אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
מתקדמים
בהלכות יום טוב, עניין של בישול,
לפייה דיברנו, נלמד היום בסימן תקז,
סעיפים ג', ד' וה'.
אומר השולחן לאור בסימן תקז, סעיף ג',
אסור לקח עץ מבין העצים,
לחטות בו האש בתנור, דאב אליה מתקן מנה.
למה? כי עץ בין העצים הוא עץ שמיועד לשריפה.
עכשיו אתה לוקח אותו כדי לחטות, עשית אותו כלי,
מתקן מנה, אסור.
ד. תנור שנפל לתוכו מתי אחתית שהוא בנוי,
אם אפשר לאפות ולצלות בו בלא גריפה ולא התחריך הפת או הצלי, אסור לגורפו,
פני שמטלטלו שלא לצורך.
ועוד פעם, אנחנו מדברים ביום טוב,
הרבה יותר חמור משבת, מדין הטרחה.
אבל מותר להשכיב האש וההפר שבו כדי שיהיה חלק
ולא ייגע בפת כלל, אף על פי שאם היה נוגע בו לא היה כדי לכורכו.
אבל אם יש בטיח שנפל לתוכו כדי לחריך הפת או הצלי,
אם היה נוגע בהם,
אף על פי שבלא אגרפה היה אפשר לאפות ולצלוד בו,
כיוון שהיה מתחרך,
כן, מותר לגורפו.
למה? כי זה חשיב טיטוט לצורך, זה צורך האוכל,
צורך התבשיל, זה לא צורך ההחלקה שלך.
אם זה יכול לגרום לשרפת הפת,
בוודאי, אני אצטרך ביום טוב פת יפה, טובה, ראינו כבר,
שישון בנושא של פת יפה.
ודווקא בתנורים שלהם, שהיו מדופקים הפת סביבם,
כן, פתאי שתנור, מדביקים בצד,
ואין צריכים לגורפם, אלא מהטיח שנפל לתוכו, אבל תנורים שלנו,
כיוון שאי אפשר לאפות בהם בלא גריפה, כי אם שוטחים על הרצפה, ואם נפל טיח מלמעלה,
אז אתה לא יכול לשטוח על הלבני שיבוט הלבנים החמים האלה
את הפת, כמו שהיה פעם.
כיוון שאי אפשר לאפות בהם בלא גריפה, מותר לגורפם מהעפר וגחני, ואף על פי שהוא מכבה.
אי אפשר בלא חן.
אני רוצה עכשיו את צורך האוכל, וצורך האוכל אני גורף,
משהו הרבה זה, זה גרמה, זה, אני לא רציתי,
רציתי רק לגוף.
כשם שמותר להבעיר לצורך אוכל נפש, כמותר לכבות לצורך אוכל נפש,
והרי זה כי מניח בשר על הגחלים,
וכן ארגו,
מסתם בשר ישירות על הגחלים וכל אין,
לכבות לצורך הנפש. לכן, תשימו לב לדבר חשוב,
שאם אנחנו מבשלים על קירה עם גז,
ומישהו רוצה להנמיך את האש,
מוריד את הסיר להנמיך את האש, סליחה,
אתה פה כאילו מחבב, במעט, כן?
לצורכך. אבל אם הסיר כבר רותח, ואם אני לא אנמיך את האש, הסיר יישרף או יגלוש, יתקלקל האוכל,
מותר להנמיך.
רוצים להנמיך?
לטובת הסיר, לטובת האוכל.
לא לטומתך האישית שיהיה פה פחות אש. בסדר? זה דבר שצריך
לשים לב אליו.
טוב, סעיף ה אומר השולחן ערוך.
תנור בחיריים חדשים.
אין שכים אותם בשמן, לא תשים אותם במקלית,
אבל מותר להעסיקן אפילו עסק ראשון.
ובלבד שלא יפיגן בצונן כדי לחסמן. זאת אומרת, לא שפוצלי מים יתקררו כדי לחסם את התנור.
ואם הוסקו יותר מדי ויצליחו להפיגן בצונן כדי לאפות בהם, מותר. עוד פעם, צורך האפייה מותר, צורכי אסור.
לפיכך מותר לשרות במים המכבדת,
שמכבדים בה התנור, אוף על פי שמכבה.
עכשיו אם מטאטאים בזה, יכול להיות שהמטאטא הזה טיפה יתפוס חום ויכול להסרב,
אתה יכול לשים אותו במים קרים.
למה? כי זה צורך האפייה, לא צורכי, לא צורך המכבדת.
כל טוב, שלום.
