן הוא לא יכול להיות גואל.
תעשו את החשבון לבד, תשליכו את זה לבד למציאות של הדור שלנו.
אתה כאילו דואג לשטאצל שלך, אבל גאולה לא תהיה מן הדבר הזה. טוב,
בואו נראה את סוף פרק ד'.
ויאמר הגואל, בואו נגיד מפסוק ט'. ויאמר בועז לזקנים וכל העם, עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכיליון ומחלון מיד נעמי.
וגם את רות המואביה אשת מחלון
קניתי לי לאישה להקים שם המת על נחלתו ולא יקרא את שם המת מימיכיו ומשער מקומו, עדים אתם היום.
ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים ייתן אדוני את
האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה
וקרא שם בבית לחם
והיא
ביתך כבית פרץ אשר ידע תמר ליהודה מן הזרע אשר ייתן אדוני לך מן הנערה הזאת
יפה, אז הם מברכים אותו
הכל בסדר? אני מרגיש רחש בכיתה
פרק ד', עכשיו אנחנו פסוק יד
יב
ויהי ביתך כבית פרץ אשר ידע תמר ליהודה מן הזרע אשר ייתן אדוני לך מן הנערה הזאת
וייקח בו אז את רות ותהיה לו לאישה ויבוא אליה וייתן אדוני להיריון ותלד בן
ותאמרנה האנשים אל נעמי ברוך אדוני אשר לא השבית לך גואל היום ויקרא שמו בישראל והיה לך
למשיב נפש ולכלכל את צוותך
כי כלתך אשר אהבתך ילדתו
אשר היא טובה לך משבעה בנים
ותיקח נעמי את הילד ותישהו בחיקה ותהיה לו לאומנת ותקראנה לו השכנות שם לאמור יהיו לד בן לנעמי
ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד
פרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב
והעמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה ושלמון הוליד את בועז ובועז הוליד את עובד
ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד.
אתם מכירים את הפלא הזה בליל שבועות?
אלימלך יורד למואב ופתאום
נולד דוד.
נרדמים,
מתעוררים בפסוק האחרון. מה?
כן, יש הרבה קושיות, בואו בואו נתקדם רבותיי, בסדר, קודם כל נתחיל מההתחלה, טוב אז כמובן מה שמאוד מאוד בולט פה בפרק האחרון
זאת ההיעלמות של בועז,
איפה בועז?
רות, שנייה, לפני רות, בועז
בועז היה מאוד מאוד דומיננטי בתחילת הפרק,
הוא הדמות המרכזית ואיך שנולד הילד
ועיקר בועז אתרות מפסוק יג נעלם.
ותאמרנה עכשיו,
או כשנולד לנו נכד, כן, רועי שמואל,
אז אתה רואה כמה מרכזי המקום של האבא,
כן,
בזוהר, האבא קורא זוהר, יש קטע שרק האבא אומר,
ומשולים זוכר, ואחרי זה בברית עצמה, האבא אומר את זה, הוא אומר את זה, ובעצם זה בכלל מצווה של האבא, צריך למנות את המוהל, לשליח למולד בני וכולי וכולי, נכון?
איפה האבא? נעלם האבא.
מי מטפל בילד הזה?
ותאמרנה אנשים אל נעמי,
מדברות, כולם רק אמהות סביבו,
נשים, כולם דודות,
מברכות אותה לו השבית לך גואל, משיב נפש,
ותיקח נעמי את הילד ותשיטהו ותהיה לו לאומנת, ותקראנו לה שכנות, השכנות קוראות לו שם,
מה אין לו אבא שיקרא לו שם?
רות. נכון, תכף נתייחס לזה,
ותקראנו לה השכנות לאמור יולד בן לנעמי ויקרא לבד אבן, עכשיו, וגם רות נעלמת,
ההיעלמות של רות היא לא תמוהה בעינינו, מפני שרות לכל אורך המגילה תמיד
מתבטלת לנעמי. וכבר אמרנו שבעצם רות היא הייבום של נעמי.
כלומר, נעמי הייתה,
מי שצריכה בעצם להתייבם זה נעמי. היא היבמה, היא אשתו של אלימלך
שמת ללא בנים בעצם.
אבל היא כבר זקנה ולא יכולה ללד, אז בעצם רות היא כמעט הייתי אומר האם הפונדקאית של נעמי.
אז, אז,
מה?
מחלון וחילון מתו.
מה?
עוד פעם אתה חוזר איתי להלכה
מה אמרתי לך כבר 200 פעם?
שמגילת רות היא
רות הרי לא חייבת באיבום כי היא גויה, אף אחד לא חייב באיבום הלכתי, כל האיבום הוא מושג מה קורה למי שמת,
נתקעה בחיים בלי ילדים, היא לוקח עליה אחריות, אז
הפונקציה המרכזית כאן לאיבום זאת נעמי, גם השדה הוא שדה של נעמי, נכון?
ורות היא כאילו ביי פרודקט, היא על הדרך, מי שלוקח את הסדר של נעמי גם צריך לקבל, לקחת את רות.
כי נעמי לא יכולה ללדת, ורות יולדת בשבילה,
עבורה. אין פונדקאית, מה לא מובן בזה? רות היא ה... בעצם ה... ולכן זה מסתדר ומתיישב על הלב שרות, שיולדת ילד,
היא אומרת לנעמי, את תגדלי אותו.
עד ש... לדעת השם, מחר מאה ועשרים הוא יעבור אליי. אבל זה ברור שזה... זה לא מפתיע אותנו, כי לכל אורך המגילה,
רות כל הזמן התבטלה על נעמי, כי נעמי מבחינתה זו הדמות הגדולה.
אבל איפה בועז?
לאן נעלם האבא בסיפור? הגיבור, מאז שבועז עלה לבימה בתחילת פרק ב',
הוא הדמות המרכזית כאן, ופתאום הוא נעלם. ההיעלמות שלו מהדהדת למרחקים.
חז'ל אומרים,
שבעצם זה פשוט זועק מפשוטו של מקרא,
שבועז מת.
בועז מת.
אחרי שרות נפקדה,
כלומר לפני שהיא ילדה, לפני שהיא נפקדה,
בחל בפרק הזמן בין הפקידה לבין הלידה,
בועז מת.
בסדר?
עכשיו, זה מה שהיה.
זה, כמו שאמרנו, זה זועק מפשוטו של מקרא. זה גם מסתדר עם הגיל. בועז הוא מבוגר, הוא בן 80.
יכולות להיות שתי פרשנויות לאירוע הזה.
