שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיון ביומו.
זה יכול להיות חנוכה, זמן הדליקת נר חנוכה.
אתמול ראינו שצריכים להדליק נר חנוכה
בזמן לא מאחרים ולא מקדימים, סוף השקיעה, הווי אומר, צד הכוכבים.
היום נלמד בתף רשיין ב' סעיף ב',
ובתף רשיין ג' סעיפים א' וב'. אומר השולחן ערוך בסעיף ב',
אחרי שראינו בסעיף א' שידליק בזמן, ומי שלא יכול,
שידליק לפני, מפלג המכר.
סעיף ב', שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה.
לא עשה את זה.
מדליק ועולה אחד שתכלי רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה.
שים לב, הוא מדגיש את הזמן גם, לא שתכלי רגל מן השוק כל אחד מתי שהוא רוצה, אצלו כאלה את הרגל מן השוק ב-12 וחצי,
אחת בלילה. כמו חצי שעה.
שאז העם עוברים ושבים ויהי כפרסומי ניסה. ייקח, צריך ליתן בשמן כזה השיעור,
לפחות חצי שעה מצד הכוכבים.
ואם נתן בה יותר, יכול לכבות על אחר שעבר זה הזמן, כי זה כבר לא חיוב.
ולכן יכול להשתמש להורא לאחר זה הזמן,
כי זה כבר לא חיוב, זה לא מצוותה, זה רק שיהיה יפה.
אומר הרמא, יש שאומרים שבזמן הזה שמדליק בפנים, עוד פעם,
מה שהיה לנו בסימן הקודם, גם בסימן הזה, אצל הרמא.
בזמן הזה מדליקים בפנים.
בסדר.
אינו צריך להיזהר להדליק עוד שתי חלקים מן השוק,
מכל מקום טוב להיזהר גם בזמן הזה. זאת אומרת, גם הרמה שאומרת שמדליקים בפנים, ופרסום נס הוא רק לבני הבית,
גם הוא אומר שטוב יותר להיזהר גם בזמן הזה להדליק נר חנוכה בזמנו.
שים לב לכל אלה שמאחרים.
הגענו לארץ ישראל.
יש לנו שלטון ישראלי.
אנחנו נמצאים במדינה שלנו.
תדליק נרות בזמן.
זה הפרסום נס.
אומר המרן,
הוא אומר אני מילך התחילה,
אבל אם עבר זה הזמן ולא היית ליליק,
אני לא הדליק.
מדליק והולך כל הלילה,
ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומים.
אז שים לב שהרמב״ם לא פוסק כך.
הרמב״ם אומר שמי שעברה,
קלטה רגל מן השוק, זה אומר חצי שעה אחרי
צד הכוכבים, לא יכול להדליק והפסיד את ההדלקה באותו יום.
כדאי לו הרמב״ם לדייק בשבילו.
גם לפני שולחן ערוץ זה צריך כך להיות.
בדיעבד זה בדיעבד.
אומר אמר ובלילות האחרות, ידליק משאר בני אדם,
אף על פי שלא ידליק בראשונה.
אלא שיש לנו עדיין בפוסקים מגבלה נוספת,
שכשהוא בא להדליק בלילה מאוחר בבית, חייב שיהיו בני בית ערים.
האם עוד מישהו אחד או שניים
חוץ ממנו?
זה כבר דיון, אבל לפחות שיהיה מישהו אחד ער.
ואם לא, שידליק בלי ברכה.
טוב, סימן תרשע, ג',
יש לנו שני סעיפים ללמוד ממנו.
עובר על שולחן ערוך, שמנים פתילות הקשרים מחנוכה,
סעיף א', כל השמנים והפתילות קשרים לנר חנוכה.
להבדיל משבת, שבמה מדליקין או במה אין מדליקין.
ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות,
מותר להדליק בכל שמן, שמן רובים, שמן מנועים, מעשן, כל דבר.
