שלום אנחנו בהלכה יומית בפינה האחרונה שלנו בכל השולחן ערוך אורחיים זכינו כמעט ארבע שנים
ללמוד כל יום שלושה סעיפים
ובזה להשלים את כל שולחן ערוך אורחיים ומשהו מיוחד יש פה א' זה הפינה
של ההלכה היומית מספר 1410 וחוץ מזה שזה 1410 אנחנו הדבר
המיוחד שיש פה שבפינה הזאת האחרונה אין שלושה סעיפים,
יש ארבעה אז הוספנו ונראה איך זה מחבר אותנו לתחילת
השולחן ערוך מלכתחילה אנחנו בסימן אם תרצו אין זו אגדה
סימן תרצו תרצ״ו בסעיף ואומר לנו השולחן ערוך יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות
אומר הרמה אבל אין שהולכים לאבל כל יב חודש
זאת אומרת אבל מקיים רק
חיוב של משלוח מנות, הווי אומר שתי מתנות לחבר אחד והוא עצמו לא שולחים לו.
הם רוצים להביא לבית, למשפחה, לילדים, לאשתו, זה סיפור אחר.
אבל האבל לא מקבל משלוח מנות. כמו שהתבאר ביורדיה סימן שפה ואם אין בעיר אלא אבל עם אחר, שני אנשים נמצאים
באיזשהו מקום נידח,
כן, כי כולם ברחו כי יש מסכות כבר מטו בשבט,
חייב לשלוח לאבל כדי לקיים משלוח מנות.
אלא הם כן מחל האבל על מנתו.
סעיף ז אומר השולחן ערוך, יש מי שאומר שאונן מוטה ובשר ויין. אונן זה מי שמתו מוטה לפניו ועדיין לא נקבר, שאף אחד
לא יגיע לדבר כזה.
זה לא התי עשה של יחיד, של אבלות, ודוחה עשה של רבים. דאורטה,
של לשמור בפורים דברי קבלה נינו,
שהם כדברי תורה, לשים לב השמחה בפורים זה לא סתם איזה עוד מנהג או משהו בדומה.
כשל תורה, כדברי תורה, כך פוסק השולחן ערוך.
וכל שכן שחייב במקרא מגילה, או תפילה, או קריאת שמע,
ונראה לי דווקא בלילה, אף על פי שמתו מוטל לפניו, אבל ביום שרוצה לקוברו, קבורת מתו קודם,
כאשר ראינו לגבי מת מצווה.
כמו שהתבאר לאל, סימן תרפז סעיף ב' לגבי מת מצווה. ולכן,
קורא ומתפלל אחר כך שלא עדיף מיום טוב ושבת.
כמו שהתבאר לאל, סימן א', כן נראה לי.
בסעיף ח' אומר השולחן ערוך,
מותר לישא אישה בפורים.
על אף שאמרו שבחול המועד לא נושאים אישה, מדוע?
אין מערבים, שמחה ושמחה.
ואיזה קרן חתונות אפשר לעשות בחול המועד?
פוסק השולחן ערוך,
מחזיר גרושתו. למה? לא כל כך שמחה.
בסדר, לא חוזר.
אבל בכל זאת מותר לישא אישה בפורים,
את השמחה הזאת לערב ביחד, רק אני מקווה שהוא לא עשה את המסיבה בלילה ושתה,
כי אז אם הוא לא קונטרול,
כן, הוא לא יודע אם הוא קידש או לא קידש.
בסדר, צריך לעשות את זה כמובן בעירות.
מסיים הרמה ואומר בסימן הזה,
בין בי' ד', בין בט' ו',
כן, אפשר לשאת אישה. וכל שכן, שמותר לעשות פדיון הבן.
בוודאי, זה מצווה.
מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים,
וגבר לובש שמלת אישה ויישק לי גבר,
אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא,
וכן בלבישת כלאיים דה רבנן.
ויש אומרים שאסור.
למה?
כי מה אחת הסיבות? אחת הסיבות
שבגבר לא לובש שמלת אישה,
שלא ילך להתערבב בין נשים,
ויהיו מעשים שאינם מעוגנים.
אבל המנהל כסברה ראשונה. וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה.
אין בזה משום לא תגזול.
ונהגו כך. ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר.
זאת אומרת, קפצונים, כל מיני דברים שעל פי טובי העיר
אסור להשתמש או לעשות דברים שאינם מהוגנים,
זה ברור שלא. אבל כדי להגביר שמחה,
מותר לעשות כמה דברים שלא עושים בשאר השנה, כמובן כי זה מגביר שמחה.
לא כשזה פוגע במישהו אחר לא פיזית ולא נפשית ולא רוחנית
ולא פגיעות אישיות, חס וחלילה, הכל מתוך
כבוד והגברת שמחה.
