שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
סימן תרעא,
נלמד היום
סעיפים ז'ח בתרעא ובתרעב נלמד את הסעיף הראשון.
אומר לנו השולחן ערוך בסימן תרעא לגבי
מקום ההדלקה שהתחלנו אתמול.
מצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל,
כדי שתהיה מזוזה מימין דרך חנוכה משמאל.
ואם אין מזוזה בפתח, נגיד זה חצר שאין לה שער,
בחוץ, אלא רק נכנסים דרך שביל,
מניחו בימין, מימין. ואם ניחו בדלת עצמו, נכון, הוא חציו של כניסה לצד שמאל.
בסדר?
אם אין מזוזה, אז בצד ימין. אם יש מזוזה, מזוזה מימין,
וחנוכיה משמאל,
והאדם עובר באמצע, וזה מה שכותב הרב בן שחי, וצמח דוד עבדך מערת הצמח. צמח וציצית, מזוזה חנוכיה. יש לך ציצית, אתה יש לך זמן מזוזה על חנוכיה,
תביא את הגאולה.
טוב, אומר הרמה, ומי הוא בזמן הזה, שכולנו מדליקים בפנים. אתם מבינים? מה זה הזמן הזה של הרמה?
חוץ לארץ, שזה מסוכן, מניחה על שולחן עובד היו.
ראיתי מישהו שרוצה להגיד שהזמן הזה, פה בארץ ישראל,
הזמן הזה מדליקים על השולחן.
אוי ואבוי.
ואין היכר לרשות הרבים כלל. אין לחוש כל כך,
כן, אם אין מדליקים בטפח הסמוך לפתח.
ומקום מקום הוא מנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח, כמו בימיהם, ואין לשנות.
מבפנים, כמובן.
אז כל אחד מדליק לפי שיטת הרמה.
שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד, ואני אכיר כמה נרות מדליקים.
או מכל מקום, היזהרו שלא יהיה הדליק במקום שמדליקים הנרות כל השנה,
כי אז יגידו שזה נרות שבת,
כי אז לא יהיה היכר כלל,
ואף כי אין היכר רק לבני הבית. מכל מקום היכר קצת, מהבית, צריך משהו איזה היכר.
טוב, אומר השולחן ערוך, ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום, דוגמת
בית המקדש, ולכן
בבית הכנסת מדליקים בין מלאכה לערבית, כי זה פרסום נס לבאי בית הכנסת, לא פרסום נס לרבים בחוץ,
שאם מישהו רואה נר דלוק כחול וערך שעשה ניסים, בבית הכנסת לא יוצאים מידי חובה.
בסדר? זה דוגמת בית המקדש, פרסום נס.
או בדרום ממנורה או בסדרום ממזרח.
או מדליקים ומברכים בבית הכנסת בשום פרסום מניסה.
ואומר המה, ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת,
וצריך לחזור להדליק בביתו.
ונוהגים להדליק בבית הכנסת בין מלאכה למעריב. למה? כי בסוף מעריב
כבר אף אחד לא נמצא, אבל לפני מלאכה זה עדיין יום.
ויש נוהגים להדליק בערב שבת קודם מלאכה,
ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבו ילך ציבור וידליק אחד מהם,
יוכל השמש להדליק הנשארים ושילך ציבור יתפלל, ואנחנו נוהגים שתתפלל מלאכה מוקדם,
ואחר כך מדליקים מאות חנוכה בבית הכנסת לפני השקיעה.
חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות,
צריך להדליק בשתיהן, פני החשד.
ואם שני הפתחים ברוח אחד,
די לו באחד מהם.
למה? כי אני צריך שיגידו שבבית הזה הדליקו.
לא אני, בבית הזה הדליק.
אחת הטענות, כי נגידים שמדליק בחדר מדרגות למטה, בכניסה. מי יודע באיזה בית הדליקו?
אה, הוא מדליק גם וגם. בסדר.
ואם הוא מדליק בשני פתחים, אינו מברך רק באחד מהם, והשני מדליק ולא ברחה.
זהו.
מיהו בזמן הזה שכולם מדליקים בפנים? עוד פעם, הרמה כולם מדליקים בפנים. אף אחד לא מדליק בפנים.
כן, ממש. מעניין הקרבי רישו את הרבים כלל. אפילו יש לחצר על הבית, הרבה פתחים, הרבה רוחות, הם מדליקים, אבל פעם אחת בפנים.
כן, נראה לי וכן המנהג פשוט. למה? כי אף אחד לא יגיד לא הדליקו. כולם יודעים שהוא מדליקים בתוך הבית.
אבל אנחנו נוהגים להדליק מחוץ, בארץ ישראל. זהו, גמרנו גלות, אנחנו בארץ ישראל.
אחרי זה, לראש טוב-טוב-טוב.
בסדר? יש דברים שאמרו אותם לשעתם.
כי זה לא עיקר הדין, זה בדיעבד.
אם יש שעת סכנה,
אז זה מה שעושים מחוץ לארץ, סכנה.
האם מי שבחוץ לארץ תמיד הוא בסכנה?
טוב, תרשיין בית סעיף. א',
אין מדליקים, נר חנוכה, קודם שתשכח, המעלה עם סוף שקיעתה. לשים לב, סוף שקיעתה זה לצאת הכוכבים.
לא מאחרים ולא מקדימים. עוד פעם, אנחנו בארץ ישראל, אנחנו לא בחוץ לארץ.
לא מאחרים ולא מקדימים, לא דקה יותר, לא דקה פחות.
זאת אומרת, יש כאלה שפעם בחוץ לארץ מדליקים בתוך הבית, פרסום נס לבני הבית, אז
בסדר, תדליק מאוחר. אין דבר כזה.
מדליקים נר חנוכה בזמן.
תתארגן, שאתה בשעת צאת הכוכבים נמצא בבית. יש כאלה שמדליקים עם השקיעה, לא עם סוף השקיעה.
כמו לשון הרמב״ם,
אז מדליקים בשקיעת החמה.
לא מאחרים ולא מקדימים.
ויש מי שאומר,
אם בן אדם הוא טרוד, לא יכול לבוא בעצת הכוכבים הביתה,
שאם הוא טרוד, יכול להקדים מפלג גם לך או למעלה.
שאי לב,
כשיש לי ברירת מוקדם, אני לא יכול להדליק בזמן, מה אני עושה?
מאוחר יותר או מוקדם יותר?
מוקדם יותר.
טוב, ואם גם מוקדם יותר לא יכול? בסדר, יש אפשרות.
אבל שים לב שהפתרון הראשוני הוא להדליק מוקדם יותר.
ובלבד,
מדליק מוקדם בלבד, שייתן בשמן שתכלה רגע מן השוק.
עכשיו עוד רגע נראה את ההגדרה מה זה תכנגד בן השוק, סעיף, זהו.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך לראות.
כן, אז נגיד תכנגד בן השוק זה כמו חצי שעה,
ומה קורה אם הוא לא הדליק בדיוק בשקיעה, בצאת הכוכבים, סוף שקיעה.
מחר בעזרת השם נראה בהמשך בסעיף הבא. כל טוב שלום.
