שלום, אנחנו בהלכה יומית,
קרובים עתים לתורה,
מתקדמים בעבודת השם,
לאט לאט אנחנו כבר,
מה שנקרא, רואים את הסוף.
אנחנו בשליש
של חלק ו' של המשנה ברורה, זאת אומרת, אנחנו כבר,
1 חלקי 12 נשאר לנו, משהו בסגנון. בעזרת השם, נתקדם, קביעות עתים לתורה.
נלמד היום סימן תקנב, סעיפים ה' וז'.
אומר השולחן העורך בתקנב, שמתעסק בנושא ערב תשעה באב,
נוהגים לאכול עדשים עם ביצים מבושלים בתוכם.
שהם מאכלי אבלים.
יש נוהגים לאכול ביצים קשים שהוא גם כן מאכל אבלים.
הנה, כמו שאמרנו אתמול.
ביצה זה מאכל של אבלים, סגלגל, העולם מתגלגל. הוא גם אפילו לא עגול ממש, הוא ככה
סגלגל, מה שנקרא.
שיבה, מי שאפשר לו, לא יאכל בשעודה מפסקת אלא פת חרבה במלח
וקיטון של מים. יאכל קודם, בשעודה מפסקת.
יאכל את המינימום. ויש מחמירים לטבל אחר אכילת פת באפר ולא אוכלו.
השם ויגרס בחצץ שיניו.
כל מיני מנהגים שהם מבטאים אבלות גדולה על החורבן הגדול הזה של בית המקדש שעדיין לא נבנה.
נכון להיום שאנחנו מקליטים את הפינה.
סעיף ז', נהגו לשם על גבי קרקע בסעודה מפסקת ואין צריך לחלוץ מנהליו. מתי יכול לצמין עליהם?
שקיעה, כשהוא הולך לבית הכנסת.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך. כל טוב שלום.