פרשנות אחת
אומרת
בועז
סיים את תפקידו. כלומר, הוא היה
האריכו לו את ימיו
עד שהוא הצליח
לחדש את ההלכה הזאת, אמרי ולא אמרי וכו',
ומהדבר הזה הוא מעמיד את רות,
מגייר את רות, ומזה הוא מעמיד את עובד שמזה,
ואז המוות של בועז הוא בעצם סוג של איזה, כמו אדם מגיע למיצוי השליחות שלו, ברגע שהוא גמר את תפקידו בעולם, אז נכון,
ככה אומרים,
נכון.
תורת הזמן היהודית היא כזאת,
שיש גישה שאומרת שאדם מקבל זמן, את הזמן הזה הוא צריך למלא בחיים.
אבל יש גישה הפוכה שאומרת, לא, אדם מקבל תפקידים, וככל שהוא מוסיף על אותנו תפקידים, הוא מקבל עוד זמן לתפקידים הללו.
בסדר?
עוד... אז נכון למלא את ה...
זה גמרא במסכת בבא בתרא על בנימין הצדיק,
שהוסיפו לו שנים על שנותיו, כי הוא עוד לא גמר, הוא עוד לא... יש גם
רבי טרפון, רבי טרפון,
שמאוד מאוד כיבד את אמא שלו,
נכון, והיה חולה,
מסוכן, אז אימא שלו הלכה לבית המדרש,
ואמרה, תראו כמה הוא כיבד אותי, וכתבו למען יאריכו ימיך.
אז אמרו לו, מה, מה הוא עשה לך? אז היא סיפרה, הוא שם את הידיים, אה, זה כלום, זה לא הגיע לחצי.
למה הם מבאסים אותה?
כי אומרים, אולי השליחות של רבי טרפון זה ללמד כיבוד הורים. והוא עשה כזה כיבוד הורים, אחרי שהוא היה גמר את התפקיד.
אז אמרו, לא, פתאום, אפילו לא עשה חצי.
וזה?
יש לו עוד מה לעשות.
אז זה נכון שאדם ימלא את היומן שלו עד ככה שנת תתק תתט.
תכינו לכם משימות לעוד מאה שנה קדימה, ואז ככה, בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא ייתן חיים.
מה?
כן, נכון. אתם יודעים, הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה,
התכלית של הרב עובדיה הייתה, הוא כותב בכל ההקדמות
ללמוד תורה ולכתוב את החידושים שקיבלה נשמתי מהר סיני.
ככה הוא כותב כמעט בכל ההקדמות של הספרים שלו,
וזכן לי הקדוש ברוך הוא לכתוב את כל החידושים שקיבלה נשמתי מהר סיני, המון המון חידושים.
והוא באמת כל הזמן כותב, כותב, כותב, כותב, כותב, כותב, כותב.
בשלב מסוים הרב עובדיה כבר היה מבוגר,
הוא נפל בבית וקיבל מכה בגב.
נורא נורא כאב לו, ניסו מפה, ניסו משם.
בשלב מסוים הוא לא יכול היה לכתוב מרוב הכאבים.
הוא לא יכול היה לכתוב, כאב לו נורא.
הוא היה עסוק באמצע כתיבת
הספר חזון עובדיה חלק ו' על הלכות שבת.
וכאב לו מאוד הגב, והוא אמר, אני לא יכול, אם אני לא יכול ללמוד תורה, אין לי מה לחיות.
ואז לקחו אותו לבית חולים כדי לנתח אותו בגב,
כדי שהוא יוכל להמשיך ללמוד תורה. כי הוא אמר, בלי זה אין לי...
ואדם בגיל כזה, יחסים אותו לניתוח, זה כבר זה, ושם הוא ירדה ונפטר.
אבל זה ברור שברגע שהוא הבין שהוא לא יכול למלא את השליחות שלו,
אז גם האחיזה בחיים מאוד מאוד רפתה.
מי שרוצה להסתכל, תסתכלו בחזון עובדיה חלק ו'.
אז זה לא ספר רבי, זה ספר דק.
בסוף הספר כתוב,
כאן עמד קנה במקומו והמחבר מסתלק לבית עולמו ביום ג' וחשוון תשע״ד.
כלומר הוא כתב, פה העט נפל, כל אחד בבית חולים, שניים אחרי זה הוא נפטר.
אז אפשרות אחת לפרש.
אתם יכולים להבין שמי שתפס את המקום ואת הבימה הציבורית, את הפרשנות השנייה. מהי הפרשנות השנייה?
למה הוא מת?
איך?
כן!
פורץ גדר ישכנו, נחש. מה זה נחש?
ראשי תיבות?
נידוי,
חרם, שמטה.
עשה פה הלכות עם ציפור דרשות וכל זה בשביל לגייר את המואבייה הזאת. אני לא אומר, זה דיברו הרכלנים.
הרכלנים, הולכי רכיל.
אלה יושבים בשער ומדברים, הם דיברו, ראיתם מה קרה לו?
לא הספיק התחלתם איתם, בום!
חטפת מכה, רחימו רחימו, זה ככה, פשש, מייד,
זה,
זה היה דיבור.
אפשר להניח באופן ודאי שדבר אחד,
דבר אחד
ודאי קרה.
מה הוא?
לא, הרי אנחנו יודעים.
טוב,
אחרי שבועז מת.
דבר אחד ודאי קרה, מה?
אף אחד לא העז לקחת עוד מואביה.
זאת אומרת, אוקיי, דרשה, הבנתי, המוני, לא המונית, מואבי,
הבנתי את העניין, דרשה יפה מאוד, תודה, לא.
רוצה לקחת סיכון?
אני לא רוצה לקחת סיכון.
מה?
אני אומר לך.
אתה היית לוקח?
אם היית שומע שמי שלקח מואבייה לא הספיק להתחתן איתה ומת, היית לוקח סיכון?
היית לוקח סיכון?
ופלוני אלמוני יצא צודק.
ופלוני אלמוני יצא צודק.
כלומר, בכל מקרה, הרי עד בועז אף אחד לא התחתן עם מואבייה. הראשון שהתחתן איתה גם מת במקום.
אז הוא אומר, מה, אני צריך את כאב ראש הזה?
ספק הדאורה הייתה לחומרה.
נכון, ספק נפשות.
זה נראה.
ולכן, עכשיו,
אתם יודעים, יש לנו כלל, מה שבדין עשה עשוי.
מה שבדין עשה עשוי.
זהו, אז אף אחד לא פקפק על הגיור של רות.
רות היא גיורת,
אבל הסוגיה ההלכתית ירדה מהפרק.
כן, זה ברור שאף אחד לא עכשיו ייקח סיכון,
וכאילו, הורידו את זה מהפרק. זהו, זה ה...
ובעצם מוצא שמגילת רות
מסתיימת,
חשבנו שהסיפור נסגר, אבל הוא נפתח.
הסיפור נפתח.
