שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו.
קביעות עתים לתורה נותן לנו את האפשרות להתקדם בסימנים.
אנחנו כבר, ברוך השם, ברוך השם, מקודמים.
נלמד היום סימן תקסו, סעיפים ז'-ח'
ותקסז' סעיף א'.
ותקסו, סעיף ז', אומר השולחן ערוך, בתענית ציבור יעמדו שניים אצל שליח ציבור.
מזה אחד ומזה אחד.
שיאמרו עמו סליחות.
כן, זה נקרא סומך.
אנחנו רגילים שביום כיפור,
בחזרת השעה, עומד סומך ליד השליח ציבור,
אבל השולחן ערוך אומר גם בתעניות ציבור.
אני לא ראיתי שנוהגים כך, אבל
זה לשון השולחן ערוך.
סעיף ח' אומר השולחן ערוך, כל תענית ציבור יש בו נשיאות כפיים במנחה,
חוץ מביום הכיפורים.
למה ביום הכיפורים אין נשיאות כפיים במנחה? בואו נשאר ככה. למה כל יום אין נשיאות כפיים במנחה?
אומרים לנו חכמים,
כשראינו ללכות נשיאת כפיים בחלק ב' של המשנה ברורה,
נדכון עכשיו כבר בחלק ו',
ראינו שלא נושאים כפיים בצהריים כי אולי הכהן שתה.
אכל, שתה,
לפי אותה שיטה שאומרת שכל ברכת המזון צריכה כוס יין, אז בכלל, ברור שהוא שתה.
ולכן לא נושאים כפיים.
ולמה? בתעניות כן. כי בתעניות
לא אוכלים ולא שותים.
אפשר לשאת כפיים.
וכמובן זה נשיאת כפיים שהיא סמוכה לערבית.
למה ביום כיפור, אז אם כך, במנחה לא נושאים כפיים?
כי נושאים כפיים בנעילה.
זו הסיבה היחידה, לא שום סיבה אחרת. אז לא נושאים גם מנחה, גם נעילה.
ואם כבר כהן עלה במנחה על הדוכן, אז אפשר להגיד נשיאת כפיים.
אבל לא עושים את זה לכתחילה.
אומר הרמה,
ובגלילות האלו אין נוהגים בנשיאות כפיים, רק במוסף של יום טוב. כבר התבהר בהלכות נשיאות כפיים, כן? כי אין שמחה בגלות
בחוץ לארץ, בפרט אצל אשכנזים שלא נוהגים.
סימן תקס״ז, טעימה ורחיצת הפה בתענית.
סעיף א', אומר השולחן ערוך, השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית,
ובלבד שיפלוט.
זאת אומרת,
תשטוף את הפה,
צחצח שיניים, מותר.
וביום הכיפורים בתשעה באב אסור, זה כבר סיפור אחר, כי לא משיתים אפילו אצבע קטנה מתחת המים.
אומר הרמה, ויש מחמירים בכל תני ציבור והאחים נוהגים.
שמה?
שאפילו לטעום כדי רביעית ולפלוט לו.
אבל לפי השולחן ערוך יוצא שאפשר,
ואם זה פחות מרביעית,
אז אולי גם לפי הרמה זה יהיה מותר.
בכל מקרה,
את העניות הקטנות, מה שנקרא, חוץ מתשעה באב יום הכיפורים,
לפי השולחן ערוך ברור שמותר לצחצח שיניים.
לפי הרמה,
כל אחד יראה לפי עניינו, אם זה מתאים שהוא הולך לצחצוח שיניים, אבל מי דין ואהבת לרעך כמוך.
כל טוב, שלום.