כל מה שגם אסור להדליק בזפת, בנפט, מה שאסור להדליק בשבת,
בחנוכה מותר.
אומר הרמב״ם, מיהו?
שמן זית, מצווה מן המובחר.
שאין להם, מי אומר את זה? הרמב״ם.
אני תמיד מדגיש
ששמן זית, מצווה מן המובחר, רק הרמב״ם מביא פה, אבל באיכות שבת
גם הרן מביא.
שמן זית, מצווה מן המובחר. זאת אומרת,
לכל הדעות בשבת מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית. בחנוכה הרמב״ם אומר.
כולנו הרי כבר מדליקים בשמן זית.
ברוך השם, מהדרים. אז מה בשבת?
אם בחנוכה מדליקים בשמן זית,
שזו שיטת הרעמלה בלבד,
אז בשבת בטוח שצריך להדליק בשמז זית.
לדעת כולם, עדיף.
ואם אין שמז זית מצוי, מצווה בשמנים של רמזך ונקי,
ונוהגים בבינותינו להדליק בנרות של שעבר, כי אוריון צלול כמו שמן,
וכל מה ששמן במסגרת אחרת יסבר לנו, יש את זה גם, אפשר לראות את זה מוקלט,
כן,
מה ההבדל היסודי התאומי בין שמן זית לבין נר קשה,
שהוא עולם אחר בכלל.
ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה,
מותר להדליק בנר חנוכה שמנים ופתירות שאסור להדליק בהם בנר שבת.
אמר הרמב״ם, אם אינו נוטל בנר רק כדי שיעור מצוותו.
איפה שאסור להשתמש בנר חנוכה, בין בשבת בין בחול.
אפילו לבדוק מעות או למנותם לאורה אסור.
אפילו תשמיש של קדושה כי גם ללמוד לאורה אסור.
אז לכן לא אכפת לנו שזה יהיה מסכסך.
ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה
להשתמש
בנר חנוכה.
ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם ישתמש לאורה,
שהודלק אחרון, השמש, מה שאנחנו קוראים לו.
ויניחנו ברחוק קצת משאר הנרות, נרות מצווה, אז עושים אותו יותר גבוה, או בצד,
כל דרך אחרת שיהיה מובדל משאר הנרות.
אומר הרמה, ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף,
רק מניח אצלם השמש שבו מדליק הנרות, אז זה מה שאנחנו עושים, או שמדליק אחד נוסף,
או שאתה נר שבו דרכו מדליק,
אז הוא מניח על יד, והוא עדיף טפי.
ויש לעשות אותו יותר ארוך משאר הנרות,
שאם בא להשתמש,
להשתמש לאותו הנר.
אם מתערב נר חנוכה אסור בהנאה בשאר הנרות, אפילו אחד באלף
לא בטל. דעה ודבר של מניין,
אלא להדליק מן התערובות כל כך, שבוודאי נר של היתר
דולק עם נר של איסור,
ואז מותר להשתמש אצלם, כיוון שזה
הכל נר חנוכה.
סעיף ב', אומר השולחן ערוך, הדלקה עושה מצווה.
ראינו את זה לגבי מקום ההנחה.
הדלקה עושה מצווה, לפיכך אם קוותה קודם שעבר זמנה, אינו זקוק לה.
ואפילו אם קבטה בערב שבת קודם קבלת שבת, שעדיין הוא מבעוד יום,
והרי צריך להשאיר את הנרות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים,
אינה זקוקה.
וכן אם לאחר שהיא דליקה, באה לתקנה וחיברה אותה בשוגג, אינה זקוקה.
ואם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולחזור להדליקה, אין לברך עליה. תדליק, אבל לברך עליה חוץ מליל שבת,
שבשבת יש להדליק,
כבר קיבלו שבת. בעזרת השם,
מחר אנחנו ממשיכים.
כל טוב. שלום.
