שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
סימן תקענד, סעיפים ב', ג' וד'.
אומר לנו השולחן ערוך, ההולך ממקום שאין מטענים למקום שמטענים
מטענים עמהם.
אפילו דעתו לחזור.
ומי הוא? כיוון שלא קיבל עליו טענית.
אם יצא מן העיר חוץ לתחום, מותר לאכול ואינו צריך להשלים.
זאת אומרת,
אדם שנמצא במקום שמטענים, אל תפרוש מהציבור, תטענה גם אתה.
אבל אם הוא יצא חוץ לתחום, הוא לא צריך.
מותר, כן, ודווקא כשבא לשם ביום התענית, אבל הוא בא לשם בעוד יום, צריך לקבל עליו התענית
וצריך להשלימו כמו כולם.
סעיף ג', שכח ואכל,
אל יתראה בפניהם כאילו אכל,
ואל ינע גידונים בעצמו, לומר, הואיל ואכלתי מעט, אוכל הרבה.
ואפילו שלא בפניהם, אסור לנעוג גידונים בעצמו.
אתה לא יכול לא להצטרף לציבור.
סעיף ד', מצווה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון,
ואסור לשמש בו מיתתו חוץ מליל טבילה.
ולחסוכי בנים,
פירוש למנועי בנים, מותר.
זאת אומרת שיש צרה, מלחמה,
רעב,
אתה לא יכול לבוא ולהתענג ולהביא ילדים בזמן שיש רעב ומלחמה.
אבל מי שלא קיים מצוות פריאה ורביעה,
אין שום סיבה שלא, לא מספיק שיש עכשיו צרה,
נשאיר אותה גם לדורות הבאים.
לא, בעזרת השם שנזכה שתמיד תהיה לנו ברכה ושמחה, שפע גדול,
כמה שיותר ילדים, בעזרת השם נזכה לגבולה שלמה.
כל טוב, שלום.
