שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, בעזרת השם היום אנחנו מסיימים את יחוד ראש השנה,
מגיעים כבר ליום הכיפורים, בעזרת השם לחיים טובים ולשלום.
סימן תר״ב סעיף אחד, תר״ג גם הסעיף אחד שיש לו, ובתר״ד, שזה תחילת יחודת יום הכיפורים,
סעיף אחד.
טוב, נתחיל, תר״ב בכל הימים, סליחה, הרמה מתחיל.
ומתעני למחרת ראש השנה והוא תענית ציבור.
צום גדליה.
סעיף א', אומר השולחן ארוך, ובכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים,
מרבים בתפילות ותחנונים.
ואומרים אבינו מלכנו ערב הבוקר מלבד בשבת, הכוונה היא שחרית ומנחה,
מלבד בשבת וספרדים אמרו גם בשבת,
ואפילו אם חל מילה שאין אמרו את החנון, אפילו אחי אומרים אבינו מלכנו.
ואומרים בכל יום שלוש פעמים וידוי קודם עלות השחר,
מלבד בערב יום יום הכיפורים, משאומרים פה אלא פעם אחת,
והן נותנים חרם וכן הן משביעים אדם בבית הדין עד אחר יום הכיפורים.
הן מקדשים את הלבנה עד מוצאי יום הכיפורים.
בשבת שבינו ראשון עלו בכיפורים, הם נהג לומר בואו צדקתך וצדקתך צדקתך.
צוץ, מה שכתוב פה.
זאת אומרת, אומר לנו השולחן ערוך,
הרמ״ם מוסיף,
אומרים אבינו מלכנו,
בשבת לא אומרים ספרדים כן נוהגים לומר,
פרוקאים לא נוהגים לומר, כמו האשכנזים.
כן?
ולא מקדשים את הלבנה, אז מוצא יום הכיפורים.
למה? כי אז אנחנו באמת שמחים.
לחץ, הסרטים ותשובה זה לחץ.
מתי האדם מבושם ושמח?
כמו מלאך,
אחרי יום הכיפורים, אבל לטעום משהו קודם, ברכת הלבנה. נכון,
שהגר״א אומר שאדרבא, בואו נגיע לראש השנה, ליום הכיפורים, עם מצווה נוספת.
לפני יום כיפור תגיד את ברכת הלבנה, כי נסיגה למצווה יותר.
יש אנשים שנוהגים כך.
רוב הציבור נוהג לומר ברכת הלבנה,
אחרי תפילת ערבית, אחרי הבדלה, אחרי טעימה,
במוצאי יום הכיפורים.
סימן תפרש ג' מי שאינו נגזר מפת של עכום בעשרת ימי תשובה צריך להיזהר.
יש כאלה שמקלים בזה, לפחות עשרת ימי תשובה.
אמר ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו
ולשום מהם בעשרת ימי תשובה וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי.
למה? כי ספק תשובה, אני יודע, צריך לזה,
או לא ברור לך שעברתי עבירה.
כי יותר מתחרט כשיודע שעשה מי שאינו יודע שעשה.
ולכן קורבן השם תלוי צריך להיות יותר ביוקר מחטאת.
כי אם אתה יודע עברתי עבירה, כן אני מתחרט על זה. הדברים ברורים.
כשהדברים לא ברורים,
אם האדם לא יודע אם באמת הוא צריך או לא,
החרטה שלו היא לא גמורה.
סימן תפרש ד' הלכות יום הכיפורים.
מתחילים היום ללכות יום הכיפורים.
סעיף א',
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה.
ואסור להתענות בו אפילו תענית חלום. ואם נדר להתענות בו, אין לאיזו סימת תקוף ע', סעיף ב'. בכל מקרה, לענייננו,
יום, ערב יום הכיפורים,
מוסיפים בו אכילה.
למה שזה יותר תענית, או כמו שמביאים מקובלים,
שיתקן את האכילה של מחרת גם היום, כי הוא לא אוכל מחר?
בכל מקרה, צריך לאכול.
אם ארבע סעודות עם לחם זה סיפור אחד, יש מי שאומר שלא חייבים את כל הארבע עם לחם.
בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא זכה אותנו,
שנזכה לחזור בתשובה שלמה,
לפשפש במעשינו, לראות בטוב ירושלים, להיות מחוברים עם עם ישראל, נזכה לגאולה שלמה,
במהרה בימינו אמן. כל טוב ושלום.
