שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
מתקדמים בענייני נטילת לולב.
סימן תרנא, סעיפים ה', ו' וז', זה מה שנלמד היום.
בסעיף ה' אומר שולחן ערוך, יברך על נטילת לולב,
ושהחררנו קודם שייטול אתרוג, כדי שיברך עובר לעשייתו.
או יהפוך האתרוג עד שיברך.
זאת אומרת, השולחן ערוך בעצם מתווה לנו פה את הכלל הידוע לנו,
כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן.
כלומר,
יש לנו את קיום המצווה,
וזה חיוב או מהתורה או מדי רבנן.
מעבר לכך,
כי תקנה מאוחרת, מקבילה, איך נרצה נקרא לזה,
כן, אם זה דאורייתא, אז כמובן שתקנה חכמים היא מאוחרת, ואם זה דרבנן.
אז ביחד אבל בנפרד,
כן, יש עניין לברך על המצוות.
ככה חכמים תיקנו.
אבל זה לא קשור לעצם קיום המצווה. זאת אומרת, בן אדם שקיים מצווה, אפילו הוא לא בירך עליה, יצא ידי חובה.
זהו, יצא ידי חובה.
לא צריך לעשות עוד פעם.
הכל בסדר.
קיימת,
זהו.
הפסדת מצווה, הביאה ברכה.
אני מרגיש שהאדם מפסיד את הברכה, זה לא טוב,
אבל המצווה שלו התקיימה כראוי.
לכן גם במקרה הזה,
כשנטילת הלולב היא ליטול אותו, להחזיק ארבעת המינים כהלכתם. הווי אומר, לולב ביד ימין,
אתרוג ביד שמאל, כדרך גדילתם,
הענפים כלפי מעלה והאתרוג עם הפיתם למעלה.
לקח אצלם, קיים את המצווה. לא בירכת, הפסדת.
מחר.
תמשיך.
תברך פעם הבאה מחר.
בינתיים היום הפסדת את הברכה. לכן מה אנחנו עושים? או שלוקחים את הלולב ביד,
מניחים עדיין את האתרוג על השולחן,
אחרי שמברכים מיד לוקחים את האתרוג ומנענים ביחד,
או שלוקחים את האתרוג הפוך, שלא כדרך גדילתו, שלא כדרך גדילתו, לא יוצאים בידי חובה.
אז ברגע שאנחנו נקחים אותו הפוך, חבר'ה אומר עם העוקץ למעלה, הפיתם למטה,
מברכים על נטילת הולב, הופכים, ועכשיו אנחנו מקיימים את מצוות נטילת הולב.
לעניין,
יברך ממומד,
ולא יברך רק פעם אחת ביום אף על פי שנוטלו כמה פעמים, כי אז מה היינו אומרים, שיוכל לברך כמה פעמים ביום, אז אם הוא נטל,
יברך עוד פעם וייתר לו עוד פעם.
בסדר?
זה לא עובד כך, פעם אחת ביום מברכים.
סעיף ז' אומר השולחן ערוך, סליחה, סעיף ו' אומר השולחן ערוך
לא אברך שהחיינו בשעת עשיית תלוליו אלא בשעת נטילתו,
כי עיקר המצווה זה נטילתו,
לא איגודו. נכון שצריך לאגוד, אבל
זה לא הזמן. סעיף זין.
אם עשה בית יד ונוטל בו על לולב ונטלו, שפיר דמי.
דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה, ובלבד שיהיה דרך כבוד.
אבל אם אינו דרך כבוד, כגון שנתן לולב בכלי ונטלו, לא יצא.
אם כרך עליו סודר ונטלו, או שכרך סודר על ידו ונטלו, יש אומרים שלא יצא.
ואמרו, ונהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם. איפה יש תפילין? בסוכות.
כן, יש חלק מהאשכנזים שחוץ לארץ, היינו
מניחים תפילין בכל המועד.
וטבעות במיידם, אבל מדינן לחוש שאול ואין כל היד מכסה בהם.
במילים אחרות, לכתחילה, כך מביא פה הרמה,
האמת שגם הבן שלך מביא את זה,
כמובן שהוא מאוחר יותר,
שלאוריד טבעת בשעת יטילת לולב, שלא תהיה חציצה.
אומר לנו הרמה שזה לא טוב, אבל יוצאים לידי חובה
כשנוטלים את הלולב, גם אם יש טבעת. אבל אם יש לזה תיק, כמו קוישקלח.
כן?
אין בעיה. זה דרך כבוד, זה מכובד לקחת את ארבעת המינים כך, זה דרכם.
ככה אנחנו עושים, ומי שעושה, כן?
יוצאים מדרך הובה גם כך. זה לא נקרא שיש חציצה בינו לבין ארבעת המינים.
כל טוב, שלום.
