שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בלימודינו,
שמעת תקנ״ב,
נלמד היום סעיפים ח', ט' וי'.
אומר לנו השולחן ערוך, יש להיזהר שלא ישבו שלושה לאכול בסעודה מפסקת,
כני שלא יתחייבו בזימון.
אלא כל אחד יושב לבדו ויברך לעצמו,
יושב בודד ויהי דוהר, כי נטה לה עליו. לא עושים זימון בסעודה מפסקת.
סעיף ט, כל זה בסעודה מפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע כשהוא אכל חצות,
אבל אם היה קודם חצות או אחר חצות שדעתו לאכול אחריה עוד סעודת קבע, הווי אומר עוד
סעודה עם לחם,
אין צריך להיזהר בדברים הללו כי זה לא נחשב סעודה מפסקת.
סעודה מפסקת זה סעודה אחרונה לפני תחילת הצום.
אומר הרמב״ם, הוא מנהג בכל גרירות אשכנז לכל סעודה קבועה קודם מלחמה,
ואחר כך מתפעלים מנחה ואוכלים סעודה מפסקת.
ונוער בי גאים וארבות קצת בסעודה ראשונה כדי שלא יזיק להם התענית. הואיל ופוסקים מבעוד יום כמו ביום כיפור.
יש קצת ראייה לזה ממידה שחרה רבתי.
מי הוא מי שיוכל לשגף עצמו ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו
ומחמיר על עצמו נקרא קדוש.
כן נראה לי, אומר הרמה.
גם בערב תשעה באב כבר להתחיל להרגיש את האווירה. אבל מי שיכול, מי שחלש,
צריך לאכול טוב כדי שלא ייפול לנו באמצע הדרך.
אין לנו צורך בנופלים.
סעיף י' אומר השולחן ארוך, אם חל תשעה באב באחד בשבת,
או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, כמו תשענך תשענט,
אוכל בשר ושותה יין בסעודה מפסקת,
ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו, בסעודה מפסקת, שזה סעודה שלישית בעצם.
מי הוא צריך להפסיק מבעוד יום? זה ברור. לא אוכלים שום דבר אחרי השקיעה, לפני השקיעה מברכים,
סוגרים עניין, מחכים להתפלל בבית הכנסת. כמובן שטיפה מאחרים את התפילה כדי שהספיקו להגיע לאנשים עם נעליים של תשעה באב,
בגדים לא חייבים להחליף, יש כאלה שכן, אבל
נעליים חיוב להחליף.
בעזרת השם שנזכה לגבול השלמה. כל טוב ושלום.
