שלום, אנחנו בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
סימן תקנד,
יכולת העינויים בתשעה באב, נלמד היום סעיפים כא, כב וכג.
סעיף כא אומר השולחן ערוך, יש מי שאומר שלא יטייל בשוק,
כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות ועיתון.
יש אנשים שנוהגים
בתשעה באב אחרי הקינות ללכת לבית העלמין.
כתוב מפורש שאם הולכים לבית העלמין, לא ללכת בכנופיה,
כדי לא לבוא להתחיל בדרך, יספרו בדיחות, יעבירו הוואי וכל מה שקשור לזה, לא קשור אלינו.
אז לא הולכת לטייל,
יושב בדד וידום כנטר לה עליו.
סעיף כב אומר לשולחן ערוך, מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה מאה ועושים.
מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים.
ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים,
פיקודי השם ישרים מהסמכי לב, אמרנו.
וכל מרוצה לעשות את עצמו תלמיד חכם נהיה את זה, עושה.
ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, מותר על ידי עינו יהודי אפילו בביתו.
ופרקמטיה להרוויח להסתכר במקום שנהגו שעלול לעשות מלאכה אסור.
במקום שנהגו לעשות מותר על השם ממעט, שאפילו אם שנכנס אב ממעטים מלישא וליתן.
זאת אומרת, לא הולכים לעבוד, עדיף לנו. במקום שנהגו שלא עובדים, לא עובדים. גם כתוב שמי שעובד בתשעה באב,
כמו בערב שבת אחרי הצהריים, לא רואה סימן ברכה. מה זה לא רואה סימן ברכה? אומר הרבה שאתה ברורה,
מה שמרוויח פה מפסיד מקום אחר.
טוב, אבל אם צריך לעשות פרגמטיה,
מכולת או משהו כזה,
יש צורך, הבנו, אבל כמה שעות,
למעט כמה שיותר.
אומר הרמב״ם,
ולא נהגו בייסור מלאכה, כי אם עד חצות.
ונהגו להחמיר עד חצות, בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה אדיוט.
בכל מקרה נמצאים בקינות,
בקינות.
אבל דבר שאין בה שיעור, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה, מותר.
ולחלוף הפרות טוב לעשות על ידינו יהודים, אפשר בעינו יהודי.
טוב,
על יד פרות, על ידי גוי... עדיף.
לא עושים שום מלאכה, כבר שוטפים כלים.
בסדר? לפני כניסת תשעה באב שטפו כלים.
עכשיו, מה יהיה עם הכלים במוצאי שבת וסעודה שלישית של תשעה באב חלה בשבת או מוצאי שבת?
זה בעיה, כי אי אפשר לשטוף כי עדיין
לא יצאה שבת.
מצד שני אפשר לשטוף בתשעה באב, כי לא עושים מלאכה בתשעה באב.
כשאנחנו גם לא מסדרים את המיטות,
סעיף כג, מלאכת דבר האבד מותר,
כדרך שאמרו בחולו של מועד. כל ההלכות שלמדנו בדיני חול המועד, נכנסתם גם פה.
חמישה דברים.
אז אחד מהם, כמו שאמרנו קודם, פרקמטיה, מכולת, צריכים משהו
כמה שעות בודדת.
טוב, בעזרת השם שנזכה ליגולה שלמה כל טוב.