הסיפור של מואבי ולא מואבייה הוא בעצם שוב פעם מרחף ועומד כסוג של סימן שאלה, אם זה מותר או אסור.
אז מה שהיה היה, מאי דאב אהבה, אבל מה יהיה מכאן ואילך?
וזה מעביר אותנו לפרק הבא והאחרון ואולי הכי מרתק
בסיפור הזה.
בסדר?
אתם רואים איך הדבר הזה כתוב כאילו פרקים-פרקים.
אפשר עוד להרחיב בזה, אבל אולי אנחנו נעצור בטוב.
טוב.
יש לנו כאן רשימה, רשימה שמית.
אגב,
יש כאלה שאומרים שאחת הסיבות שהשכנות קוראות לו עובד
זה בגלל שהן מבינות שהוא צפויה לו עבודה קשה מאוד לילד הזה, אין לו אבא.
מרחף מעל הראש שלו תמיד חשש
מהייחוס שלו.
והוא,
אתה צריך לעבוד קשה מאוד בשביל ה...בשביל...
אבל הוא יוצא לדרך.
עובד, הוליד את ישי,
ישי הוליד את דוד.
וכאן יש מדרש פליאה. המדרש הזה מופיע בכמה מקומות.
המקור הוא ילקוטה מחירי.
ילקוטה מחירי על המחירי.
זה ילקוטה, אחד מהמדרשים.
וגם ילקוטה ראובני.
ילקוטה ראובני זה על הפסוק אבן מעשו ארבוני מטה לראש פינה.
ילקוטה מחירי זה על תהילים סט.
וכל המדרשים האלו מובאים בצורה ארוכה,
מסודרת ונוחה ונעימה לעין בספר התודעה
בחודש סיוון.
זה המקור.
הרמה מפנו מתייחסת למדרש הזה,
ועוד מתייחסים אליו. אבל המדרש הזה, שתכף אני אספר אותו,
הוא לא רק מדרש שמספר סיפור, אלא הוא בא לתת מענה קודם כל לקשיים חמורים בפשט.
קשיים חמורים מאוד בפשטי המקראות,
שכמעט מזמינים להשלים אותם עם איזשהו סיפור נוסף. אז קודם כל בואו נראה מהם הקשיים,
ואז נראה איך המדרש עונה עליהם.
בעיקר מה שעניין אותנו זה המשמעויות
של המדרש. מה המדרש בעצם בא לספר לנו?
אז בואו נראה. אנחנו הולכים ומדלגים לשמואל.
לשמואל א',
שמואל א', פרק י״ז.
פרק
כבודו חכם ומבין מדעתו.
כבודו מכיר את המדרש.
פרק ט״ז.
שמואל א', פרק י״ז.
ויאמר אדוני אל שמואל, עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מהסתיו ומנוך על ישראל,
מעלה קרנך שמן, לא, המצב בסדר, אין הקפצה, יופי, מעולה.
מעלה קרנך שמן,
ולך אשלחך אלישע בית הלחמי, כי ראיתי בבניו לי מלך.
ויאמר שמואל אליך אליך בשמה שאול בהר הגני, ויאמר ה' עגלת מקח תיקח בידיך, ואמרת לזבוח לאדוני באתי.
וקראת לישי בזבח, ואנוכי הודיעך את אשר תעשה, ומחשכת לי את אשר אמר אליך.
טוב,
אז מלך.
ויעז שמואל את אשר דיבר אדוני ויבוא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלום בבאיך ויאמר שלום לסבוח אדוני באתי יתקדש ובטם איתי בזבח
ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח.
ויהי בבואם
ויער את אליהו ויומר אך נגד אדוני משיחו זה זה המשיח.
ויאמר אדוני אל שמואל לא אל תב� אל מראהו ואל גבו עקומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם
כי האדם יראה לעיניים ואדוני יראה ללבב.
ויקרא ישי אל אבי נדר ויעבירו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר אדוני
ויעבר ישי שמע ויאמר גם בזה לא בחר אדוני ויעבר ישי שבעת בניו
לפני שמואל
ויאמר שמואל אלישי לא בחר אדוני באלה ויאמר שמואל אלישי התמו הנערים
ויאמר עוד שער הקטן והנה רועה בצאן
ויאמר שמואל אלישי שילחה ויקחנו כי לא נושא בטבופו
וישלח ויביאהו ובוא אדמונים יפי עיניים וטוב רואי ביום ויש פה הפסקה במסורה יש פה איזה שתיקה
יקום משחהו כי זהו
וייקח שמואל את קרן השמן וימשך אותו בקרב אחד ותצלח רוח אדוני אל דוד מאה מאה ומעלה
ויקום שמואל ואילך הרמתה.
זה הסיפור, זה המעשה.
המעשה הזה הוא מעשה קשה ביותר.
קודם כל הוא קשה ברמת הפשט.
מגיע, נגיד מגיע אליך הנביא, רב אהרן, מגיע אליך הנביא הביתה, שמואל הנביא, אתה גר ברמות, תשובתו הרמתה כי שם ביתו, הוא שכן שלך.
אתה הופק אצלך בדלת ואומר לך, רב אהרון, ראיתי אחד מבניך לי מלך.
מה אתה עושה?
אתה לא מביא את כל הבנים שלך מסודרים, מסורקים,
מה שנקרא מדי א' שחור על שחור, מתייצבים?
זה מה שאתה עושה.
ישי מביא את כל הבנים שלו, ושמואל אמר לו, תגיד, כמה נערים?
לא, תקשיב, יש אחד, הוא איננו, תבוא מחר, הוא לא כרגע נמצא.
מה המשחקים האלה? תביא אותו!
זה נראה ששמואל צריך להכריח את ישי להביא את דוד מהצאן.
תמצא איזה נער שישמור על עצמו, באחד מהבנים שלך מלך, מה הם משחקים פה?
נכון?
יונתן, אתה מסכים איתי שזה תמוה?
אבל התמיהה היא יותר גדולה, למה?
כי בעברית,
אם כתוב, ויעבר אישה יש שבעת בניו, מה זה אומר?
שיש לו שבעה בנים וזהו.
אם יש לו שבעה בנים, יש לו שמונה בנים, צריך לקרוא שבעה מבניו.
תסתכלו בתרגום האנגלי,
כיוון שהתרגום האנגלי יודע שלאישה יש שמונה בנים, אז הוא מתרגם,
הוא לא מתרגם עם seven sons,
אלא הוא מתרגם עם seven off his sons.
שבעה מבניו. למה? כי באותו עמוד, בפרק י״ז,
כתוב ודוד בן איש יפרתי הזה מבית לחם ידו, ושמו ישב ולא שמונה בנים.
