שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית,
קובעים עיתים לתורה, מתמידים, ברוך השם,
מגיעים כבר לסימן תקמ״ד,
544 סימנים הלכה.
נלמד היום את שני הסעיפים של תקמ״ד,
ואת הסעיף הראשון של תקמ״ה.
תקמ״ד עוסק בנושא צורכי רבים בחול המועד.
דוגמה קלאסית שלנו, האם מותר לפועל
עובדים לפנות את ההשפעה בחול המועד.
או האם לא יפנו את ההשפעה שבוע שלם,
בפרט במקומות שברוך השם יש משפחות ומתארחים וחד פעמי ובלי להביע דעה, כן?
רק אומר מה קורה,
איזה הררים התלויים בחד פעמי
יהיו מסביב לבתים.
אתה אומר, זה צורכי רבים, כשיוכלו להתנהל,
ירושלים עיר הקודש,
צריכה להיות העיר הנקייה ביותר בעולם,
אתגר.
אז זה דברים שהם צורכי רבים, בסדר? אוטובוס,
רכבת, צורכי רבים, איך אנשים ינעו ממקום למקום,
איך יעלו לירושלים.
אומר השולחן ערוך תקמ״ד, סעיף א'.
צורכי רבים מותר לעשותם בכל המועד,
כגון לתקן הדרכים,
להסיר מהם המכשולות,
או לציין הקברות כדי שייזהרו מהם הכוהנים,
או לתקן המקוואות.
ודווקא צורכי רבים כאלו שהם צורכים לגוף האדם,
אבל שאר צורכי רבים כגון בניית בית כנסת,
אסור לעשות במועד, ואוהדין דלשאר צורכי מצווה, אסור לעשות מלאכת אומן במועד.
כוהד צורכי רבים שהם צורך הגוף עכשיו, שברגע זה של המועד
יש אפשרות.
אז אמרנו, כמה שעות מכולת, כי מוצרי חלב אפשר להחזיק שבוע שלם,
אולי פירות שאפשר להחזיק, דברים רכים ועדינים.
אלה דברים שהם צורכי המועד.
ניקוי הרחובות, עיטו הרחובות, איך אומרים?
מים, ביוב,
כל הדברים שהם נדרשים לצורך המועד לפעילות יומיומית, מה שנקרא, אפשר שיעבדו אנשים בכל המועד. סעיף ב', אומר השולחן ערוך,
בורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים ונתקלקלו, מותר לתקנם.
ואפילו אין רבים צריכים להם עתה,
למה שאינו מעשה אומן. אבל לחפור להם בורות מחדש ומעשה אומן,
אם הרבים צריכים להם עתה, מותר.
אפילו אם קיבלו מלאכתם במועד, ואפילו בפרסר וטרחה יתרה מותר.
ואם היינו צריכים להם עתה, לא יעשו.
אבל בורות, שיכינו מערות של יחיד, אסור לכפר אותם מחדש.
אפילו צריך להם עתה.
ואם היו עשויים כבר ונתקלקלו,
אם צריך להם עתה, מותר לתקנם,
ואם היה צריך להם עתה, אסור לתקנם.
אבל מותר להמשיך מים לתוכן, אפילו אין צריך להם עתה.
זאת אומרת, תיקון הבור ליחיד אסור לרבים, מותר.
המשכת המים בכל מקרה מותר.
מה שיוצא לנו פה בסימן הזה, שדברים שהם את צורכי הפעילות השוטפת,
היום יומית,
בעיר,
לצורך הרבים,
אפשר לעשות במועד, גם אם זה טרחה מרובה וגם אם מישהו כיוון לעשות את זה במועד.
אנחנו תמיד מעדיפים שהתוכנית העבודה תהיה שבכל המועד יש כוננים שהם עושים רק את הדברים הנדרשים.
אבל
יש מקום גם בזה להקל.
תקמ״ה, סעיף א',
כתיבה בחול המועד,
אומר על שולחן ערוך,
סעיף א', אסור לכתוב בחול המועד.
אפילו להגיע אות אחת בספר אסור,
ספר תורה,
או לצורך רבים,
יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד, ויש מתירים, ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן.
כן, אבל אם יש ספר תורה אחד בבית הכנסת,
והתברר עכשיו שאות אחת נתלשה,
נפרדה,
אז נו, אז מה אתה עושה? אתה צריך ספר תורה לבית הכנסת.
איך יקראו בתורה?
אפשר לתקן במוים.
דברים אחרים, אומר לנו הרמב״ם, הכתב שלנו שאינו מעשה אומן, אפשר להקל.
מה זה כתב שלנו?
כן?
הכתב העגול.
זה הכתב שמתכוון אליו הרמה שאומר שאינו מעשה אומן, יש מקום להקל.
טוב, ואני יודע שהיום גם מנסים להחמיד יותר.
מה שמקלים היום זה להקליד,
אבל לא להוציא פלט.
כי להוציא פלא, זה כתב דפוס ממש, זה הרבה יותר חמור מהרבה דברים אחרים.
בסדר, אז בעזרת השם, שינוי או משהו בדומה, כמו בדברים הנצרכים, סתם ככה לא כותבים
בחול המועד.
השאלה היא,
היום אם בכלל מישהו כותב גם מחוץ לחול המועד,
בסך הכל מעביר אס.אם.אסים,
מישהו פעם כתב משהו לאחרונה,
חייבים לכתוב,
זה טוב, זה מצוין,
זה טוב, זה מפתח,
זה גם נותן לאדם לסגנן דברים, זה לא מסרונים.
שנזכה בעזרת השם להשלים את מעשינו.
כל טוב, שלום.
