ברשות הרב ראש המוסדות
מכון מאיר בארץ, בעולם, ברשתו,
בכל מקום ומקום
אנחנו אומרים ארבע כנפות תבל, שמיים וארץ
ברוך השם
ימשיך השם פעולו, יאריך על ממלכתו
בקרב הארץ
ברשות משה
בעזרת השם שמענו את הדברים הנפלאים
משפחה
אני לא יכול שלא להתייחס לדברים שנאמרו, על אף שהתכוונתי בכלל לדבר על משהו אחר.
כי התכוונתי לדבר על דברים שבאמת אנחנו
היינו יושבים ולומדים ביחד.
אני אראה לך כנקודה קטנה,
שלפתי היום מהמחשב.
לא יודע, מודעה,
בית מדרש לתורה,
שכונת רמת בית הכרם,
המודעה היא שישנה תשע״ב,
בסדר?
אז
יהושע כתוב פה ביום שני
בין מנחה לערבית הוא נותן שיעור בפרשת השבוע ואחרי ערבית שזה שלושת רבעי שעה שיעור במסילת ישרים.
למה אני מביא דווקא את המודעה הזאת? כי יש מודעה קודמת
מסוף תשע״א שם הוא נתן רק בין מנחה לערבית
כן פרשת שבוע ואם באלול הוא נתן פרשת שבוע ובחורף הוא נותן
מסילת ישרים גם סימן
שמישהו אהב את זה,
ולא אחד.
ותראו על כמה שנים אנחנו מדברים.
כבר לפני 11 שנה,
12 שנה
אנחנו מדברים.
זה אומר ממש בחיתולים, איזה חיתולים, בפריצה.
בפריצה החוצה של האור הגדול,
שברוך השם אנחנו זכינו.
ועכשיו כשהרב סלומון פה אומר את הדברים,
אני אומר את האמת,
אני רק בשביל זה היה כדאי לבוא לשמוע
שפתאום אתה מגלה שבאמת יש מישהו שהוא היה למה שאמרת.
וכנקודה קטנה, כי אני רוצה להגיע יותר לדברים הרוחניים הפנימיים.
ניסו לתרגם את התפילות של הסיגט.
ישב אצלי יהושע,
אומר לי, הרב, התרגום לא מדויק.
יש מישהי, אני לא מכיר,
אני יושב לא פוגע באף אחד, כן?
יש מישהי שמנסה לתרגם,
זה לא זה, בואו נשב ביחד נראה איך מתרגמים באמת.
ככה, להבין רק,
עם איזה רזולוציה היינו עובדים כדי לראות באמת איך לקדם
את העניין הזה.
אחד הדברים, הגיע לפה בעבר,
לבית המדרש הישן,
חבר כנסת,
לא מהתפוצה של אתיופיה, ארבע אצבעות בגלובוס הקטן,
אלקין, אזור אחר, נכון? ארבע אצבעות בגלובוס.
כן, הוא הגיע לפה והציגו בפניו,
יש מחלקה רוסית, יש מחלקה
אנגלית, יש מחלקה ספרדית, ויש מחלקה, ואני עמדתי, ואמרתי לו, אין
מחלקה אתיופית.
זה ברור. אין דבר כזה.
מחלקה כזאת.
למה?
כולם ביחד.
אני לא צריך מחלקה.
כאלה שבאים מחו״ל ולא יודעים את השפה,
תתחיל לדבר איתם, אז בכלל יודעים על מה אתה מדבר.
אין לי ברירה.
אבל כאן בארץ,
ופה רק הנקודה קטנה,
אני, עוד פעם,
אני עוד מתייחס לדברים,
אין לנו הרבה זמן, אבל במילה אחת.
היה יהודי צדיק אחד,
אבא של חבר,
קראו לו רבי מאיר כהן.
הוא היה מפקח
אזור צפון במשרד החינוך
משדה יעקב.
אשתו,
זיכרונה לברכה, אחות של הרב אברהם רמר,
מי שהכיר את הרב רמר,
שושנה.
כן, והוא היה באתיופיה כבר בתשל״ה ל״ו.
אם מישהו זוכר את התמונה, הבאנו אותה לפה פעם,
שהרסר חזי עם אבא שלו
יושבים עם הרב אובדיה ושש יום היהודי עם כיפה סרוגה וזקן,
ורק הוא יושב עם דפין.
