שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בענייני בישול, אפייה.
ביום טוב, אנחנו בסימן תקז,
נלמד היום את סעיפים ו' וז', ובזה נסיים את הסימן,
ונתחיל
את סימן תקח,
סעיף אחד ממנו, כבין השניים.
תקז וז, תקח סעיף א'. אומר השולחן העור בסימן תקז סעיף ו',
מותר לאפור תנור מלא פת,
אף על פי שאינו צריך אלא פת אחת.
ודווקא בתנוריהם שהיו קטנים והיו מדבקים הפת בתפנותיהם,
ומתוך שהוא מלא אין מקום לחומו להתפשט והפת נאפה יפה. עוד פעם, לשים לב זה צורך הפת.
כשהתנור מלא הפת נאפית יותר.
אבל בתנורים שלנו אין לפות יותר ממה שצריך.
כי גם אם תופה אחד זה יפה, זה יפה.
אולי בזמן יותר מועט.
כיוון שיש חום יותר גדול היום במציאות שלנו. צריך לשים לב.
ז' מותר לסתום פי התנור בטיט והרפש על שפת הנער,
והוא שריגכו מאמש
לפני יום טוב,
או עשה בו סימן ונתקו לצד אחר, אבל לגבל טיט ויום טוב אסור.
ומותר לגבל אפר, לסתום בו פי התנור.
סימן תקח, סיף, א', אומר השולחן ערוך.
אין מלבנים את האבנים לצלוט או לאפות עליהם מפני שמחסמם,
ואין שוברים את החרס ואין חותכים את הנייר לצלוט עליהם,
ואין פוצעים את הקנה לעשות כמו שיפוד לצלות בו.
בקיצור, לא יוצרים דבר חדש ביום טוב, כלי חדש על מנת
במקרה הזה לצלות או לאפות עליו.
בסדר? זה לא עושים דברים חדשים ביום טוב. את כל זה להכין
מערב יום טוב. כל טוב שלו.
