שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
ממשיכים בהלכות יום טוב, סימן ת'צדיזין.
סעיפים ט', י' וי' א', נלמד היום.
מה נקרא מזומן ומה לא? מה אפשר לצוד כדי לשחוט ליום טוב ומה לא?
סעיף ט', תומר לשולחן ערוך, שיונה שובח ויונה עלייה,
גגות,
ציפורים שקיננו בטפיחים,
פירוש כלי חרס בנויים בקטלים לקנן בהם עופות,
אסור לצודם.
הם ברוכים.
לפיכך אין זימון מועיל להם.
ואנא מילא בגדולים, אבל בקטנים שאינם מפריחים, מותר לצודם, והזימון צריכים.
צריך להגיד, אני רוצה את אלה מאחר עוד לקחת ולשחוט
ביום טוב. עוד פעם אנחנו חוזרים.
היום כבר לא נגיד דבר כזה, כי העולם, ברוך השם, התקדם
ולא לוקחים ושוחטים במקום.
סעיף י',
כיצד הוא הזימון? מה פירוש הזימון?
אומר,
לפני יום טוב,
זה וזה אני נוטה למחר.
לא צריך לנענע עם.
אבל ואומר, מכאן אני נותן למחר, לא סגי.
שמים לב, לא מהמקום הזה. את זה,
הציפור הזאת, היונה הזאת, התרנגולת הזאת.
טוב,
סעיף יא אומר, השולחן ערוך, אם זימן, כל השור בך,
כולם אני שוחט מחר, חמישים ראש.
ואין לו צריכה לה לזוג, לא מועיל.
בסדר, אני רוצה לקחת מפה שניים, אבל יאללה, כל זה מזומן, אין דבר כזה.
פעם, אני זוכר, כשהיינו ילדים היו זורקים אבנים,
כביש רמות, שלא יכללו שבת, אוי ואבוי,
שאלנו פעם את אחד הילדים
איך זה, זה מוקצה, הוא אומר, אני הקציתי את כל ההר,
את כל האבנים של ההר, בסדר? שטויות.
טוב, ואם אפשר שיצטרך כל השובח,
יכול להזמין כל השובח ולמחר נוטל מה שצריך, אבל בתנאי שהוא,
הסיכוי שהוא לוקח את כל השובח, 40-50 רוב, שהוא שוחט אותם מחר.
כן, זה הבילוי שלו ליום טוב.
כל טוב שלום.