אלה הרשימות של מה שהוא אסף.
והוא
הגה תוכנית
והביא אותה למשרד החינוך ואמר, אם אתם לא מקשיבים לי,
אני אומר את המשפט.
אני שמעתי אותו בתשמ״א, מ״ב,
כן, אנחנו מדברים כבר 40 שנה פלוס.
אם אתם לא תקשיבו למה שאני אומר,
סופם יהיו כמו העלייה שלנו ממרוקו ומתוניסאיה,
רויה תוניסאי,
שהרבה רבנים התיישבו בפינה ואף אחד לא ידע מי הם בכלל,
הלכו לעבוד,
והרבה מהילדים בסוף מצאו אותם בבתי הכלא.
ולצערנו הוא נעלם.
בהפרש של חצי שנה, שתי תאונות דרכים, אני לא רוצה להמשיך, עד כאן.
אף אחד לא חקר את זה אף פעם.
זה ברור,
זהו.
זה הסיפור,
ואנחנו מבינים את הדברים ויודעים אותם טוב מאוד,
וזה בדיוק מה שדיברנו, לקחת את מה שיש,
להעצים ולהעביר קדימה ברזולוציה של הדור שלנו בארץ ישראל.
זה הרב חרלב כותב על הנושא הזה של לא הסכינו המחנכים להבין
שבין חוץ לארץ לארץ ישראל זה בין יראה לבין אהבה וכתוצאה מזה שהמשיכו את דרכם שבגלות בארץ ישראל קיבלו פריצה והתרחקות ומרידה כמו שהרב כותב מקובלנו שתהיה מרידה רוחנית הרב חלב מעניין ישועה כותב את זה במפורש
ובנקודות האלה ופה אני רציתי ופה אולי אני אתחיל
כן על אף שאם
יהושע באמת פרשת שבוע ומסינת ישרים הייתי צריך להיצמד לפרשת שבוע ומסינת ישרים
כן, כהמשכיות לדברים שלו.
אבל דברים שאנחנו לומדים בזמן האחרון במוצאי שבת, אליהו הנביא,
סופר זכויותיהם של ישראל,
אנחנו לומדים עכשיו, אחרי שגמרנו,
וחתן הדווה אליהו ועוד כמה דברים.
אורות הקודש...
בסדר גמור. אז זה משפט אחד. משפט אחד. אז אני אסתה קצת, בסדר?
אה, אסתה. זה לכבודך, מותר לי, נכון? אתה מרשה לי.
כן, פרשת המרגלים זה עוד דבר שלמדנו אותו.
העורכה עם הקדוש,
ארוחיים הקדוש אומר
מה קרה למרגלים?
שלח לך מרגלים ויתורו את ארץ כנען.
משה רבנו, לא יפה לנו אולי להגיד את זה, אבל ארוחיים הקדוש,
שהוא בסופו של דבר אומר בתחילת ספר בראשית,
בפסוק הראשון,
נפתחו השמיים
ויראה מראות אלוקים והצצתי והתבוננתי במה שהורשתי להתבונן והבאתי משם כמה פסקאות וזה בעצם הפירוש של ארוחיים הקדוש.
ובוא ואומר הכל דירקט מלמעלה.
והוא שואל את השאלה ואז הוא מחלק חילוק ואני רוצה להגיע לעיקר שרצינו פה.
כן, הוא מחלק חילוק, הוא אומר, שלח לך לדעתך.
מה זה לדעתך?
הוא אומר שני מיני ריגול, נגיד את זה במילים שלי.
שני מיני ריגול, יש ריגול טקטי
ויש ריגול אסטרטגי.
זה בעצם הרוחב הקדוש.
אנחנו 280 שנה אחרי פטירתו השנה, עוד מעט,
תמוז.
יש ריגול טקטי, יש ריגול אסטרטגי.
ריגול טקטי זה לראות איך אני כובש את המקום הראשון שאני בא להיכנס אליו. בשביל זה לא צריכים לטור את כל הארץ.
גאול אסטרטגי, אם בכלל כדאי להיכנס לארץ, אז באמת צריכים לטור את כל הארץ.
הקדוש ברוך הוא לא ישלח לך.
