אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו,
ברוך השם, אנחנו זוכרים היום לסיים את סימן תקנד,
סעיפים כד וכה,
ונתחיל את סעיף א' בסימן תקנא.
סימן תקנד, סעיף כד, אומר,
כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה, הזכרנו את זה אתמול.
מה זה לא רואה ברכה מאותה מלאכה?
כן, אמרנו בשם המשנה הברורה,
כלומר מאותה מאות שמרוויח מאותה מלאכה. ובחודשבת הוא אומר, הרווחת פה, הפסדת מקום אחר.
סעיף כה אומר, השולחן ערוך כל האוכל ושוטה בתשעה באב, השם ישמור,
אינו רואה בשמחת ירושלים,
שלא נדע. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
וכל האוכל בשר ושוטה יין בסעודה מפסקת,
עליו הכתוב אומר, ותהי עוונותם על עצמותם.
כלומר, מה שאסור, אמרנו, זה דין, זה לא מנהג
שתשעת הימים שבוע שחל בו עוקלה שמי״ז בתמוז לא אוכלים.
זה דין שלא אוכלים בסעודה מפסקת בשר.
טוב, סימן תקנ״ה,
שני סעיפים, לימד רק את הסעיף הראשון היום.
נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית,
אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה.
ובמנחם מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם.
כך כותב השולחן ערוך.
וכמובן, מי לא נוהג כמו על שולחן ערוך? ספרדים.
ספרדים מניחים, מתעטפים בטלית, מניחים תפילין, מתפללים כרגיל בבית הכנסת.
זה המנהג בארץ ישראל, זה המנהג בירושלים,
ומתעטפים בטלית ובטלית, הכל כמו
כל יום אחר.
זהו, אבל אסור לכם פארת אחת אפר, זה תפילין של ראש,
זה סיפור אחר, מורידים את התפילין לפני קריאת
מגילת איכה. אבל לפני קריאת מגילת איכה,
טלית וצפילין ככה, בסדר, בעזרת השם מחר נמשיך, נזכה לגאולה שלמה, כל טוב.
