אנחנו שוב בערכיו המיוחדים שבא לפה ליועץ.
אנחנו נדהמים מחדש כל פעם על הסיכום שלו, של הדברים.
ערב חג סוכות,
סוכה, מה יכול להיות יותר מזה?
ותוך ערך סוכה מכניס לנו את כל הנושאים של סוכות,
כולל ארבעת המינים, ישיבה בסוכה כמובן, ארבעת המינים ושמחה בחג וכל מה שקשור לזה.
ובואו נראה איך אנחנו ממצים את מה שיש בפה ליועץ
בצורה יפה, כי בסופו של דבר אנחנו יודעים שהוא
נוגע בנקודות מיוחדות, כמובן בדורו, ונראה איך הדברים קשורים גם לדור שלנו.
אומר לנו הפלא יועץ ערך סוכה,
סוכה היא מצווה חשובה וחביבה הבאה מזמן לזמן.
שבוע אחד בשנה יש לנו את מצוות הישיבה בסוכה.
הרבה פעמים אני שומע אנשים, הנה, כבר אני מתחיל עם מה שהפלא יועץ רוצה להגיד, זה יותר מגרד, הדבר הזה, מיוחד.
הוא אומר, אנשים קונים בתים,
היום בונים בתים, 20 קומות, 18 קומות, מה עם הסוכה?
10 קומות, מה עם הסוכה?
טוב, יש לו בית של 130 מטר סוכה,
ככה איזה מרפסת, ומעליה סידרו ככה שיהיה מדורג לאנשים אחרים, חשבו על הדתיים,
יש לו מטר סוכה.
תגיד לי, זה בסדר?
אני בזמנו, כשהלכנו לקנות דירה,
אמר לי הרב משה בן טוב,
הוא זכר אצל גדולך לפני שאתה מסתכל על הדירה,
תבדוק
איפה אתה בונה סוכה.
אם יש לך איפה לבנות סוכה בצורה יפה,
עכשיו אפשר להסתכל על הדירה אם קונים אותה.
זאת אומרת,
כל מה שאני עושה,
מה, שבוע ושנה בשביל זה אתה לא תקנה דירה? כן.
כל מה שאני עושה זה עבודת ה' לא בבית שאנחנו קונים זה לרצון ה'.
אז קודם כל תבדוק איפה אתה מקיים בו מצוות.
אתה מקיים בו מצוות, יפה, הכל יבוא למישארים, הדרך פתוחה.
כי הבסיס שלך הוא עבודת ה'.
אומר לנו הפלא יועץ
בשפתו ולדורו,
אבל תראו איך זה מסתדר עם כל מה שאני אמרתי עד עכשיו.
סוכה היא מצווה חשובה וחביבה הבאה מזמן לזמן.
ואשריהם ישראל,
רובם נזרים ועושים סוכה נאה,
בכלים נעים,
זכאה אכולה כהון,
לשבת בסוכה אצילה דמהמנותה,
לשבת תחת כנפי השכינה.
זכאים, איך אומרים?
זכאה אכול כהון, יש להם חלק זכאי, אבל,
אבל,
יש קהלי הדעת שבשביל שלא לטרוח מעט,
או אני צריך את הדירה בקומה, לא יודע איזה קומה,
או משום דחיישא המעי הוא,
כן, חוששים על המעיים שלהם, אולי יצטרכו לעבוד, טיפה ירד להם המשקל מהעבודה.
חדלים לעשות סוכה וסומכים על סוכת הקהל,
שאוכלים שם כזית בשני לילות הראשונים,
כן, ואז יוצאים לידי חובה.
אני אתן דוגמה בשכונה אצלנו, בנו שכונה,
הרבה בתים, אין אפשרות לעשות סוכה.
אז אנחנו עושים תקנה כשאין לנו אפשרות לעשות סוכה. מה התקנה?
אומרים שבלילה הראשון, לא שני לילות כי זה ארץ ישראל,
בלילה הראשון שהחובה היא, חובת אכילה והסוכה היא מדאורייתא,
עושים קידוש עם קצת סלטים וכזית קבצה הלחם על תנאי שגומרים את הסעודה בבית.