אומר הרוחיים הקדוש משפט שהוא קשה.
הוא אומר, נפל ברשתם.
משה רבנו לא שם לב למה שרומז לו הקדוש ברוך הוא ונפל ברשתם.
עכשיו מה הייתה הבעיה פה?
הרי כולם היו צדיקים.
ראשי בני ישראל איך נהפכו להיות רשעים,
כמו שכותב רש״י בתחילה?
רש״י אומר, רשעים אלו לא למדו. מה זה רשעים?
ראשי בני ישראל הם.
איך זה קרה?
אמרנו אורחיים הקדוש,
שלוחו של אדם כמותו.
לפעמים אנחנו אומרים שלוחו של אדם כמותו.
אבל פה מה זה שלוחו של אדם כמותו?
שלח לך לדעתך ולא לדעת העם.
אבל רגע, משה רבנו אומר להם, הוא אומר, ברגע
כשמישהו מקבל משהו ממישהו,
כל המחשבות שלו, כל הרצונות שלו נהפכים להיות כמו המשלח.
ולכן,
לשים לב, רבותינו הגדולים הקפידו על זה והידרו בזה.
לא מקבלים שום דבר ממקור של טומאה,
ממקור של נצרות. ברגע שאתה מקבל ממנו שקל,
בסופו של דבר אתה חושב כמוהו, וזה לא יעזור כמה אתה צדיק,
וכמה אתה גדול, וכמה אתה ענק.
וכמה אתה חושב שאנחנו באמת באמת הולכים בדרך השם,
בעבודת השם, באמונה שלמה.
אז הם בעצם היו שלוחים של העם, לא שלוחים של משה.
בסדר?
זה היסוד לכל, בעזרת השם.
ופה
נגדיל תורה.
ופה אני רוצה שנראה את הדברים,
אין לנו הרבה זמן,
אבל נראה את הדברים בצורה הזאת שהרב אומר אותם בנושא הזה של האחדות הכוללת.
מה זה אחדות?
אתם יודעים, הרוחיים הקדוש אומר,
כשאני מדבר,
על אחדות זה לא שאני אומר טוב יש אנשים ואהבת לרעך כמוך זה מישהו לידי זה משהו ככה הוא אומר שאתה תאמין שכל אחד מישראל הוא חלק מחלקיך
לא מישהו שעומד לידי
נתתי משל למה הדבר דומה מישהו הולך ברחוב אתם יודעים היום רוב המקומות זה אקרשטיין
וכשיש אקרשטיין ויש עצים מה המתכון?
שהאבן קופצת
ומישהו הולך נתקע ונופל בסדר יש תביעות לעירייה
יש מחלקה שלמה בעירייה לתביעות, על כל מיני דברים כאלה שאנשים נפלו.
יבוא בן אדם
והוא הולך בדרך,
רגל ימין שלו נתקעה,
נפל על הרצפה, נמרח על האף,
שעבר את ארובת העין וקיצור התכסח.
הוא קם
והבין מה קרה,
הבין מה קרה,
תופס
מבוט
ומתחיל להרביץ לרגל.
למה?
בגללך נפלתי, את אחראית על זה שנפלתי.
למה לא התרומם טיפה יותר?
הרי אם בן אדם יעבור ועושה דבר כזה, נשלח אותו לסוף הרחוב.
מה יש בסוף הרחוב?
פה למטה, בסוף הסוף.
כפר שאול.
בסדר? אתה לא יודע, זה יותר טוב. לא, לא, לא. בסדר, זה ברור העניין הזה?
זאת אומרת, יאו בן אדם, אתה מרביץ לעצמך.
אומר לנו אברכיים הקדוש,
חלק מחלקיך,
אם קרה משהו,
אתה לא תפקדת, מי זה אתה?
הנפש שלך.
אתה בתור אדם, זה לא מישהו מהצד.
זה לא חברים, החוקים, עניינים, לא.
אנחנו מדברים על חלק מחלקיך, זה יד, זה רגל, זה גוף, זה כל חלק מחלקיו של האדם. כל אחד מישראל הוא כזה.
ואני יודע, אני יודע, וכבר דיברו איתי בשבת, אנשים אמרו,
יש מישהו,
אמר למישהו, שתה אתה בא בתור,
אני יודע מה, עזבו.
