שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בהלכות יום טוב.
הכנה,
כן, מהי הכשרה, מהי הכנה?
סימן ת'צד-ז', נלמד היום סעיפים ו', ז' וח'.
טוב, אז אתמול דיברנו על ניצוד,
היום אומר לנו השולחן ערוך, סעיף ו'.
אבל אז אם ותרנגונים ויונים שבבית או שבחצר עומדים לאכילה,
זאת אומרת, המטרה שלהם זה גידול, פיטום, מה שנקרא,
מותר לצודם ולא צריכים זימון.
זה נמצא בחצר, אתה תופס אותם במקום ואתה יכול לשחוט אותם עוד פעם, עוד פעם.
כל מה שהתיר וכתב על שולחן ערוך בתחילה,
מה שלא עושים מלפני יום, מה שלא רגילים לעשות, מה שלא טוב לעשות לפני יום, אבל היום למשל, עצוד,
אווזים, תרנגולים ויונים,
הרי כל מה שאתה קונה בשר זה מלפני,
במקרה הטוב, אם זה טרי, מלפני יום, יומיים.
שום דבר לא נשחט היום.
כבר אמרנו שלא נותנים, זה רשוי הווטרינריה, לא נותנים.
אבל נדבר על בשר שיכול להיות שהוא כבר לפני 14 חודש נמצא במקפיא.
בסדר?
אז לא שייך כל זה, אבל בכל זאת, מצד עיקר הדין,
זה מה שיש.
סעיף זין, שאר כל חייו העוף שמחוסרים צידה, שצריך לומר, הווה מצודם ומנה צודנו,
אסור לצודם וליתן לפניהם מזונות. גם לתת לפני מזונות, כי אתה יכול לתת מזונות לפני מי שמזונותיהם עליך,
עליך, אבל אלה שצריכים צידה ואין מזונותיהם עליך, הם לא הבעלי חיים הביתיים שלך,
הם לא ניצודים ביום טוב.
וכל שאין מחוסרים צידם, מותר לצודם ולתת לפניהם מזונות.
כל מה ששלך פה בחצר ואתה יכול לתפוס אותם ברגע,
אין שום בעיה. סעיף ח' אומר השולחן ערוך.
אייל וצבי,
חיות,
שקיננו בפרדס וילדו בעופרים ועדיין הם קטנים שהם לא צריכים צידם, מותרים בלא זימום.
ודווקא בפרדס הסמוך לעיר, בתוך שבעים אמה,
שני שליש, כן,
כרפף העיר,
לדעתיה עליו,
והאם אפילו זימון אין מועילה, כמה שמחוסרת צידה.
זאת אומרת, האימא של העופרים האלה, לא.
אבל עופרים קטנים, ורק עכשיו נולדו,
אז זה אפשרי.
בעזרת השם, מחר אנחנו ממשיכים.
כל טוב ושלום.
