שלום, אנחנו שוב
אצל הפלא יועץ,
איזה עצות שהוא יועץ לנו,
דברים מאלפים, דברים,
בקיצור,
קציר העומר,
אתה מוצא שהוא מכניס לך את כל מה שצריך לכל נושא.
חול המועד,
התחלנו את החל.
עכשיו, חול המועד.
חול המועד, ידוע מאמר רבותינו ז״ל,
שמבזה את המועדות, דהיינו חול המועד, אין לו חלק לעולם הבא, השם ישמור. ופרשו, דהיינו שנוהג מנהג חול במלאכה או באכילה ושתייה.
ויחרד האיש בעילפת שיש דברים שנראים קלים ואדם דש אותם בעקבה ועליהם אמרו שהעובר עליהם אלו חלק מהיום הבא. בפרט בעניין חול המועד רבים עברו.
ומחמת שאותרו איזה מלאכות יותר מיום טוב,
נעשו כל המלאכות כהיתר.
לשים לב, הפלא האצבע בעצם הולך לפי השיטה
שבעצם היה צריך להיות לנו שבוע שלם של יום טוב.
אי אפשר שבוע של יום טוב, לקחו כמה מלאכות שמותרות,
שאסורות ביום טוב, והתירו אותן בחול המועד.
זה המתח בין החול לבין המועד. האם אנחנו במועד שעושים בו גם דברי חול, או בחול שיש בו דברים של מועד?
פלואי עץ אומר אנחנו במועד שעושים בו חלק ימים של חול. אבל לשים לב, זה שהתירו כמה דברים, לא התירו הכול.
זה לא שגמרנו עכשיו מותר לך ללכת, תלבש חולצה כמו כל השנה ותלך לעבודה או לא יודע מה.
צריך אדם לשמוח במועד, ברגל,
כן, בחול המועד,
יושבים לסעודות,
יושבים ושמחים,
כן,
יש לנו זמן ללמוד יותר.
מי שאין לו מה לאכול באותו יום או למחרת יכול ללכת לעבוד.
לא, מי שפטרו אותו, לא מאמין כמה כאלה יש.
חול המועד.
אפילו משרדי ממשלה כבר הגיעו למסקנה שחול המועד לא כדאי להפעיל את המקום.
בזבוז כספים,
שיקול הכלכלי לא עכשיו.
יוצאים לחופשה כולם.
זה מה שצריך, כל השבוע לשמוח. נשמח
בשמחת הרגל, המועד. הקדוש ברוך הוא ישמח אותנו.
או מחמת שאותרו, נעשו כל המלאכות כהיתר, ואין מבקש לדע מהו אסור ומה מותר,
ועבירה גוררת עבירה, שמתוך שהם להוטים בעסקיהם או בשחוק הקרטין, קלפים.
פנה היום בלי אכילה כלל, או באכילה כל דיוק, ימעשה ובכל.
והשם הטוב יכפר בעד. שמים לב למה הוא מדגש?
עבר היום, וראש האדם עסוק בכל מיני שטויות,
על המחשב, כן, לא שחוק קרטין, עכשיו זה על המחשב.
המחשב.
הוא יושב במחשב, שכח מכלל שהייתה ארוחה, ידידי, סעודות, חול המועד.
לאכול כמו בן אדם, כמו שצריך, זה לא אמצע השנה.
חוטף משהו, כוס קפה, לא יודע מה, ליד המחשב.
אין דבר כזה.
להוריד את השעיבוד הזה.
לשבת לאכול.
ואיש הירא לנפשו ידרוש מעל ספר ומפי סופרים איזו מלאכה אסורה ואיזו מותרת,
ולא יעבור.
וכן יזהר להרבות קצת באכילה, או שתהיה, להבדיל בין קודש ובין חול, ולא יבין עצמו לדעת.
לא להגזים גם.
וידוע מאמר רמזל שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל,
אלא לעסוק בתורה. וידעו מה שפרשו הקדמונים בפסוק,
כי אקח מועד, עני משרים אשפוט,
כי אשר יש להם טענה שאינם יכולים לעסוק בתורה מחמת טרדתם, על המחיה ועל הכלכלה.
חול המועד הוא תברתנו, והוא מקטע רגלי הון מחייבתם גם בזמן טרדתם.
עכשיו חול המועד, אתה לא עובד.
שב, תלמד.
שעה, שעתיים, שלוש שעות, שב, תלמד. מה יכול להיות?
שיעורים יש בבתי כנסת.
שיעורים יש, בסדר. מותר לך ליד המחשב לשבת,
לשמוע שיעור אחד או שניים.
אחר כך תלך לאכול סעודה.
כי החול המועד עד שממהר שאין תרדע גורם.
ואם בחול המועד הוא עד ממהר שאין תרדע גורם, אם בחול המועד וכן בכל עת שהוא פנוי, אינו מפנה עצמו ללבד הלילה, עוסק בתורה,
בשכרו גם על משהו טרוד בהעסקה, כאילו היה עוסק בתורה. תנצל את הזמן.
יש לך עבודה, צריך פרנסה, הבנו. עכשיו אתה לא צריך, תשב תלמד.
אז בוכר הוא ישחרר לך לעבוד פחות שעות כל יום כדי שתתפרנס את הפרנסה שלך.
תוכל לשבת ללמוד.
ויש היראה את השם חרדיי ללבש כל ימיו, ויזהר מלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא ינזוף. ובאור ויותר יזחל וירא בכל המועד,
שמימי הדין שבפסח העולם נידון על התבואה,
וחג נידונים על המים.
והמים זה הכלכלה, הפרנסה, וגמר-הדין בו שנה רבה.
והיה פנקס פתוח לדונו על-פי מעשיו.
וראוי לאזור חי להוסיף מצווה אחת יתרה,
ודי בזה למי שיש לו לב להבין.
כמו שאמרנו בלמי הכיפורים, תן לנו לב בשר,
לב רך שמבין, יודע לפמפם, להבין מה המציאות של העולם.
אבל השאבה הזאת שדוחפת לנו את כל מה שצריך לכל החלקים שבגוף,
גם אל הנפש.
שנזכה בעזרת השם לשמוח במועדים,
לאכול, לשתות, ללמוד,
לשמוח עם בני הבית.
שמחה גדולה שהקב' נתן לנו את המועד.
נזכה בעזרת השם,
חג נידונים על המים,
כלכלה פרנסה שתזכה ארץ ישראל
לגשמים מרובים שהיו חסרים לנו בשנים האחרונות.
נזכה בעזרת השם לראות פני משיח צדקנו, בברכה שלמה,
אמן ואמן.