שאר הימים לא אוכלים לחם, לא אוכלים סוכה.
טוב, כמה שאנחנו אפילו מים רוצים לשתות בסוכה ולא בחוץ,
מידת חסידות.
אבל באופן עקרוני,
לפחות זה. אבל בגלל שמתעצלים לבוא לסוכת בית הכנסת, להגיד, טוב, אני יושב, אוכל שם את הכזית שלי,
קידוש בלילה הראשון, בזה יצאתי ידי חובה,
קדוש ברוך הוא סימנתי וי בטופס טיולים.
זה, אנשים נזהר שקדוש ברוך הוא לא יסמן וי בטופס הטיולים שלו.
בסדר? מה אני חייב? אני אעשה לכם. מה שלא חייב, לא חייב. השם ישמור, חסד אל כל היום.
בואו נגדיל ראש.
בניית סוכה,
לא להתעצל בדבר.
ואף העושים סוכה,
יש מקילים שלא לשב בה דרך ארעי,
ואוכלים וישנים חוץ לסוכה. ואלו חכמו ישכילו, כמה חביבה מצווה זו,
בין לפי הפשט,
והיא עומדת לאדם לכפר במקום גלות.
יש תפילה,
כשנכנסים לסוכה רואים כשם שאנחנו יצאנו מהבית והלכנו לסוכה, עם מי התחייבנו? ביום הכיפורים.
החוברת שאני הוצאתי זה קיים.
יש מאוד סידורים של פעם ישנים.
התפילה הזאת של היציאה מהבית,
ולסוכה תחשב לי אם התחייבתי חס ושלום גלות.
חלק מהגלות.
כן, אבל גלות לאן?
איזה גלות טובה זאת.
גלות להיות תחת כנפי השכינה.
למה לא בשמחה?
ויהי עומד לאן מחבר במקום גלות,
ובין לפי הסוד גבו סודותיה.
ומאת אשר השיגה ידיעתנו
שהשכינה פורסת כנפיה עלינו,
והיא רובצת על האפרוחים.
ושבעה אשפיזיני לעין, אור ניצוצי נשמתם שוכנים שם,
אשר מטעם זה גדלה קדושתה כקדושת בית-הכנסת,
ומטעם זה אסור לנהוג בה מנהג ביזיון.
וכל שכן צחוק וקלות ראש,
להיכנס לסוכה, אתה נכנס למקום שיש קדושת בית-הכנסת,
אפילו יותר מזה.
לכן לא שמים שם כלים שלא שמים בחדר אוכל,
במטבח, מוציאים החוצה ישר.
לא עושים שם דברים שהם שימוש ביזיון,
רק דברים שהם מכובדים.
מכובדים,
וכל שכן צחוק וקלות ראש. ואמרו על הארי ז' שהנזהר שלא לדבר שיחת חולין תוך הסוכה.
ובוודאי שמי שנזהר לקבוע דירתו וישיבתו בה כל שבעת הימים בקדושה ובטהרה,
באימה ואירה ושמחה, לשים לב, זה לא בא מתוך פחד כלשהו, זה מתוך שמחה
רבה כדעת מה לעשות, קונה קדושה ותוספת טהרה בנפשו,
רוחו ונשמתו.
ומצא כדי גאולתו לכל השנה לעבוד את בוראו עבודה תמה.
פה אנחנו נבחנים בעבודת השם שלנו, אחרי ראש השנה,
אחרי עשרת ימי תשובה,
אחרי יום כיפור,
הגענו לסוכות,
בואו נראה מה עבודת השם שלנו. מזה ימשיך לנו שפע גדול, אור וברכה לעבודת השם בכל ימות השנה כולה.
להמשיך את הרצף, להמשיך רצף עד הושענא רבה, ובזמננו גם שמחת תורה.
לשים לב להמשכיות הזאת,
מאלול עד הושענא, יום ה-51, כל המהלך.
סליחות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות,
ארבעת המינים גם עוד רגע נראה.
זה משהו מדהים.
לשבת בסוכה כמה שיותר.
