היום אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
סימן תפצע דיזין בנושא זימון בעלי חיים או הכנה,
הכשרת ההכנה למאכלים ויום טוב,
סעיף יב, יג ויוד.
אומר לנו על שולחן ערוך, זימן שניים.
יש לו שניים בכלוב, שני יונים,
זימן אותו, מצא שלושה.
או זימן שחורים ולבנים,
בקינים ובדלים ממחיצה, מצא שחורים במקום לבנים, לבנים במקום שחורים,
אסורים.
אלא אם כן מכירם.
אם בן אדם אומר, טוב, השלושה שחורים האלה פה אני לוקח. פתאום הוא מוצא שני שחורים ולבן אחד, או הפוך.
זאת אומרת, זה לא מה שאתה זימנת.
אם אתה מכיר, בפירוט אחד-אחד, שעליו מספר,
אתה מכיר אותו, גידלת אותו, אתה יודע כל אחד מיהו,
מבחין בין
יונה ליונה, אין בעיה.
אבל אם לא,
זה לא אלה שאתה זימנת,
אתה לא יכול לקחת אותם ביום טוב.
סעיף יג, זימן שלושה ומצא שניים, הוא תראה.
למה?
כיוון שאחד ברח, קורה שאחד בורח.
ואפילו היו מקושרים ביחד במנתכם ההדדה. זאת אומרת, אפילו אם היו קשורים שלושה ביחד ורצית מחר לשחוט אותם,
כן, הם מפרקים אחד לשני את החבלים,
מתנתקים אחד מהשני ובזה אתה יכול להשתמש בשניים שנשארו.
י״ד, זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים.
ואם אין סביבותיהם קן אחר, הרי אלו מותרים.
ואני מבין לבימדדין, אבל אם היו מפריחים, אסורים.
ואפילו יש קן אחר בתוך המשימה, אם הוא בקרן זווית, שאינו יכול לראותו מקן זה,
כיוון שאינם מפריחים אלא מדדים, משום שכל אחד המדדה ולא האדר, האח הזה לקיני לא מדדה.
זאת אומרת,
ברגע שאתה בא ואתה מוצא לפני הקן, זה האחרים.
אם הם מדדים,
אם הם כאלה שיכולים להיות, בסדר. אבל אם זה נמצא בפינה, למשל, מי שמדדה לא רואה את הקן שלו ולא חוזר אליו,
אז אתה לא יכול לדעת.
במילים אחרות אתה צריך ודאות
שהיונים האלה מתוך הקן הזה.
טוב,
מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב, שלום.
