שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו מתקדמים לקראת סיום של
ענייני פורים, וכמובן של השולחן ערוך כולו. סימן תרצ״ה, אז תרצה הארץ את שבתותיה.
דיני סעודת פורים, סעודה, תענוג, עונג.
כן, נלמד היום סעיפים א', ב', ג', מתוך תרצ״ה.
ופה אנחנו מתחילים ברמה, בהגאה, לפני שבכלל שולחן ערוך מדבר, הרמה שם את הגעתו.
מצווה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים.
סעודת פורים זה לא לחם עם מרגרינה,
לחם עם חמאה, חסר, נכון?
או כל דבר אחר, לחם עם ממרח כבד, לא משנה.
מצווה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים, זאת אומרת, הסעודה צריכה להיות סעודה מכובדת.
אין שמחה אלא בבשר, אין שמחה אלא ביין, כך כתוב בחגים,
פורים בפרט,
ומספיק סעודה אחת.
אלא שאנחנו נראה שסעודה אחת צריכה להיות ביום.
סעודת לילה, אה, ראוי, כדאי, אבל הסעודה המרכזית היא סעודה ביום.
ואני כבר מסכם, המקובלים אומרים אחרי תפילת שחרית, אנחנו רגילים בדרך כלל אחרי תפילת מנחה, כדי שאם הוא שותה,
שאנחנו לא יכולים להתפלל.
ואם זה חל ביום שישי,
בירושלים, או בערים אחרות שחל ביום שישי, ואז ירושלים זה פורים משולש,
אז עושים את הסעודה משחרית כדי לא להיכנס לשבת.
טוב,
סעיף א' אומר השולחן ערוך,
סעודת פורים שעשה בלילה לא יצאה ידי חובתו,
דווקא ביום.
אומר המה, מכל מקום גם בלילה ישמח והרבה קצת בסעודה.
בסדר, אפשר עוד להוסיף משהו בליל פורים.
סעיף ב' חייב איניש לבשום מבפוריה אדליה ידע בן ארור אמר לברוך מרדכי.
אדם חייב להתבשם בפורים,
שהוא לא יודע בן ארור אמר לברוך מרדכי,
התבלבל בדברים האלה,
אנחנו רואים, העוסק לו לא במקום, אין קונטרול, יום אחד בשנה.
זמן שהוא מעל השכל, הוא זמן של
פורים, יום כיפור הוא כמוהו כפורים.
אומר הרמה, ויש אומרים שצריך להשתכר כל כך,
להשתכר קצת, לא כל כך,
אלא יש יותר מלימודו,
לימודו, מלמוד בכלל לשתות, ובקושי קושי קידוש.
וישן,
ומתוך שישן אינו יודע, ולרוע אמר לברוך מרדכי. דרך אגב, יש כאלה שיודעים, גם באמצע הלילה,
הוא עמד ברוך הוא ורדכי, ואחד אמרבה ואחד אממית, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים.
וזה חשוב לדעת.
כל מה שהוא עושה, כי זה מצווה,
כי יש היום יום מסוגל, מיוחד,
לדבר הזה שמי ששולט פה זה מעל השכל שלנו. הקדוש ברוך הוא משנה את הכל, מארגן, מסדר,
אפילו הוא דואג לזה שיבוא משיח.
משיח בא בגימא טריה עם השש אותיות,
קורונה.
צריך לשים לב לדבר הזה.
ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום,
ואין לאל סימן תקס״ח וסימן תקע״ע.
יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים, וכן נכון,
בוודאי,
מתכוננים ליום, יום מיוחד.
ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה.
למה?
כדי שלא יווצר מצב שהוא שיכור ולא יכול להתפלל.
והוא אומר, תתפללו בלילה, הוא יתעורר, הוא יתפלל.
או מתפללים מנחה תחילה בעוד היום גדול.
ורוב הסעודה צריך להיות ביום,
כמו שנוהגים להתחיל סמוך לערב, עיקר הסעודה עולה לט״ו.
ראיתי אנשים כאלה מוזרים שעושים את זה כשפורים חל ביום שישי, מתחילים את הסעודה בשלוש
סמוך לערב,
ואחר כך רוב הסעודה זה סעודת שבת או לא יודע מה, זה קשור אחד לעניין.
בסדר? מתחילים מוקדם כמה שיותר. ביום שישי, אמרנו, לפני זמן המלחב.
וכשחל פורים ביום שישי, עשה סעודה בשחרית, הנה,
משום כבוד שבת,
בדיוק מה שאנחנו מדברים.
ומי שרוצה לעשות אותה תמיד בשחרית,
הרשות בידו.
זה באמת שיטת המקובלים.
יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל.
טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה.
וסמך לדבר, ליהודים הייתה אורה ושמחה, ודרשינן אורה זאת אורה,
אחר כך שמחה.
וחיה במשתה ושמחה קצת בשני ימים, גם י״ד וגם ט״ו,
וכן נהגו.
ויש אומרים שאם הזיק אחד את חברו מכוח שמחת
פורים פטורים מלשלם ואין בכל שם משפט בדיני נזיקין
וכמובן שטוב יותר תמיד לא להזיק לאף אחד, בסדר? לא בפורים ולא אחרי פורים ולא לפני פורים. אף פעם שלא נזיק חס ושלום
לאף אחד אחר. סעיף ג' אומר השולחן ערוך
אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ,
אם התחיל סעודתו ביום ומשחה עד הלילה,
רוב הסעודה היה ביום,
אומר על הניסים שבתר תחילת סעודה עד לעניין.
ויש מי שאומר שאין לו הומו, ונוהגים כסברה ראשונה, וזה אותו דבר כמו שרואים בשבת, שחל ראש חודש מוצאי שבת, ארבע דעות, ארבע שיטות,
הטוב ביותר,
בית הברכה לפני כן. בעזרת השם,
שנזכה לשמוח בשמחת פורים, כהלכתה, כמו שכתוב, כמו שראינו עכשיו, בעזרת השם,
נזכה לגאולה שלמה, במהרה בימינו ארוון. כל טוב, שלום.