על מה אנחנו מתפללים?
כל מידי שמאי, שיזכהו הקדוש ברוך הוא לחזור בתשובה שלמה, בשביל מה נמצאים פה?
בשביל לגרום לכך שכולם חוזרים בתשובה.
כמו שתמיד אנחנו אמרנו לתלמידים,
ההורים שלי מחללים שבת.
משפט
מה שנקרא שקרי.
ההורים שלו חיללו שבת.
למה אתה מדבר על ההווה? תדבר על העבר.
מה יהיה אחר כך? מאיפה אתה יודע.
למה אתה פסימי?
אבל יכול להיות שהם עשו את זה פעם, עכשיו מה יהיה?
אומר הרב, פה אני טיפה ככה חייב לכמת,
אומר הרב, אני אקרא רק את המשפט הראשון שלו ואני אנסה להסביר.
הרעיון של אור ישר ואור חוזר
ברזי תורה מביא אותנו לדון על דבר העילוי החבוי שיש במורד הגלוי.
עילוי חבוי, מורד גלוי.
נשים לב איך הרב לוקח את הדברים.
אנחנו רגילים לדבר בכוזרי,
דצחם, ישראל.
דומם, צומח, חי, מדבר, ישראל.
יש לנו חמש מדרגות.
מה שיש
בדומם יש גם בצומח, פלוס גדילה.
מה שיש בצומח יש גם בחי,
שזה תוספת של תנועה.
מה שיש בחי יש במדבר, שזה רוח ממללה.
ויפח באפיו נשמת חיים, רוח ממללה. אומר התרגום, הכוח, האפשרות של הדיבור.
הדיבור זה המחשבה.
מה יש בישראל?
נותן נשמה לעם עליה, נשמה של אומה שלמה.
אומר הרב, זה בצעד הישר שלנו,
אבל יש גם את הצד ההפוך.
ככל שהדבר במדרגה יותר גבוהה,
הוא יותר בפירוד.
אני רואה את השגחת הבורא פחות
במדרגות הגבוהות, כי כל אחד הוא לעצמו.
בדומם
יש השגחת הבורא גדולה יותר, כי אני רואה שהכל בידי שמיים.
אבל כשיש אנשים,
וככל שאנשים מתפתחים יותר, הפרטיות שלהם,
האנוכיות שלהם,
היא יותר מתעצמת ופחות ופחות מראה את דרך עבודת השם.
זה במדבר.
בישראל הכל מתהפך חזרה, או חוזר.
למה? כי יש נשמה של עם.
זה לא אנשים שחיים אחד ליד השני,
כמו שכותב הרב באורות,
חברת אחריות.
לא.
זה אנשים שמבינים שכולנו בני איש אחד נחנו
ולכן מי יכול להיות אב המון גויים? מסיים הרב את הפסקה
אברהם אבינו
כי מראש צורים הראנו
ומגבעות אשרנו. מי זה ראש צורים?
האבות.
גבעות זה אמהות.
צור זה סלע.
מה אומר אברהם אבינו?
ואנוכי עפר ואפר
כשהוא הגיע למצב הזה בגדלות שלו בהכרת הבורא שהוא עפר ואפר
הבורא מתגלה כמה שיותר, זה הדומם.
שים לב לדבר הזה. ככל שאנחנו עולים יותר, יש פירודים.
הופעת השם היא מתמעטת, אלא אם כן זה ישראל.
שישראל מראים שהכל בא מאת הקדוש ברוך הוא. ואברהם אבינו שאמר ואנוכי עפר ואפר.
אני חושב ככה בטיפה, בטיפה,
כן, אתמול למדנו את זה בלילה, זה ככה
נותן לנו את האור ליום.
יהושע לימד מסילת ישרים. הוא לא רק לימד מסילת ישרים,
אמרנו פעם באחד השיעורים
מה ההבדל בין חסיד לבין חוסיד.
יש חסיד ויש חוסיד.
אמרנו, חסיד
הוא חייב ללמוד מסילת ישרים מא' עד ת',
אבל לא רק ללמוד, אלא גם ליישם.
חוסיד הולך לחנות בגאולה, קונה גארקל, הוא נהיה חוסיד.
