שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
קביעות עתים לתורה.
מתקדמים, סימן תרעג, נלמד היום סעיפים ג' וד',
ובתרעד נלמד את הסעיף הראשון.
בסימן תרעג,
סליחה, תרעג, מזה אנחנו מתחילים היום,
ראינו את העניין הזה של משך ההדלקה, איך מדליקים, אומר לנו שכרנו בסעיף ג',
תרעג, סעיף ג'.
נר של חרס שהדליק בו לילה אחת
נעשה ישן.
ואלה מדליקים בו לילה אחרת.
למה?
הוא אכול לא נעים.
אלא לוקח חדשים בכל לילה. ואם אין לו אלא ישן,
מסיקו בכל לילה ברור שיצא ממנו הריח,
ונר של מתכת אינו צריך חדש.
בשביל זכוכית או של חרס, מכוסה את דינו כמתכת.
חרס תם,
לא משתמשים פעם שנייה.
חרס, קרם מכמה שנקרא, מצופה, גלזורה, כן, זה בסדר.
או מתכת בסדר, או זכוכית זה בסדר, אפשר להשתמש בזה כמה פעמים שרוצים. סעיף ד',
אין חוששין הפתירות להחליפם עד שתכלה.
פתילות אפשר להדליק
כמה פעמים שרוצים, כל עוד
אפשר להדליק בפתילה הזאת.
מחזירים.
זה חלק מהעניין של ההדלקה.
תרעד סעיף א' אמר שולחן ערוך מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה. לשים לב, נר מנר,
לא דרך אמצעי.
ודווקא להדליק מזה לזה בלא אמצעי.
אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול, אסור.
ויש מתירים גם בזה, אלא אם כן הוא בעניין שיש לחוש שיכבה הנר של חול, קודם שידליק נר אחר של חנוכה. ואז מה, הדלקת את הנר של חול ולא הדלקת את הנר חנוכה? אתה עובר למקום אחר,
יכבה לך, מדליקים מנר חנוכה מנר חנוכה.
משתמשים בנר חנוכה רק למצוותו,
לא למשהו אחר. ונהגו להחמיר בדירות חנוכה,
שלא להדליק אפילו מנר לנר.
שיכר מצוותו ידליק לנר אחד.
והשאר אינו למצווה כל כך, אלא רק מהדרין.
ולכן אין להדאיג זה מזה, וכל זה לא רק עם בורות שדולקים למצוותם, אבל אחרי שעבר חצי שעה הזמן,
המצווה מותרים בהנאה, כל שכן שמותרים להדליק אחד מהשני אחרי הזמן.
אז זה בעזרת השם להיום.
מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב, שלום.
