שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיון ביומו.
סיימנו עם הלכות הפסח, סיימנו עם המנהגים של ספירת העומר.
עכשיו הגענו לסימן תצדידלת.
תצדידלת יש בו שלושה סעיפים,
תשימו לב.
בשולחן ערוך אין הלכות שבועות.
יש לנו את סימן תצדידלת,
שהכותרת שלו היא סדר תפילת חג השבועות.
ואין הלכות שבועות. מדוע? זה עדיין תחת הכותרת פה הלכות הפסח. מדוע?
כי שבועות הוא צמוד לפסח, אין לו תאריך.
שבועות תמיד הוא מספר ימים אחרי הפסח.
עקרונית יכול להיות בה' בו או בז' בסיוון.
טוב, היו קובעים בו.
בסדר, יש לנו לוח,
אבל זה לא ברור.
זה מספר ימים אחרי הפסח.
הוא אומר לנו משולחן ערוך ת' צדד סעיף א',
ביום חמישים לספירת העומר. הנה אין תאריך.
יום חמישים לספירת העומר הוא חג השבועות.
וסדר התפילה כמו ביום טוב של פסח.
אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו, וגומרים ההלל.
ומוצאים שני הספרים, וקוראים בראשון חמישה מבחודש השלישי,
מעמד הר סיני, עד סוף הסדר.
ומפטיר קורא בשני וביום הביכורים, ומפטיר במרכבת יחזקאל, מסביר בפסוק, ותישא הני רוח ונשמע אחריי כבר רעש גדול, וכו'.
מראות אלוקים.
יפה.
מבחינתנו נגמרו הלכות שבועות, זאת אומרת, הלכות התפילה. סעיף בית אמור על השולחן ערוך, ביום השני קוראים בפרשת קול הבכור, עד סוף סדרה, מפטיר קורא כמו אתמול, מפטיר בחבקוק מי והשם בהיכל קודשו,
עד למנצח בנגינותי. כמובן, על מה מדובר פה? יום טוב שני של גלויות. ברוך השם, אנחנו זוכים שלא לחגוג יום טוב שני של גלויות. מי שנמצא עדיין בגלות ואין לו שום חיבור לארץ ישראל,
אז הוא עושה את ה,
כפי שכתוב פה, את התפילה ואת קריאת התורה ביום השני.
סעיף ג', אסור להתענות במוצאי חג השבועות.
טוב, מוסיף הרמב״ם ואומר, ואין עורי תחנון מתחילת ראש חודש סיוון עד חט בו,
דהיינו אחרי איסור חג. ומה אנחנו נוהגים?
שישה ימים אחרי השבועות, עד יב, כולל יב, יג כבר אומרים, מדוע? תשלומים של קורבנות
מראש חודש ועד סוף יב לא אומרים תחנון.
תחנון. ונוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה.
ונוהגים בכמה מקומות, לאכול מאכלי חלב יום ראשון שש שבועות.
נוהגים.
נראה לי הטעם שהוא כמו שני תבשילים שלוקחים בליל פסח, זכר לפסח וזכר לחגיגה, כך אוכלים מאכל חלב,
אחר כך מאכל בשר, לשים לב מה הרמה אומר פה. יש כאלה שנוהגים לאכול מאכלי חלב, זאת אומרת,
מנה ראשונה חלבים, להקים את השולחן ואוכלים בשרי. הדבר כזה ארוחה חלבים לבחד.
אחד צריך לאכול בשרי, ככה יוצא מהרמה, אשכנזים.
צריכים להביא מים שתי לחם על השולחן שהוא במקום מזבח, ויש בזה זיכרון לשתי הלחם שמקריבים ביום הביקורים.
טוב, אם אנחנו שמים לב,
אף אחד לא מזכיר ליל שבועות, תיקון וכולי, זה מסתם ברורה מזכיר למקובלים,
הצדיקים, הוותיקים, נשארים ערים כל הלילה, ברוך השם,
לעמך כולם צדיקים. אנחנו לא מכירים כמעט, היום אנשים שלא נשארים ערים בליל שבועות.
אם זוכרים,
אמרנו בהלכות ליל הסדר,
ששם כתוב שאדם צריך להישאר ולספר ביציאת מצרים ובהלכות הפסח עד שתחטפנו שינה. זה המקום היחיד שכתוב שצריכים להישאר ערים בלילה.
פה מסתבר רבי מביא את זה בשם המקובלים, בשם הארי.
בסדר.
זאת השם שאנחנו נזכה לקבל תורה ושמחה,
באהבה, נזכה לגבולה שלמה.
אמן.
כל טוב.