כשנכנס הדר מרבין בשמחה.
תרצ״ז,
והסעיף הרביעי והסימן והסעיף האחרון
בשולחן ערוך. יום י״ד וטו שבאדר ראשון
אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור ינחה השם ביום צרה ואסורים בהספד ותענית.
אבל שאר הדברים אין נוהגים בהם. ושאומרים דף בהספד ותענית מותרים.
אומר אומר במילה כסבר הראשונה שבי״ד טו של אדר הראשון על אף שלא חוגגים בו את פורים
לא אומרים בו הספד ותענית.
יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה ביום י״ד שבידה הראשון ואין נוהגים כן.
מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים
וטוב לב משתה תמיד. תמיד אדם צריך להיות בשמחה ותשימו לב אז סיימנו.
הדרן הלך תם ונשלם שבח לעיל בורא עולם סיימנו את הטור כותב פה השולחן ערוך
נשלם טור אורח חיים והלכות מגילה שבח והודעה לנורא עלילה הוא יזכנו לגמור את כולה
ואצלנו מכל מכשול ותקלה ברוך השם לעולם
אמן ואמן רק מה שאני רוצה להראות שהרמה מסיים וטוב לב משתה תמיד
ואיך הוא מתחיל את השולחן ערוך הרמה לא מרמה בסימן א'
שיוויתי השם
לנגדי תמיד תמיד ההתמדה הזאת ושיוויתי השם לנגדי תמיד ובשמחה תמיד זה המפתח לכל דבר שיש לנו בחיים בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו
ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, כמו שסיימנו
את כל סדר שולחן נעוך אורח חיים,
לזכן הקדוש ברוך הוא להתחיל ולסיים גם את תיאורי דעה, אבן האייזר, חוסן משפט, הכל בעזרת השם,
שנהיה בקיאים בכל מחמני התורה.
נאי נאי נאי נאי.
ברכה נאי נאי.
קודם כל אני מת מודה לרב,
אפשר להגיד הגאון.
פורים, פורים, מסגרת פורים. הרב נגאון באמת שהוא מרביץ תורה ברבים ולא רק במכון מאיר
ובקי בהלכה והוא משיב יום ולילה
עם אצל הטלפון שלו פתוח לתשובות,
תשובות לשואלים ולשואלות, לא שואל אלא שואלות
ולשואלות,
כן.
ובאמת זו זכות גדולה מאוד. אני ממש מקנא בך, הרב טלי. אתה זוכה לגמור את כל השולחן ערוך.
פה במכון מאיר, הכל מכוחו של הרב. נו, נו.
זו זכות גדולה.
לא חסר. קודם כל, הזכות הזאת תעמוד לך,
לתלמידים, לכל עם ישראל, במיוחד בימים האלה,
כשהם צריכים הרבה מאוד זכויות,
אז הזכות הזאת תעמוד.
אמן.
והשולחן ערוך מסיים, הרמה מסיימת כמובן,
וטוב לב,
טוב לב,
משתה תמיד.
מה זה טוב לב?
אדם טוב,
טוב,
זה הדבר הכי חשוב.
איך נאמר על פרקי אבות?
רבי אלעזר בן ארך,
לב טוב כנגד כולם. מה זה לב טוב?
מחשבות טובות.
אדם שיש לו מחשבות תמיד הוא כאילו במשתה כל השנה.
נכנס אדר מרבים בשמחה ונכנס אב המעטים בשמחה.
אבל כל הזמן צריך להיות בשמחה.
אבל מי שהוא טוב לב כמו הרב הוא כל השנה במשתה.
אמן אמן. לא במשתה. משתה הכוונה משתה דברי תורה משקה את הצאן.
אז זאת היא ברכתי לרב שימשיך, להרביץ צורה ברבים,
כן, להגדיר תורה ולהגדיר, וגם התלמידים בזה, תלמדו מהרב את ההתמדה הזאת,
השקדה הזאת,
החזרה הזאת, הביקיות הזאת,
וזכות זו באמת זכות גדולה, אנחנו ממש מודיעים לך
על זה שאתה מזכה אותנו ואת כל הצופים,
אלפי הצופים שפורעים את השיעורים,
כן,
שנהייה לנו פורעים שמח, עם בשורות טובות,
אמן. וכל המגפות, וכל המחלות, וכל הדברים האלה ייעלמו,
כי לא היו במהרה בימינו אביך. אמן.
נברך להתברך. תורת השם תמימה, תורת השם תמימה,
תורת השם תמימה, משיבת נאווה,
תורת השם תמימה,
תורת השם תמימה.
תורת השם תמימה, בשיבת נחש, עדות השם,
נאמנה כמעט פטים,
תראות אשר נאמנה כמעט כמעט פרטי
תגובה אחת
חזק וברוך,
תודה רבה.