אז איך זה כתוב פה שבעת בניו?
תמוה מאוד.
דבר נוסף,
אני מזכיר לכם שאחרי הדברים האלה, דוד עובר לנגן לפני שאול, ואז יש לנו את פרק י״ז,
ופרק י״ז זה מלחמת דוד בגוליית.
וממילא כל עם ישראל מכירים את דוד, וכולם יודעים מי הוא, והוא לא איזה דמות אנונימית, הוא יוצא מהאנונימיות.
בסוף
הקרב עם גוליית, כשדוד חוזר מהניצחון
עם ראש גוליית בידו,
ראש הפלישתי ביד דוד,
אז
בפרק יז, פסוק נ׳, וכירות שאול לדוד יוצא לקראת הפלישתי, אמר אל אבנר שר הצבא,
בן מי זה הנער אבנר?
ויאמר אבנר, חיי נפשך המלך אם ידעתי. אתה לא יודע בן מי זה?
זאת אומרת, קראנו לפני דקה ששאול
וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שילחה אליי הדוד בנך אשר בצום
מה, שאול לא מכיר את ישי? מכיר את כולם?
מה זה השאלה הזאתי?
בן מי זה? וגם אבנר אומר לא ידעתי
ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה ההלם?
וכשהוא דוד מהכות את הפלישתי ויקח אותו אבנר ויביא לפני שאול וראש הפלישתי בידו ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער?
דוד היה בגיל הזה, בזמן הזה בן עשרים ושמונה, הוא קורא לו נער
ויאמר דוד בן עבדך אישה בית הלכנו.
פסוקים שאין להם שום פשר ושום הסבר.
שאלה אחרונה,
לפני שאנחנו מנסים לענות דרך המדרש המופלא הזה,
זה מה שמופיע בתהילים סט.
כל פרק תהילים שאנחנו קוראים צריך לנסות להבין מתי אמר אותו דוד. יש פרקים שזה קל, כי כתוב,
אה, מתי.
נזכיר לדוד, דהיותו במערה תפילה. כל מיני שורות כאלה.
יש פרקים שצריך לשער.
אבל אתה אומר, אנחנו בסך הכל מכירים את החיים של דוד, יודעים מה הוא עבר.
יכולים לשער.
פרק תהילים, פרק סט, נראה תמוה מאוד מאוד.
למנצח על שושנים לדוד. הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש.
טבעתי בי בין מצולה ואין מעמד. באתי במעמקי מים, בשיבולת שטפתני. הוא מתאר פה חוסר אונים.
מתי דוד היה חסר אונים?
תמיד הוא הגיב במציאות.
הוא ברח, הוא נמלט, אבל הוא לא היה חסר אונים.
יגעתי בקורי ניכר גרוני, כלוא עיניי, מייחל לאלוהי, ומתפלל ולא נענה.
רבו משערות ראשי, שונאי חינם.
יש לו יותר שונאים
משערות על הראש, לא שלי, אלא שלכם.
עצמו מצמיתיי, אויביי, שקר אשר לא גזלתי אז אשיב. מאשימים אותו בדברים שהוא לא עשה.
בגנבות
וגזלות שהוא לא עשה.
אלוהים, אתה ידעת להיבלתי, באשמותי ממך לא נכחדו.
כן?
רק אתה יודע את האמת שלי.
אל יבוש ובי קובעך אדוני אלוהים צבאות אל יקלמי מבקשך אלוהי ישראל כי עליך נשאתי חרפה כיסתק לי בפניי אני מבויש
מוזר הייתי לאחי ונכי לבני אמי מה זה מוזר
כן מוזר weird
מוזר זר
כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עליי ואבכה בצום נפשי בתי לחרפות לי ואתנא לבושי שק ויהי להם למשל
ויהי להם למשל הכוונה שכשאימא הייתה רוצה להזהיר את הילד שלה
שיגמור את האוכל ויכין שיעורי בית, היא אומרת לו, אחרת אתה תהיה כמו ההוא שמסתובב שם, אתה רוצה להיות כמו ההוא ברחובות?
נו, אתה יודע על מי אני מדבר, את הג'ינג'י הזה, המופרע.
באי להם למשל.
יסיחו ביושבי שער ונגינות שותי שיכר.
כל הרכלנים שנמצאים בזה,
שמעת מה הוא עשה? שמעת את הפריצה? זה בטח הוא.
הוא נהיה בפה של כולם.
ואני תפילתי לך, אדוני את רצון, אלוהים ברוב חסדך, עני בבית אישך,
הצילני מיתית ועל אטבעה. הוא מרגיש, דוד, שהוא טובע בטית. זו תביעה איתית.
איתית, כן, איתית.
כי כל פעם הוא יורד, יורד, יורד, אף אחד לא מושיע אותו.
היא נצלה משונאיי וממעמקי מים.
אל תשטפני שיבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאתר עליי באר פיה.
כאילו, אני מרגיש שאני...
הוא מבקש, תוציא את צדקתי לפני שאני אמות.
והקבר יסגור עליי את הסוד שלי.
וכל התפילה פה ממשיכה.
מתי דוד עבר תקופות כאלו שהוא ככה מדבר?
כדי לתת מענה על כל השאלות שענינו באחד המכתא,
המדרש מספר את הסיפור הבא.
ואני כבר ציינתי את המקורות של המדרש.
המדרש אומר ככה, הגמרא אומרת
על ישי,
אבא של דוד,
שהוא אחד מארבעה אנשים בהיסטוריה של עם ישראל שמתו ללא חטא.
מתו ללא חטא.
מה?
עטיו של נחש.
כלומר, בגלל הגזרה הכללית של המוות בעולם. אבל מצד עצמם לא היו צריכים למות. צדיקים ללא דופי.
מי הם הארבעה האלו?
אני לא שואל אתכם מי הם 12, רק מי הארבעה.
עמרם אבא של משה רבנו ובנימין הצדיק
בנימין בן יעקב
וישי
וכלאיו הבן של דוד.
זה ארבעה. אנשים ללא דופי.
צדיקים.
וישי הוא צדיק.
אחד מהצדיקים.
אישה היא נשוי לאשתו, אשתו הצדקת, קוראים לה ניצבת,
זה השם של אשתו של אישה, אמא של דוד, ניצבת בת עד אל, זה השם שלה.
והם חיינו, הולכים להם שבעה ילדים.
עכשיו צדיק,
חלק מהמנגנון של צדיק שהוא כל הזמן מדייק את עצמו.
כל הזמן הוא מדייק, הוא צריך להיות הכל נקי, נקי, נקי, הנקיות של הנשיאת ישרים. כל הזמן מדייק, מדייק, דייק את עצמו.
בשלב מסוים, אחרי שבעה ילדים, התעורר אצל אישה היה חשש.
