שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
סימן תרסעיף ג' ותרסא את שני סעיפיו.
תרסעיף ג' אומר השולחן ערוך, אם חל ליום ראשון בשבת,
אומרים שהחיינו בשופר ביום השני.
למה? כי לפי השולחן ערוך אומרים שהחיינו רק ביום הראשון.
אף פעם לא ביום השני,
אבל אם לא תקעו ביום הראשון,
אז ביום השני אפשר. מה יגיד הרמ״ה? בכל מקרה, פעמיים אומרים.
ויש אומרים לו, אמרו, אפילו יום שני של יום ראשון ברחול, וכן המנהג במדינות אלו,
שזה לפי הרמה, גם ביום השני
של ראש השנה אמרו שהחיינו בברכת תקיעת שופר.
תר״א, סדר יום שני של ראש השנה, ביום השני מתפללים בו כמו ביום הראשון, כמו אומרים מ-והאלוהים נישא את אברהם, ביום הראשון ואשם פקד יצרה,
עד סוף סדרה, מפטיר קורה כמו אתמולו, מפטיר,
מפטיר, הכוונה היא קורבן היום,
ופטיר בירמיה כה אמר השם מצא חן במדבר עד הבן יכיר לי אפרים.
ומוצאי ראש השנה מבדילים כמו מוצאי שבת, אלא שהם מברכים לא על הבשמים ולא על האש.
סעיף ב' אומר השרון, אף בארץ ישראל עושים ראש השנה שני ימים.
מה זה אף?
דווקא בארץ ישראל עושים ראש השנה שני ימים. מדוע?
כי אמרנו שראש השנה יומיים בגלל שקלקלו הלווים בשיר. זאת אומרת
שבגלל שיש בית מקדש,
אז אתה זוכר בארץ ישראל שייבנה בית המקדש
ונדע ששנה שעברה גם היה כך, בבית המקדש אנחנו חוששים שליומיים האלה, זה לא שייך לגלות.
אז בארץ ישראל עושים שני ימים, כי זה לא כמו יום טוב שני של גלויות לחלוטין,
סיבה שונה לחלוטין.
בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא
יזכה אותנו שנראה בבניין בית המקדש, במירה בימינו אמן.
כל טוב.
