שלום, היום אנחנו נלמד שלושה סעיפים בשלושה סימנים.
סימן תרנד שיש בו סעיף אחד, תרנד שיש בו סעיף אחד ותרנד שיש בו סעיף אחד.
שלושה סימנים ביום אחד. תראו כמה אנחנו מתקדמים מהר,
ברוך השם. עוד מעט נקודת הסיום.
אומר לנו השולחן ערוך,
מקבלת אישה את הלולב מיד בנה
או מיד בעלה ומחזירתו למים.
ותוסיף עליו מים אם צריך, אבל לא תחליף מים.
ובכל המועד מצווה להחליפם כדי שיישאר לך והדור.
אומר הרמה ונוהגים לקחת כל יום בכל המועד ערבה חדשה ולכושרה בלולב, והוא הידור מצווה על מנת
שלא תצטרך למעט
בלולב כמוש,
בערבה כמושה,
ערבה מיובשת.
לקחת את הכל בהידור.
אז אם נסתיים ביום הראשון,
הערבה המהודרת כמו כל שאר הדברים המהודרים,
למה שביום השני או השלישי אני לא אקח ערבה מעודרת? אה, כי כבר שמתי, אני מתעצל להחליף? לא, אל תתעצל, תחליף.
יש ערבות בארץ ישראל.
מה שקצת חשוב, וזה תחילת הסעיף,
שברגע שלולב, ארבעת המינים, שלושת המינים,
היו בתוך מים בחג בבוקר,
אומר לנו על שולחן הרוח שאפשר להחזיר למים.
שים לב לעניין הזה, כי אנחנו מדברים פה על דבר שהוא לא פרחים שיכולים להיפתח.
שים לב להבדל בין שבת ולהבדל בין אם זה פרחים או שאנחנו מדברים פה על גידולים שאינם פרחים.
האם מותר להחזיר לתוך האגרטל אחרי ברכה או אסור?
בסדר? פה לא מדובר בפרחים, יכולים להיפתח, אז לכן אנחנו אוסרים.
אבל כאן אנחנו אומרים שאפשר להחזיר
ביום טוב.
סימן תרנונה, סעיף א', אומר השולחן ערוך, עובד כוכבים שהביא לולב לישראל מחוץ לתחום,
מותר לתלו אפילו מי שהובא בשבילו,
כי אין תחומים נגועים.
ואין לאל סימן תקפ״ו, סעיף כא וכב וסימן שז, סעיף ג,
אם מותר לומר לעובד כחורים ללך אחריו או לחלל יום טוב בשבילו.
זה כבר סיפור אחר.
אבל אם הוא הביא מחוץ לתחום,
במקרה הזה אנחנו מתירים לתעוד את הלולב,
כמובן מדובר פה בשבת.
תרנ״ו,
אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום,
כגון שהוא קבצה מצומצמת. המינימום של שיעור אתרוג זה קבצה, 56 סרק גרם.
והוא לקח בדיוק, ואחר כך מצה גדול ממנו,
מצווה להוסיף עד שליש מלגב בדמי הראשון,
כדי להחליפו ביותר נאי.
תמיד להגדיל יותר.
יש מי שאומר שאם רוצה שני אתרוגים לקנות, האחד מהודר מחברו,
ייקח את המהודר.
אם אין מייקרים אותו יותר משליש מלגב מדמי חברו,
זאת אומרת, אם יש לי שני אתרוגים, אחד מהודר יותר,
אחד פחות,
אני אקח את המהו־דר בתנאי שיש לנו שליש מלגב, לא שליש מלבר. זאת אומרת, אני מוסיף שליש על המחיר הנמוך
ולא מהמחיר הגבוה שליש להוריד,
בסדר? זה מלבר וזה מלגב.
מלגב זה מבפנים, מלבר זה מבחוץ.
אז מלגב, מהמחיר הזול תוסיף שליש וזה מה שאתה יכול לקנות מהודר. יותר מזה לא צריך.
לא צריך. אנשים לפעמים
מוציאים כספים, טוב, בוא נאמר ככה.
אני אגיד כדי שלא יהיה לא ברור.
יש לנו היום חברת שפע,
מוציאים כספים על כל מיני דברים, כל מיני דברים.
אתרוג לא יותר גרוע מדברים אחרים.
לא יותר ממותגים של נעליים, ובטוח שלא יותר ממותגים של חולצות.
פעם בשנה שלך לקנות אתרוג, לא תקנה את היקר,
בטח שתקנה.
כשהקדוש ברוך הוא מה אנחנו לא עושים.
אבל אנחנו מדברים במקרה שיש אדם שהוא מצומצם, ולא כולם יש להם הכל, ולא קונים מותגים.
קונים את המינימום,
אז יש לך משהו מהודר, אתה צריך לקנות יותר.
כמה להוסיף שליש? איזה שליש? מלגב ולא מלבר.
מבפנים ולא מבחוץ.
אומר הרמב״ם, מי שאין לו אתרוג
או שאר מצווה עוברת, אין צריך לבזבז עליה הון רב.
כמו שאמרו, המבזבזל יבזבז יותר מחומש.
אפילו מצווה עוברת, ודווקא מצווה תעשה, אבל לא תעשה,
ייתן כל ממונו קודם שיעבור.
אדם לא עובר עבירות, כי אין לו כסף.
בבקשה, תעשה מה שצריך.
בעזרת השם,
הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו.
תמיד, לעשות מצוות בהידור,
שיהיה לנו שפע, לתת מה שצריך. למה להסתכל בעין
של פחות מהמקסימום שאנחנו יכולים לתת?
בעזרת השם.
להיעדר במצוות, הקדוש ברוך הוא ייעדר איתנו בשפע שהוא מוריד לנו מלמעלה.
כל טוב. שלום.