חשש. מה החשש?
הוא כזה התוודע לסיפור של הגיור של הסבתא שלו,
הסבתא רות,
לא תמיד אתה יודע את כל ההרפתקאות.
למד את הסוגיה,
ובעצם גילה שהגיור הזה,
יש בו צד, איזה צד?
מורכב.
וחלק מהמהות של צדיק,
של צדיקות, זה לא להיכנס לאזורים מורכבים, שזה יהיה לגמרי גלת.
אז ישי רצה לגמרי גלת.
אז הוא אומר ככה,
כמובן, הכל בסדר, אבל לחשוש, לחשוש.
אז הוא דיבר עם מישהו, אמר לו, תקשיבי, אני רוצה להחמיר.
כי אולי יש צעד שאני פסול לבוא בקהל, כי אסור לגייר מואבי,
אני עדיין לא עשרה דורות,
לא יבוא עד עולם בעצם,
ואז אסור לי לחיות איתך.
אז על הצד הזה אני מבקש את רשותך לפרוש ממך. הוא לא גירש אותה, הוא פרש ממנה.
כדאי שלא יהיה חומרה.
ברגע שאתה מתחיל להחמיר, אתה מתחיל להסתבך.
כי מצד שני אסור לאדם להיות ללא אישה.
מה יקרה עם אדם ללא אישה?
מתגבר על עריץ רוע רע,
ערועים, ערעורי עבירה קשים מן העבירה, צריך להיות עם אישה.
אז אומר המדרש,
אז איך ישי פתר את הבעיה?
הוא פתר את הבעיה על ידי
פרקטיקה הלכתית מאוד מאוד מעניינת.
הייתה לישי שפחה גויה.
גויה.
הוא קרא לה ואומר לה, תקשיבי, אני מקדש אותך בתנאי,
קידושין על תנאי. מה התנאי?
הרי את מקודשת לי בתנאי שאני יהודי כשר. כלומר, בתנאי שבאמת הגיור של בועז הדרשה שלו הייתה דרשה נכונה,
וניתן לגייר מואביה.
ואז יש לנו שתי אפשרויות.
אם אני יהודי כשר,
אז מה קרה לתנאי?
התנאי הוא חל, נכון?
הוא חל.
אה, סליחה, שחררתי, הוא שחרר אותה. הוא אמר לה, הרי את משוחררת
ומקודשת לי בתנאי שאני יהודי כשר. ואז אם הוא יהודי כשר,
אז הוא יהודי והיא מה?
משוחררת. שפחה משוחררת, מה הסטטוס שלה?
היא גיורת. זה כמו גיורת רגילה. מותר ליהודי להתחתן עם גיורת, הכל סבבה.
אם הוא לא יהודי כשר, אז מה היא?
שפחה. ומותר לנתין מואבי, זה נקרא נתין מואבי, להיות עם
שפחה כנענית.
ברור, הטריק ההלכתי, הפלטפורמה ההלכתית.
מי שלומד הרבה, מסכת כתובות ויבמות וזה, הוא יודע לעשות את הדברים האלה.
קידושין על התנאי. הרי את מקודשת לי
ואת משוחררת בתנאי ש...
וככה ישי סגר את כל הפינות.
מאשתו הוא פרש כדי להחמיר על הצד שאולי הוא מואבי.
הוא לא נשאר ללא אישה כי אסור להיות ללא אישה.
אבל הוא פתר את הבעיה לגבי זה כי הוא שחרר אותה על תנאי. תלמיד חכם, פתרון של תלמיד חכם.
זה האירוע.
אבל אשתו של ישי שקראו לה ניצבת,
ואתם יכולים להבין מהשם שלה שהיא לא בדיוק אחת שנסוגה.
היא ניצבת על עמדתה.
היא, כל הפלפול הזה לא היה נראה לה.
וכל החומרס של בעלה לא היו נראות לה.
והיא גם ראתה איזה בנים יש לה.
ואני לא יודע אם אתם מכירים את המושג הכרה עם שבעה ילדים. אתם מכירים את המושג הזה?
יש מושג שנקרא הכרה עם שבעה ילדים.
אישה שלה שבעה ילדים והיא רוצה עוד ילד.
רוצה עוד ילד.
והילד השמיני לא מצליחים, כבר אישה מבוגרת וזה, לא צריכים להיכנס להיריון.
ויש נשים שמתנהגות
כאילו הן עקרות לגמרי.
כלומר, יהיה פה עוד ילד, הולכות לטיפולים,
הולכות לזה, יש לך שבעה ילדים, מה את רוצה?
שום דבר, אני רוצה עוד ילד.
זה ש...
הכרתי כמה מקרים כאלה.
אישה ש...
לא, לא היה לה שבעה ילדים, היה לה פחות,
והיה נכנסה לאיזשהו סיבוך רפואי. אז היא באה לרופא, הרופא לא הבין מה היא רוצה.
גברת, יש לך ברוך השם, שלושה ילדים? מה?
אפשר לטפל בזה, אבל זה ניתוחים, זה אשפוזים, זה...
אני הייתי מציע לך
להגיד תודה רבה, ולגדל את זה.
לא יהיה לך יותר ילדים, כאילו,
היא רק שמעה את המילים האלה,
פיצוץ.
מה?
הוא פיצוע, לא ניתוחי, ניתוחי, ענייני, הכל שיהיה פה, היא לא חושבת.
ילדה.
אז אני אומר, זו תופעה שקיימת גם היום, זה לא רק... ניצבת, היא מתאווה מאוד, היא רוצה עוד ילדים, היא אישה, היא מבעלה הצדיק, מה זה החומרות האלה עכשיו שאתה מפיל עליי?
והיא עשתה,
מה שעשתה לפניה, רחל ולאה, מה היא עשתה?
החליפה.
איך אישה היא לא שם לב?
היא היה צדיק.
היא היה צדיק.
כן, הצדיק, כשהוא משמש את מיטתו,
הוא משמש את זה לשם שמיים,
לשם המצווה, כאילו פחות,
מגלה טפח ומחסד טפחיים ודומה כמי שכפר הושד, נכון.
שאלו פעם את אמא שלום, אשתו של רבי אלעזר,
איך הוא איתך?
אז היא אומרת, מגלה טפח ומחסד טפחיים ודומה כמי שכפר הושד.
מה?
לכאורה יש בעיה.
הרי אתה מכיר את הארוחיים הקדוש על ראובן?
זה מה שהארוחיים הקדוש אומר על ראובן, בגלל שהוא היה,
שיעקב
חשב שזו רחל, זו הייתה לאה,
זו הסיבה הרוחנית, הפנימית, הנשמתית, שבגלל הראובן נדחה מהבכורה.
