שלום, אנחנו בהלכה יומית, כמדיום ביומו.
הגענו לסימן ת'קסה,
לכל תענית, זאת אומרת, דיברנו על התעניות הקבועות,
אנחנו מדברים על תעניות,
עד עכשיו דיברנו על תעניות שגוזרים על אנשים פרטיים או על ציבור בתקופה מסוימת.
עכשיו, בסימן ת'קסה מסביר לנו השולחן ערוך,
מתי אומרים הענינו.
הרי יש לנו,
כשאדם יתענה,
גם אדם פרטי וגם בתעניות הציבוריות,
יש לנו תפילה מיוחדת בתוך תפילת 18. כלומר, בקשה מיוחדת בתוך תפילת 18. אז אם רק, נאמר,
יחיד אומר את תפילת ענינו, בקשה תענינו,
בתוך
תפילה, ברכת שומע התפילה.
שליח ציבור, כשציבור שמתענה אומר את ברכת,
לא בקשת, אלא ברכת
ענינו בין גואל לבן רופא, בין גואל ישראל
לבין ראנה וענינו לבין רפאנה,
זאת אומרת בין ברכה לברכה כברכה נוספת
זאת אומרת הוא מוסיף עוד ברכה על התשע עשרה ברכות שמברכים.
אומר לנו השולחן ערוך תקס״ס, סעיף א., יחיד אומר ענינו בשומע תפילה,
בין יחיד שקיבל עליו תענית, בין יחיד שקיבל עם הציבור ותענית ציבור.
וכן שליח ציבור שמסדר תפילתו בלחש, כי יחיד עמי ושומע תפילה.
אבל בחזרת השץ משהו אחר. אומר הרמב״ם,
ואומרו קודם אתה שומע, ולא אחתום בעונה בעת צרה, אלא
כשמגיע לבכל עת צרה וצוקה, יסיים כי אתה שומע תפילת כל פה,
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
ולא ישנה ממטבע הברכה, אפילו כשמתענה יחיד,
יאמר ענינו ביום צום תעניתנו, לא ענני,
עננו, תמיד אדם ישתף את עצמו עם הציבור.
סעיף ב׳ אומר שולחן ערוכים, שכחנו מלומר רענינו, לא מחזירים אותו, אין מחזירים אותו.
ואין בסמל רצי ד׳ סעיף ד׳ ב׳.
ואם נזכר קודם שעקר עגליו, אומרו בלא חתימה,
לפני עושה שלום עם רוביו,
הוא אומר רענינו, ומסיים, יהיו לרצון ומרפי,
עושה שלום.
יש אומרים
שאין היחיד אומר רענינו כי הם במנחה.
שם או יאכזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפילתו.
אבל שליח ציבור אמרו גם בתפילת שחרית, כשהוא מתפלל בקול רם בלבד.
שאי אפשר שלא יטענו קצת מהקהל.
ובארבע צמאות גם היחיד אמרו בכל תפילותיו.
דהי אפילו יאחזנו בלמוס ויאכל שפיר למימר, איננו בלמצא התענית הזה.
כי טבע שתקנו חכמים להטענות בו.
אז זה מה שאומר פה השולחן ערוך, יש הבדל בין תענית יחיד לבין תענית ציבור.
בין ארבע תעניות,
חוצים יום כיפור, לבין תענית יחיד. ביחיד יכול להיות שהוא לא יגמור את התענית, אז מה זה ענינו ביום צום התענית? אתה לא גמרת את התענית, לא התענית כל היום.
אבל אם זו תענית ציבור, הציבור מתענה. זה שהוא לא התענה, זה לא אומר שזה לא יום תענית. זה יום תענית קבוע כבר שנים, לצערנו כל כך הרבה זמן.
אומר הרמה ונהגו בכל הצומות שלא לומרו כי אם במחה,
מלבד שליח ציבור שאומרו שחריג שמתפלל בקול רם.
זה מנהג האשכנזים.
אצל אשכנזים בשחרית לא אומרים,
אצל ספרדים גם בשחרית אומרים,
בטעניות הקבועות.
אבל,
וכך גם
במנהג בתענית יחיד שאדם יטענה,
אפשר לומר,
ענינו גם בשחרית,
כשהוא יודע שהוא רוצה לאיתנו.
בעזרת השם,
שנזכה להיות בשמחה.
כל טוב.
