שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו.
נושא של שחיטה
ביום טוב, מה עושים, מה לא עושים, לצורך הכנת הסכין,
ההזמנה של בעלי החיים,
נמצאים בתוך התחום, לא נמצאים בתוך התחום.
סעיף, היום,
סעיפים ד' ה'-ו',
אומר השולחן ערוך בת' סעיף ד',
בהמות הידועות לעלון חוץ לתחום,
ונמצאו בעיר ביום שני,
ביום טוב שני של גלוי.
אני אומר, השם אומרים בערב הכניסם, וחוץ לחומה לנו מותרות.
הוא קורא שכן ושחוטות בבוקר, שחזקה מבערב הכניסה לתוך התחום.
ה. עגל שנולד ביום טוב, מותר לשוחטו עם האם עומדת לאכילה.
למה? כי ברע קרא דאבוע, זאת אומרת, העגל הוא כמו אמא שלו.
ועוד הקים לי בגבה שכלו חודשיו.
ובעניין גם כשהפריסה לגבי קרקע, תיחשינו שמה יראה בו רעותה באיברים הפנימיים, ויש לך אחד ביום טוב שלא לצורך.
כנראה מדברי הראש והטור.
ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה, נולד בזה, מותר בזה.
זאת אומרת, אם הוא נולד בשבת, אז ביום טוב אפשר לשחוט אותו.
סעיפיו אומר השולחן ערוך, בהמה מסוכנת
שירא שמא תמות,
זה נקרא בהמת כוס כוס, מסוכנת,
הוא אכל כבר ואין צריך לה, הוא כבר גמר את סעודת החג, ועכשיו יש בהמה פה, אם הוא לא השחט אותה היא תמות.
אסור לשחוט לה, אם כן יש שירות ביום,
כדי לאכול ממנה כזית צלים בעוד יום.
לא צריך הכשרה, המלאכה,
אצלי, על האש, אם אפשר.
אפילו אין אפשרות להנתחה ולוודקה תחילה.
כשיש שירות ביום ושחטה,
אינו נוטה לו הוראה אלא אם כן שיעיר ממנו אבר אחד ומביאו עימו.
ויש אומרים, אין להפשיטה כלל אלא אם כן שחטה לצורך יום טוב וכן ראוי להורות.
בסדר? כי אמרנו, הפשטה זה דבר שעושים אותו כשהיא חמה. אז פה יש מי שמקל, יש מי שמחמיר.
אבל בכל זאת, כל מה שעשינו זה כדי שלא יהיה לו הפסד גדול
של בהמה ששחטו אותה,
זאת אומרת, שמתה ולא שחטו אותה, אז אם הוא יכול לאכול כזית,
כן, מנגל על האש,
לוקח מרגע השחיטה ועד הסיום, חצי שעה, 20 דקות,
יפה, זה הזמן שאפשר לשחוט.
טוב, בעזרת השם, מחר נמשיך.
כל טוב.
