יש לנו כלל, טבול או כך פולטו.
איך שבלע הכלי ככה פולט את האסור שבו.
דהיינו,
אם צלחת, אכלו בה רק סלט,
קר.
רק ריחס אותה וגמרנו.
אבל אם היה בסלט הזה, היה
בצל חריף,
או שמו דבר חריף בפנים,
עם שום או משהו אחר,
אז שוב החריפות היא מבליעה בפנים.
היא אמרה לאדם טוב, מה יש בסלע? אין בו שום חמץ בסלע.
כן, אבל לפעמים אדם מטמבל את הפת שלו בתוך המיט של הסלע,
וזה יכול לבלוע.
זה דבר אחד.
או אם אדם, למשל, יש לו סיר רגיל.
הסיר הרגיל הזה מבשל בו, בא עם חמים,
וזה נקרא מתבשל האוכל.
אבל אם יש לו מחבת,
המחבת היא עם שמן.
ולא תמיד יש לו שמן מספיק,
בפרט היום שיש מחבתות כאלה,
שמספיק להן מחט שמן,
אבל למעשה החמץ נוגע ממש במחבת.
אז זה כבר צריך ליבון,
וליבון כזה יקלקל לו את המחבת שלו.
בעיקר במחוות טפלון, עם מעשר לליבו לשרוף אותה,
חבל לו על הכסף שקנה את הטפלון הזה.
זה דבר אחד. דבר שני,
כתוב בגמרא שפעם אחת היו הבנות של שמואל
מכניסות ידיהן בתוך אש.
אמר, מה פתאום עושים את הדבר הזה?
בא הייתם במקום שמוציאים הגעלה עם משגיח, עם שומר,
אני רואה שמכליס ומוציא, בלי מצבת ובלי כלום.
ואני רואה בעבועות, יש מים בו, אמרתי, יש מחשב, איך זה לא עושה?
הלכתי והכרסתי את האטבע שלי, כלום, הכרסתי על פרי, כלום.
בנענוח של הקיטור
זה מרעה שהוא מבחבע.
אני אומר, איזה הגעלה הזאת?
איזה, ככה, אמרתי לו, אתה שותה קוצה כזה,
אתה שותה קוצה אחרי שרצה,
איך אתה עושה את המעשה הזה?
אז לכן צריך אדם לדעת, לא לדעת איפה מגעיל את ה...
עושים את הדברים האלה כולם. זה דבר אחד. דבר שני,
הרב אומר,
אם הרציחו מים ורותח, הכניסו את מיכר,
אז הוא מתקרר.
אל תכניס שני עד שיחזור לרעילתה. אם לא, תחמם אותה עוד פעם.
היו בזמנם לוקחים שפודים של אש,
שבודים ברזל, שמים אותם על האש,
נהיה אדום.
אם המים לא נופחים, מכנסים את השבודים לתוך המים, המים מתחילים לרדבה.
היום יש חשמל, יש קיטור, יש דנ"א נפט, יש הרבה אפשרויות של ההגעלה.
עכשיו,
ולפני הגעלה צריך להוציא את כל החלודה שבכלים.
אם יש סיר אלמיניום שבו חורים חורים נכבים נכבים זה לא עוזר לו שום דבר
אם יש לו ידית עם מסמרים גם כן צריך לפרק את המסמרים, אם אי אפשר לפרק את המסמרים אז הלכלוך נשאר באותו מקום
כל השנה כולה אדם צריך להגעיל
אז צריך להגעיל כלי שעשרים וארבע שעות לא ישתמש בו
גם כאן, עצמי וארבעה שעות לא השתמש בו.
אבל פיקר, היום לא שואלים הרבה,
מכניסים לתוך המים אמה,
שהמים יהיו פגומים,
אז אפילו תוך עצמי וארבעה שעות הולכים ומגעלים את הכלי.
אבל הטוב ביותר זה שאדם
לעולם לא ישתמש בכלים של חול לפסח.
אבל,
כבר הזכרנו כמה פעמים,
שיש היום כיור,
יש היום את השי, יש היום שולחן בבית,
זה תלוי.
אם אדם לקח בצק,
לש בצק,
ושם את הבצק על השולחן,
עד מחר בבוקר שיטפח לו עם השיעור שלו,
השולחן הזה לא מועיל לו הגעלה.
צריך ליבון, לשרוף אותו. אם הוא ישרוף אותו, הוא ילך לעד הזה.
אז התקנה היא לשפוך עליו מים רותחים ולחצות אותו בניילון עבה, עם דבק או עם מעצים ועוד לשים מפה רק אז הוא יכול להשתמט בדבר הזה. ברוך אדוני לעולם.
חומר,
הצער ברוך הוא לזכות את ישראל.