ויש בזה בעיה.
אבל היא אומרת, בסדר, וזה שאני אהיה,
זה שאני אתנתק מבעלי זה לא בעיה.
יש הרבה בעיות בחיים.
היא, לדוגמה, לא פחדה מהבעיות.
על כל פנים, לפחות היא ידעה שזה הוא.
והוא,
כמובן שלא היו בעיה.
ומהזיווג הזה,
אני אומר לכם פסוק, תגידי לי אם הוא נשמע לכם מוכר, בועז.
אתה איתי, כן? כי אנחנו עוסקים עכשיו בסבא רבא רבא רבא שלך.
ויהי כמשלוש חודשים, ויאמר לאישה, הנה הרע ניצבת אשתך, וגם הרע לי זנונים.
כי אשתך בעירייה.
אישה קורא לאשתו, אומר לה, מה?
שוב?
אומרת לו, ממך.
לא ציפיתי שתגידי אחרת,
אבל אני לא,
אני לא יודע.
הוא אומר, אתה בטוח שאתה לא יודע, אתה צדיק, אבל זה ממך.
נגיד שהוא קיבל את הטענה שלה, אבל אז מה קורה?
נולד ילד, ואיך הוא נראה?
שונה לחלוטין מכל האחים שלו.
כולם נראים ככה...
איך נראה?
יהודי בזמן התנ״ך וזה. נראה אותנטי, בלאדי כזה, נכון? פתאום נולד אחד,
וכתוב מדגיש את זה, אדמוני, אדמוני, אדמוני, אדמוני.
נראה שונה, פיזיולוגית נראה שונה.
ומכיוון שהיא אישה עימה,
הוא חושש.
אז, וגם כל האחים.
אז אומרים, וואלה,
אנחנו לא יכולים להגיד שהאימה חלילה זינתה,
אבל בכלל ספק לא יצאנו.
אתם יודעים, יש רק דבר אחד יותר גרוע מממזר.
אתם יודעים מה יותר גרוע מממזר?
ספק ממזר.
כי ממזר יכול להתחתן עם ממזרת, אבל ספק ממזר, עם ממזרת הוא לא יכול להתחתן כי אולי הוא כשר.
כשר הוא לא יכול להתחתן כי אולי הוא ממזר.
ודוד, כך אומר המדרש, אמר להם ישי, עזבו,
אי אפשר לפסול אותו, אי אפשר זה, בואו נגדל אותו כזה, הוא יהיה ככה רועה צאן, יהיה לנו משרת,
נרחיק אותו, נרחיק את הבעיה,
נסתום את הפה, לא נגלה, ו...
וזה דוד.
תהילין נא, נכון? למצח מלמור דוד, כאשר בא אליו נתן הנביא, כאשר בא אל בת שבע, נכון?
חונני אלוהים, חונני הרג ועושים אלוהים, כי אתה העם
לך אין בעוון חוללתי ובחט יחמתי עמי. איזה חטא יחמתנו עמו? זה החטא, החטא הזה של בני תמורה שהזכרת, החטא של ההחלפה.
ובמשך עשרים ושמונה שנים,
הראשונות של דוד המלך,
רק שלושה אנשים יודעים את הסול.
אימא שלו יודעת את האמת,
השפחה יודעת את האמת,
ודוד יודע את האמת כי אימא שלו אומרת לו.
אומרת לו, לא משנה מה יגידו לך, לא משנה מה יספרו לך, תדע לך, אתה ולד כשר,
לא רק שאתה ולד כשר, אלא אתה ולד שנולד כתוצאה מהמאמץ שלי להמשיך להעמיד תולדות מאבא שלך.
והוא אומר לו, מתי הם לא יגלו את זה? מי יגלה את זה? מי יעשה לי בדיקת דנא? מי?
אומרת לו, יום יבוא.
וזה תהילים סט.
בינתיים המצב הולך ומידרדר, הוא רק גדל ומתרחק.
בתוכו הוא מרגיש את העוצמה, בתוכו הוא מרגיש את
זה, הוא הורג את האריה, הוא הורג את הדור, הוא מבין שיש בו, אבל כל הסביבה רואה בו
טראבל מייקר כזה.
וזר, ומוזר הייתי לאחי ונוחל לבני אמי, זה לא weird
וגם לא strange, זה ממזר.
ממזר.
כבודו, לא יודע, הנגנים הכי גדולים, אף אחד לא לימד אותם לנגן.
הם תופסים כלי ומנגנים.
כל מי שמנגן על תווים,
מה יעשה כשיהיה בקונצרט והרוח תעיף לו את התווים?
צריך לנגן משמיעה.
בסדר? אז זה המצב.
ככה אומר המדרש.
ואז מגיע שמואל אל ישי.
רגע. הבעיה של האבא משרת?
שנייה, למה לא פתוחה? אין לי בעיה.
הבעיה אחת, הספק הזה משרת. לא, הוא לא פתר את הבעיה, אבל הוא פתר לעצמו את הבעיה.
הוא הצליח... כן, זה מה שהוא רצה לפתור לעצמו.
ואז הגיע שמואל, דופק בדלת אצל אישה, ואמר, שמע, אחד מהבנים שלך מלך. אישה היא מאוד מאוד מתרגז. מה הוא אומר? הוא אומר שכנראה הפגם הזה
שמסתובב במשפחה לא פגם לי בכל המשפחה.
זה אירוע מבודד. דוד המלך אירוע... דוד, אירוע מבודד,
והנה, ברוך השם, המשפחה המרכזית, הגרעין נשאר בטהרתו, באמת ישי הוא צדיק וזה מתאים.
ואז עוברים עוד נער, ועוד נער, ולא בזה, ולא בזה, ולא בזה, וישי מתחיל להסמיק,
והביזיון מתחיל לגדול, ובסוף
ויעבר ישי שבעת בניו, אלה הבנים שיש לי.
ושמואל אומר לו, אני לא מבין,
אין לך עוד אחד?
הוא אומר, אין לי, אתה בטוח שאין?
אין, אין!
לא יכול להיות, לא יכול להיות.
ואז ישי אומר, אז אולי היא צודקת?
אולי זה בכלל ממני?
ואני לא...
כל מה שחייתי 28 שנה, היא צודקת?
ואז הוא מתחיל להתחמק, תקשיב, יש, הוא לא כאן, לא נעים, היה פה איזה מקרה,
אנחנו לא יודעים, יש פה בעיה ביחס, ספק ממזר.
שמואל אמר, אני לא עוזר לך שאתה לא תביא את הילד לפה,
תביא אותו לכאן.
ואז מביאים את דוד, וכשדוד מגיע, הקבוצה בראשונה לשמואל, זהו,
וברגע אחד,
אישה היא מקבל גם בן וגם מלך.