משבח אני את העצלנים,
את הבטלנים, שלא זזים מהסוכה
כל השבוע.
בעזרת השם. לעלות לכותל, זה כן.
לבוא, בעזרת השם, ייבנה בית המקדש, לעלות להר הבית, בבניין בית המקדש,
בשמחה.
אבל בינתיים זה מה יש.
מותר לצאת מהבית
לטובת הגאה, לראות
ולהיראות מישיבת הכותל, מרמפה למעלה, שם אפשר לראות גם את
רחבת הר-הבית, אפשר משער השלשלת,
מבחוץ לראות את רחבת הר-הבית.
יש כמה מקומות
שבעזרת השם נזכה בבניין בית-המקדש לעלות לשם.
זה לגבי הסוכה.
ממשיך הרב פליאו יצואר מאיר, ועוד יש מצוות נלוות
ונעשות בחג הסוכות, כגון נטילת לולב ועשיית הנינויים בשלט ברכה
ובהלל בהקפת התיבה, באמירת הושענות עם ארבע מינים שבידו.
והם דברים העומדים ברומו של עולם.
ובני האדם, חס ושלום, מזלזלים בהם. יש מקומות שאף מי שהשיגה ידו ליטול לולב לעצמו, אינו נוטל.
רק סומך לולב הקהל.
למה? כי בזמנו, אני זוכר גם בתור ילדים,
מי היה קונה לולב לכל אחד?
הרי הקטן שיודע לנענע, אביו קונה לו לולב.
לולב הווי אומר, ארבעת המינים. יודע, אני לא יודע, כבר קונים לו. באיזה גיל? ארבע.
לא יודע, חמש.
קנה לו לולב.
אבל בזמנו לא היה.
לא היה כסף, לא היה אתרוגים,
כן? לא היה לולבים. ברוך השם, היום אנחנו בשפע,
אפשר לקנות
דברים מדהימים.
מה זה, עם הגרע,
המלבים.
רבותינו היו באים ורואים את האתרוגים שאנשים פה היום פוסלים, היו מורימים אותם מהרצפה ונשקים ומברכים עליהם.
איזה אתרוגים בלי עין הרע, איזה לולבים של ארץ ישראל,
הדסים, משהו מדהים.
אפשר לזלזל, לא לקנות, לסמוך על זה שיש בבית הכנסת.
בוא נאמר, אפילו בארץ ישראל לפני 50 שנה, 60 שנה היה ככה. נגמר, יש שפע.
כל אחד שקנה לעצמו ולבנה ביתו,
כל מי שיודע לנענע, שקנה להם לולב.
ואף מי שנותן לולב ולא עושה נענועים, שסופר שזה למנהל חכמים וחסידים, הוא לוקח, נותן את הלולב וסוגר עניין.
ולא ידעו שזה עיקר מצווה.
דעתנן במשנה,
קטן היודע לנענע, אביו לוקח לו לולב.
ושנינו עוד במשנה, היכן מנענים, בהודו ואנה.
ותנן עוד משנה, בכל יום מקיפים את המזבח. ואיש היראה את השם במצוותיו חפץ מאוד,
ישתדל בכל כוחו ובכל מאודו להיות לו לולב לעצמו מן המובחר.
וייתן דעתו על זה מראשית השנה, לשלוח למרחקים. איזה מרחקים? תראו מה קורה פה, מה אנשים מתאמצים כדי לדבר על המילים.
תתקשר בטלפון, יביאו לך הביתה סט מהודר.
יש, הכל יש, בלי עין הרע שפע.
ברוך השם, מי יכול להתעצל?
לך לשוק ארבעת המינים, כל פינה,
מוכרים ארבעת המינים, איזה סטים, ברוך השם, בלי עין הרע.
כמה היו מתאמצים, ישלוח למרחקים,
יביאו לו באונייה.
הוא כבר מתקשר מאחרי פסח כדי להכין את סוכות.
איפה אנחנו?
בעזרת השם, הכל בשפע בברכה, למה לא בשמחה?
רק כי יהיה לנו שפע וברכה.
