פה אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו, מסיימים את סימן תקענד, סעיף ה',
ונמשיך, שני סעיפים מסמן תקענה.
זה בעצם יסוד התעניות, כל מסכת תענית זה הנושא של
גשמים בארץ ישראל.
סימן תקענד, סעיף ה', אומר השולחן ערוך, כל הפורש מן הציבור,
חס ושלום, אינו רואה בנחמתן.
וכל המצטער עמהם זוכה ורואה בנחמתן.
אז אנחנו חלק מהכלל, יש צרה, כולנו משם.
בעזרת השם, מי שמצטער עם הציבור גם יזכה לראות בשמחתו.
תקעה,
סעיף א', סדר תעניות שמטענים בארץ ישראל על הגשמים כך הוא,
הגיע יז במוח רשוון
ולא ירדו גשמים,
מתחילים תלמידי חכמים בלבד להטענות שלוש תעניות,
שני, חמישי, שני,
וכל התלמידים ראויים לכך, ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד, ב',
הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים,
בית דין גוזרים שלוש טעניות על הציבור, לא רק תלמידים,
אלא על ציבור,
שני, חמישי ושני,
וכל העם נכנסים לבתי כניסות, מתפעלים וזועקים,
ומתחננים כדרך שעושים בכל הטעניות.
אבל יש לנו שני שלבים, שלב ראשון י״ז בחשוון,
שלב שני, ראש חודש כסלו, שתי סדרות,
בית איבלדאי, אחד לתלמידים ואחד לכל הציבור כולו. בעזרת השם,
שנזכה לא לצום את הטעניות האלה, כי יהיה גשם.
כל טוב שלום.