ולכן כתוב, מה כתוב בפרק?
כתוב,
ויאמר ה' יקום וישחק יוזה,
ויקח שמואל את קרן השרנה וימשך אותו בקרב אחיו.
למה צריך להגיד בקרב אחיו? וימשך אותו.
וימשך אותו, ויהפוך אותו לאח בן אחיו. כי עד עכשיו הוא גם לא היה אח,
הוא היה ממזר, חזקת ממזר, ספק ממזר.
בסדר? וברגע הזה בעצם כאילו הכל מתבאר. רטרואקטיבית הכל מתבאר, הכל כאילו הסיפור חוזר מעין פרץ וזרח, הקרנה למי זה, שמואל כאן פותח את הבעיה.
כששאול רואה דוד עושה כזה, כזאת פעולה
מדהימה של להרוג את גוליית,
שאול הרי יודע שהוא על זמן שאול, כן?
שאמור להגיע איזה מישהו ולהחליף אותו,
והוא מעוניין לדעת מי זה.
אז כשהוא רואה דוד מופיע כזה מופע של גבורה,
אז הוא אומר לאבנר, תשמע, לך תבדוק.
בין מי זה הנער, הכוונה,
אני יודע מי זה, שזה דוד בן ישי, תבדוק לי למעלה ביחס מאיפה הוא מגיע,
ממשפחת פרץ?
ואז הוא ראוי למלוכה,
למשפחת זרח, ואז הוא גיבור, אבל מלך הוא לא יהיה.
אז אבנר אומר, אני לא יודע, אני אברר. וחוזר אבנר, אתה דואג!
אין סיכוי שיהיה מלך.
זה, סבתא שלו הייתה מואבייה.
זה, זה.
ואז שאול קורא לדוד כדי לסגור את הפינה, ואומר לו,
בן מי אתה הנער? לקרוא לאדם בן 28 נער זה כינוי גנאי.
והיה שם כל החמל, הרמטכ״ל, אלוף הפיקוד, מפקד חיל האוויר, העיתונאים, כל מי שהיה צריך להיות שם, ושאול שואל אותו, ודוד מגיע עם הראש של הפלישתי.
אמר לו, תספר לכולם מאיזה משפחה אתה מגיע, שיהיה ברור שלא אתה תוכל להחליף אותי. שאתה, יש לך...
כן, הרי היום אם אתה רוצה לעשות למישהו עבודת שורשים,
אתה צריך להציע אותו לאיזה תפקיד.
אתה מונה אותו לאיזה תפקיד. במקום עושים עליו עבודת שורשים, ומגלים שבגיל 12 הוא גנב בזוקה מהקיוסק.
ואז הוא כבר לא יכול... אז בוא תזכיר לנו מי אתה, מי היית.
ודוד עונה לו בענווה, הוא לא מחזיר לו, הוא לא אומר לו, אני אספר לכולם גם איך אתה הגבת באוהל ושהתפרקת מפחד.
הוא אומר, אני דוד בן עבדך ישי בית הלחמי, הכל בסדר.
זה הסיפור.
אני אומר, המדרש הזה הוא מדרש פליאה, אבל הוא בא לענות על מצוקות וקשיים בפשוטו של מקרא. אבל יותר חשוב שנבין זה מה המשמעות של המדרש הזה.
ולמדרש הזה יש כמה וכמה משמעויות.
המשמעות המרכזית שלו היא
שברגע שאתה מתחיל
לפקפק בעולם התשובה, הרי כל מגילת רות בנויה על יסוד התשובה של נעמי ושל רות
ושל בועז בעצמו שחוזר בתשובה.
ברגע שאתה מטיל ספק על עולם התשובה ואתה מתחיל להחמיר ואתה אומר אני רוצה לחיות את העולם שלי בלי להזדקק לאפשרות של חטא ותשובה. אני רוצה רק טהור, רק מההתחלה.
בסך הכול מה באתי, אישי אומר? באתי רק להחמיר. מה מתברר? שאישי בא להחמיר ומה קרה לו בפועל?
הוא חירב את כל הבית שלו.
אין קיום לעולם ללא תשובה. תשובה קדמה לעולם. מי שמנסה ללכת ולהגיד, אני רוצה לחיות את העולם שלי בלי תשובה,
הכל נחרב.
ישי, מרוב צדיקות, כמעט החרים את המשפחה שלו, את הבית שלו,
גרם עוול גדול מאוד לבן שלו, לדוד, הכל קרס.
צעד ערך פעם אחת. פעם שנייה זה בא להגיד שמשפחת,
שדוד המלך בעצמו בנוי על יסוד התשובה.
התשובה לא עברה אצל דוד המלך בתור איזה חלק בחיים, איזה קטע בחיים.
כל המהות של דוד המלך זה תשובה,
ולכן הוא מוקף באמהות שחזרו בתשובה כל הזמן. רות, ואנשים, ואחרי זה אמא שלו בעצמה,
ותמר עוד לפניה, ולאה לפניה, ובנות לות, כאילו הכל זה עניינים של כאלה שזה הסתבך,
והם תיקנו.
היה מורכב, והם יזמו, ועשו תיקון.
שום דבר לא הלך הלאה, כי זו מהות
כריתת הברית של הקדוש ברוך הוא.
אם מלך, הוא אומר, אני יודע שאתה בשר ודם, אני יודע שאתה עלול ליפול,
אני לא מבקש ממך לא ליפול, אני מבקש ממך לחזור בתשובה.
זה יסוד המלכות בעם ישראל, התשובה.
בסדר?
אז זו המשמעות השנייה של המדרש הזה.
והמשמעות השלישית, ואולי הכי מרתקת מכולם,
כשאתה רוצה לבנות אישיות כמו דוד המלך,
שהוא יהיה, אתם יודעים, בחסידות יש חיצוני, פנימי ועצמי.
דוד המלך הוא עצמי, כלומר, הוא מסתכל פנימה,
הוא יודע מה נכון מבפנים,
ויש לו עוצמה פנימית ללכת נגד כל העולם.
אם לדוגמא דוד המלך יחליט שהוא לא הורג את שאול,
לא משנה מה תהיה הסיטואציה, הוא יכול להיות במערה ושאול יהיה שם לבד, ויואב ואבישי ועשהאל וכל הזה אומרים לו, עכשיו זה הזמן להרוג, והוא יגיד להם, לא, אני לא הורג אותו, אני החלטתי שאני לא הורג אותו.
בסדר?
על הפרק הזה דוד המלך אומר בתהילים מ״ד,
הוא אומר, משכיל לדוד בהיותו במערה,
השכבה בתוך לבעים לוהטים, לבעים זה אריות,
ואז הם כאילו אומרים לו,
ואז הוא אומר שמה, נכון ליבי באלוהים, נכון ליבי
עשירה ועזמרה.