ישתדל בכל כוחו ובכל מאודו להיות לו לולב לעצמו מן המובחר, וייתן דעתו על זה מראשית השנה, לשלוח לו מרחקים לכמה מקומות,
באופן שלא יחסר להיות לו לולב ואתרוג,
כי מצווה, חביבה וסימנה טבע לכל השנה,
ולא יימנע מעשות הנינויים והקפת התיבה.
ואפילו לא תשיגדו להיות לו לולב לעצמו, ישתדל לעשות נינויים והקפת התיבה בלי לולב ששכנו יושב אצלו.
והילך הוא של לעג השאננים,
שהרי אם היום רוצה להרוויח אלף אלפי דינארים,
לא היה מניח מלהרוויחה מפני לאג השאננים.
כל שכן לעשות רצון אבינו שבשמיים,
ומשלם שכר טוב לעושה רצונו.
זה כלל גדול בתורה. אם תבקשנה ככסף,
אז תביני רעת ה'. תתחיל לחפש כמו שאתה מחפש את העסקים שלך, מינימום,
קצת יותר, טיפה יותר,
בעזרת ה'.
זה הנושא השני.
הנושא הראשון בתוך סוכה,
מצוות ישיבה בסוכה. הנושא השני,
ארבעת המינים.
ועוד נלווה בחג הקדוש הזה מצוות שמחה של מצווה.
ואם בכל הרגלים מצווה לשמוח על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה,
שהוא זמן שמחתנו, כשאמרו בתפילה.
בפסח לא כתוב זמן שמחתנו ושמחת בחגיך.
זה כתוב דווקא בחג הסוכות, את האסיף, שאדם אוסף את כל תבואתו.
מה זה, בפנן, שמח,
מבסוט מכל העונה שהייתה לו.
אז יכול לשבת באמת
בסוכה ובשמחה. ועלה הכתיב ושמחת בחגיך,
והיית אך שמח,
רק שמח.
בסדר, לשים לב לנקודה הזאת.
כאשר אחי ייתן אל ליבו, מה אנחנו מחיינו? מה טוב חלקנו מנעים גורלנו?
אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבינו.
וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר ועד מקום שאין יד עלינו מגעת.
ומעט אשר עינינו הן רואות שיצאנו בעצה טובה
נתן לנו ראש השנה ויום הכיפורים לכפר בעוונותינו.
ובאהבתו ובחמלתו, כאהב את בן ירצה,
רצה לשמחנו מגוננו, מצערנו שנצטערנו בימי התשובה. ונתן לנו מיד אחר כך
תכף את חג הסוכות, ציווה לשמוח.
מקבל לנו שכר טוב על שמחתנו.
אפשר עכשיו
לשמוח בחג.
היש חך מתוק מזה?
ובפרט אני אומר פה בארץ ישראל, הפלא יועץ,
איפה היה בגלות,
איפה היה לו אור?
השתדלו כל הזמן לחיות בחינת,
צדיק בחינת ארץ ישראל.
כן, זה המיוחד אצל הצדיק.
ואנחנו כבר נמצאים בארץ, כבר ברוך השם זוכים
לאור הדעת שעיבוד מלכויות, הרמב״ם הלכות תשובה,
סופרת תשיעי.
זוכים כבר לאמר את המשיח, ומה אנחנו צריכים רק?
לשמוח באפשרויות לקיים מצוות.
ברוך השם, אנחנו זוכים.
לפיכך הרבה תורה ומצוות, נתנו מצוות סוכה לפרוס סוכת שלמה עלינו.
ומצוות ארבעת המינים שבלו לה ואשר הם סימן טוב לישראל והרמת נס לאור עד עידן ניצח.
כמרמר בתינו זיכרונו וברכה במדרש,
משל לשניים שנכנסו לדין.
ציווה לשמוח שמחה של מצווה
וסימן טוב לכל השנה
שכתבו גורי הארי ז'ל
שמי שיהיה שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה,
מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח".
שים לב לדבר הזה. אומר הפרי צדיק,
שים לב לנקודה, אני מוסיף את זה פה,
תמיד בערב סוכות, בחול המועד, מביאים לך איזו ידיעה,
תהיה עצוב.
