שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
מתקדמים בדיני ארבעת המינים.
נימד היום סימן תרנז שיש בו
סעיף אחד, ובתרנח שני סעיפים.
אומר לנו השולחן ערוך בתרנז,
קטן היודע לנענע לולב כדינו,
אביו חייב לקנות לו לולב כדי לחנכו במצוות.
שים לב לדבר הזה.
אני אגיד גם דברים שהיו בעבר.
כשהיינו ילדים קטנים, היה לולב אחד בבית.
אבא היה לו לולב, וכולם היו נוטלים לולב, כן, ביום הראשון, זה בעיה לצאת לקטן וכולי, בסדר, הבנו.
אבל היה אחד, למה? כי לא היה.
גם אם מישהו רצה להשקיע כסף ולקנות, לא היה.
היום, ברוך השם, במאה שקל קונים,
כל ארבעת המינים מהודרים. באחריות אני אומר את זה.
קטן היודע לנענע לולב כדינו, אביו חייב לנו לקנות לולב.
לולב שיכול לברך עליו, לא תגיד לו פסול, תיקח איזה הדסים מהגינה,
הדס שותה ותיתן לילד החכם שלך.
ילד חכם, הדס חכם.
אתה רוצה שילד שותה?
תקרא לו, הדס שותה.
בסדר? ילד קטן שיודע לנענע, לא יודע אם זה גיל ארבע,
גיל חמש, משהו באזור הזה.
ילד שיודע לנענע קטן, יודע לנענע לולב, קונה לו אביו את לולב כדינו.
מהודר.
כשר לפחות.
בסדר? כל אחד מבני הבית, ברוך השם, משפחה של
ממוצע 12 ילדים,
נגיד שישה מזה זה בנים,
שבעה סטים בבית, לפחות,
לא יותר, מה קרה?
הכל בסדר,
צריך לקנות.
היום יש,
ברוך השם, זה לא מה שהיה. הפעם שמתקמצנים, זה שולחן ערוך ומפורש,
שזה מה שצריך לעשות.
סימן תרנח,
סעיף א', מן התורה אין מוצוות לולב חוץ למקדש, אלא יום ראשון.
לקחתם לכם ביום הראשון.
והחכמים תקנו, שניטל בכל מקום, כל שבעה,
מהרה ייבנה המקדש, זכר למקדש.
הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות בבניין ירושלים, בבניין בית המקדש.
אז אנחנו זכר לזה נוטלים כל שבעת הימים. כמובן, לא בשבת, כן?
במקדש, בהתחלה נוטלים, מביאים כל אחד לו לבוא, ואחר כך, בסדר.
כל מה שהמשנה אומרת שם.
אבל באופן עקרוני, ביום הראשון זה חובה מהתורה, שאר הימים,
מחוץ למקדש,
זה רק תקנת חכמים. לכן יש גם הבדלים בכשרות,
כשרות,
שאלה ולא מתנה, כן, כל מה שצריך,
בימים האחרונים, שזה הרבה יותר קל. אומר לנו שולחן ערוך,
ביום שבת אינו נוטל אפילו עם יום ראשון,
שמה יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים. אומר הרמב״ם, ואסור
לטלטל עליו בשבת, תא וכאבן.
אז כבר נפך למוקצה.
אז זה מוקצה בחמת גופו, והוא לא צריך גופו והוא לא צריך מקומו.
אבל האתרוג מותר בטלטול, למה? שראוי להריח בו.
רגע, אבל אמרנו שיש דעות שאומרות שלא להריח בו,
ולכן לא להריח, אבל יש דעות שכן.
ואסור לתנוע לבגד אפילו ביום טוב, דמולי דריכה.
תשימו אותו על בגד, יהיה ריח טוב בבגד, זה אנחנו לא נותנים.
בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו,
שנזכה לבניין בית המקדש, נטול לולב ביום הראשון שחל בשבת בבית המקדש.
פשש, אתם יודעים מה יקרה פה?
איזה שינוי.
ברוך השם, שנזכה, נזכה. תפילה גדולה.
כל טוב, שלום.