הוא אומר, אני סומך על הלב שלי.
נכון לי, הלב שלי מכוון, חוט השערה, מדויק.
איך אתה בונה אישיות כזאת?
אז כל אחד מאיתנו,
ברגע שאנחנו נולדים,
עכשיו יש לנו, זכינו ברוך השם לנכד,
רועי שמואל, כן, ספר שמואל?
אז כבר בגלל קטן, הנה הוא חייך, הנה פוצ'י, הנה מוצ'י, כאילו אנחנו, אתה מתחזר, אתה כבר בונה לו את מה נכון, מה לא נכון,
מתי הוא מקבל כפיים, מתי הוא אומר לו נו נו נו, כן, נכון, אנחנו מושפעים מן הסביבה.
גדל כאן ילד, נער, אדם בוגר,
שכל מה שהוא שואב,
כל עולם המשמעות שלו,
לא מהסביבה, לא מהאבא שלו, לא מהאחים שלו, אולי מאימא שלו, כן, אבל ממי?
מהקדוש ברוך הוא.
משם הוא שואב את הכוח.
28 שנים ראשונות של דוד המלך, כל עולם התוכן והמשמעות שלו,
רק מהחיבור לריבונו של עולם.
זו עוצמה אדירה.
אחר כך, לאורך כל חייו בתור מלך, אף אחד לא יסיט אותו מהמסלול.
הוא מדויק לגמרי, הוא יודע בפנים מה צריך.
הוא לא מתפעל ממחמאות ולא נבהל ממפלות.
כשהבן שלו מורד בו, הוא
מוריד את הידיים ואומר, אני רק בידיים של הקדוש ברוך הוא. בסוף ימיו הוא אומר, ניפה לנא ביד אדוני כי רבים רחמם. הוא דבוק רק בקדוש ברוך הוא.
זה מה שמעניין אותו.
זו סוד עוצמת מלכות בית דוד.
זו סוד עוצמת מלכות בית דוד.
שהיא כולה בנויה על התשובה,
וכולה
דבוקה
בהשם יתברך.
אז כל מגילת רות מקבלת עוד איזה פרק משמעותי,
מה קורה כשאתה כאילו מנסה לגעת בזה,
לזעזע רגע את עולם התשובה, הכל קורס,
ואיך מתוך הקריסה הזאת היא צומחת ועולה דמות שבעצם חורזת בתוכה את כל הדמיות שקדמו לה, גם את בועז,
גם את יהודה,
גם את תמר,
גם את בנות לוט,
גם את פרס,
כל הדמיות בעצם באדם אחד,
בדוד שכל המהות שלו,
שהוא צומח ועולה
מתוך
תשובה מתוך תיקון,
וזה סוד מלכות בית דוד, וזה גם סוד המלך המשיח שאנחנו מצפים לו עכשיו,
במהרה יבוא ויתגלה מנהיג,
הוגה בתורה כדוד אביו,
שלא רק יגיד כל היום אני ואני ואני,
ולא רק יגיד כל היום אני רק צודק,
ותמיד אמרתי ותמיד אני אגיד,
הוא כל הזמן יגיד אנחנו, הוא כל הזמן יתפלל,
הוא כל הזמן יגיד, יכול להיות שטעיתי וצריך לחזור בתשובה,
ומדי פעם יתפרסמו הדלפות שלו,
כל מיני הקלטות,
אנחנו נשמע בהדלפות שהוא אומר, אני כל כך לא ראוי,
אני כל הזמן מתפלל שאני אהיה ראוי לעם הזה, הקדוש ברוך הוא תעזור לי.
זה יהיה ההדלפות שאנחנו נשמע עליו.
ולא כל מיני, הוא דפוק, כל מיני הדלפות שכל אחד מדבר על השנים מאחורי הגב.
ידליפו, נמצא הקלטה של דוד המלך במערה בתהילים.
הקלטות, תהילים זה הקלטות. מישהו, דוד המלך יתפלל, מישהו יקליט ואחרי זה שיכתב את זה.
אני לא ראוי, מי אני? הקדוש ברוך הוא אני הכי קטן, לקחת אותי, גידלת. כל הזמן הוא מרגיש לא רואה, כל הזמן הוא מרגיש שפל.
ועוד יותר, כולם מסתערים, מוריי ורבותיי, על דוד המלך, ובזה נסיים,
יש פועל שנאמר רק עליו, ולזה אנחנו מצפים,
רק עליו, במערכות היחסים בינו לבין העם.
וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד מאוד,
כי הוא יוצא ובא לפניהם.
על אף מנהיג לא נאמר שאהבו אותו.
יראו מפניו, כיבדו, בכו, התאבלו, אוהב,
רק על דוד.
ככל שהוא מתקדם, עוד יותר אוהבים אותו. למה? כי הוא בעל תשובה.
כי הוא אומר, אנחנו כולנו נופלים,
אבל נקום ביחד.
כולנו, ויתחזק דוד באדוני אלוהיו.
זה אורז את כל המהלך הגדול שכולו תמיד
בעניין של תשובה,
עד לדוד המלך ועד לעזרת השם למלך המשיח יתגלה במהרה בימינו אמן. כן, רבי חיים,
אני אומר שכמות המידע שהמדרש הזה נותן לנו, שהיא
חוץ מקראית, היא גדולה מאוד.
מספר פה סיפור דרמטי.
שהיא כאילו לא רבוזה, בדרך כלל מדרש מתכתב, ומשהו שכתוב,
כאן הוא מספר סיפור שלם שלא מופיע ב...
יש קושיות, אבל הסיפור עצמו לא מופיע, אז לכן המדרש הוא מדרש פליאה.
מדרש מופלק, אבל כן.
שיעור מופלא גם כן. תודה רבה, ברוך תהיה.
אז בוא נעשה את השיעור כאן, ואז תשאל.
לא, התחילו לבנות אותו ב-480.
הוא הוקם ב-23 שנה אחר כך.
עוד 52 שנים שחקו את זה כמובן, זה לא נגמר משמעותי, אבל מה קורה לך? אה, יש לך, בסדר, אני ארגן לך את השנים.
מייד, אני, בסדר.
חזק וברור רבותיי.
מה עם השם תביא? במה היא חוזרת בתשובה?
התשובה, אני אסביר, התשובה היא החלק של האדם ליזום.
הוא לא פסיבי, הוא יוזם, הוא כאילו אומר, אני לוקח אחריות.
אז היא לא נשארת פסיבית, טוב, הוא פרש ממני. היא יוזמת, והיא,
בהקשר הזה, כאילו מחזירה את בעלה בתשובה.
מחזירה אותו אליה.