זהו, פשוט ביותר.
קל מאוד.
הבדל גדול.
הבדל יסודי, הבדל תהומי, בין זה לזה.
וזה בעצם היסוד. ברגע שאתה מרגיש שאני עם כל הכוחות וכל העוצמות וכל הדחיפה וכל מה שהוא רצה,
כן? אבל אני עפר והפר.
אני נמוך.
אז הוא יכול לכנס סביבו כמה שיותר אנשים.
וכולנו יודעים.
כולנו יודעים במכון מאיר כמה אנשים כינס יהושע,
דוד, יאסר, כמה הוא כינס אנשים.
ועוד פעם אני מדגיש,
אין מחלקה אתיופית, זה כולם,
זה לא משנה מי,
זה כולם ביחד.
בלב אחד
הוא רוצה, מזיז דברים.
הרי כמו שאמר פה
הרב דני,
היה מגיע אליי הביתה, מי יוזם את כל השירה?
כולם, כל החבר'ה נמצאים שם, 50, 60 חבר'ה, 70 איש נמצאים,
מי שם יוזם? אולי ישבו, יש הסרטות, כן?
יהושע עומד, איך אומרים? מעליב את כולם,
אין פה משחקים.
הכול ביחד.
ופה אני רוצה לתת, ככה בחצי דקה, דקה,
ביקשה ממני אלמנתו שתחיה לאורך ימים טובים,
שתזכה לאור גדול, אמן.
לגדל את בנותיה בשמחה,
אמן.
בברכה, מתוך יישוב הדעת.
זה נראה רחוק,
אבל זה קרוב.
הנותן ליעף כוח,
ולעניינים
עוצמה ירבה.
היא צריכה את הכוחות האלה.
אנחנו נשתדל לסייע
במה שאפשר,
אבל את הכוחות היא צריכה.
היא פה עכשיו מובילה דרך.
מובילה דרך לא רק, כמו שאמר הרב סלומון
לפני כן,
בכלל, אלא גם בצד הפרטי, בבית, שזה גם בחינה של כלל.
יהושע היה חשוב לו העניין הזה,
ופה אני אומר,
בעצם,
זה מה שאני ביקשתי ממנו בחמש עשרה שנה האחרונות,
שתהיה קבוצת מנהיגים,
כמו שיש איחוד הרבנים,
כן, שידעו שהם כולם ביחד, כאיש אחד, בלב אחד, מזיזים את הכול קדימה.
זה המסיבה.
זה הציווי.
ואני,
בעצם מה שעשיתי עכשיו,
בקולה, כן, השמעתי את קולה,
כאיך
ראה את הדברים
ביהושע, ובאמת
הלך בכיוון הזה.
הלך בכיוון הזה, וזה מה שאנחנו צריכים.
לאחד,
לצרף,
להבין שאפשר לאחד ולצרף מתוך זה שאנחנו מבינים
שהכול בא מלמטה.
ואנוכי עפר ואפר.
אחד הדברים,
במילה אחת שאומר הרב בשמועות ראיה,
לכן דוד המלך, יהושע,
דוד. יהושע מכניס לארץ דוד,
גואל.
נכון? מרחקים.
ביחד, שני הדברים גם יחד,
הכניס לארץ וגאולת עם ישראל.
כן, היסוד
לכל הדבר הזה, אומר הרב,
כן, דוד המלך
לא יכול להגיד לאף אחד מעם ישראל,
אתה פחות ממני.
עזוב, אתה לא מהחבר'ה שלי,
לא גדלת בצפונבוני,
כי דוד המלך הגיע מהחציפות של מואב.
יותר גרוע מזה לא יכול להיות.
ואז לבל יידח יומנו נידח כולנו ביחד כאיש אחד בלב אחד בברכה בשמחה בטובה
צריכים לראות באמת את טוב ירושלים
להודות להלל לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שהוא גומל איתנו
ומי שהגיע לארץ ברגל לא דרך טייסת
שהגיע יודע מה זה
עפר של ארץ ישראל
הוא לא גומר את הכל בעשר שניות אז הוא יכול לוותר על משהו לא
ברגליים עשה את הכל
בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות בטוב ירושלים,
נזכה לגאולה שלמה,
תחיית המתים, במהרה בימינו אמן.