אחרי שמחת תורה מתברר שהכל היה שטות. אז בבקשה, תגיד לו עצר הרע.
ידידי, אנחנו שמענו עליך,
הבנו את התרגיל, מה שתעשה,
שלא תב�נו לידי ניסיון, להגיד אל תביא לידי ניסיון.
הבאנו לידי ניסיון, להגיד, אל תביאו לידי ניסיון.
חג סוכות, אנחנו שמחים.
חג סוכות, אנחנו שמחים.
אתה רוצה משהו, תבוא אחרי החגים.
אתה רוצה משהו, תבוא אחרי החגים.
בסדר? מי יבוא אחרי החגים, נראה מה יש לו להגיד.
בסדר? מי יבוא אחרי החגים, נראה מה יש לו להגיד.
אחרי שהחגים יהיו בסדר, מה יש לו להגיד?
אחרי שהחגים יהיו בסדר, מה יש לו להגיד?
אין לו יותר מה לדבר.
אין לו יותר מה לדבר.
בעזרת השם שנה מבורכת,
בעזרת השם, שנה מבורכת,
גשומה, תלולה, פרנסה, גאולה שלמה,
גשומה, תלולה, פרנסה, גאולה שלמה, נזכה בעזרת השם
לאכול מלידי מיטב.
העיר הזאת,
לא בכל אחר איש לשכוח עוצמו ורוגזו.
ובכל דבר אמצא הרוב אשמח בכל יום שמחה חדשה, שמחה של מצווה,
כמו שכתוב בזוהר הקדוש,
והתמיד במחשבות טהורות, כדברי האמור. ויותר מהם יש ויש מקום לשמוח
כאשר ייתן לי ליבו מה נעשה בשמיים ממעלה לידו.
אשרי ילוד אישה שזכה לרח להיות בונה בשמיים על היותיו".
אחרי כל המהלך הזה של מערב ראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור, ברוך השם,
איזה תפילות היו השנה, יותר טובות משנה שעברה.
תהיה לנו שאלה יותר מבורכת. נו, אז עכשיו אפשר לשמוח בסוכה.
עשית נחת לאבא, אבא שמח, ייתן לך את כל מה שאתה צריך.
מה אנוש כי תזכרנו,
תמשילהו מעשה ידיך, כל שטה תחת רגליו, כזאת וכזאת, איך ייתן אל ליבו,
ויתעורר ויאמר בפה, אי אפשר שלא לשמוח, אי אפשר.
אחרי כל מה שעברנו, אי אפשר שלא לשמוח.
ויתן את קולו לשורר ולזמר התפילות והלל ושירים ותשבחות וכל רינה ותודה,
המון חוגג.
וזכור לזכור,
כי בשמח שבית המקדש קיים, צדיקים וחסידים היו מרבים בשמחת בית השואבה. הנה, יש לנו עוד דבר,
שמחת בית השואבה. לא ראה שמחה מימיו.
כן?
ועל ידי זה היו שואבים רוח הקודש,
ושאבתם מים וששון.
ובוודאי גם כי ידוע את צער השמיים, וכי בחטאינו חרבה עירנו.
וה' אמרו יישאג.
זאת נחמת אבינו שבשמיים, ונחמתנו בעוניינו.
כן, כי הכהתי חביבותי גבנו, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות, משגיח מן החלונות,
מציץ מן החרקים, לראות בשמחת בניו במתי כנסיות.
כמו שכתוב בזוהר הקדוש, לזוהר תשמח ישראל באוסף שמחה של מצווה,
לא שמחה של הולילות כמניון הכסילים,
שמרבה משתות יין מגיתם ונותנים בקולם כל עוז בשירי נוכרים ועגיבים.
אין זה שמחה אלא הולילות ואין זה מצווה אל העבירה, עונה היא שעושים לשם מצווה,
אבל אברהי בידם, השם הטוב יכפר באדם.
ובשמחתו לא יתערב, הנה השמח. כל המצוות כולן של החג, ותראו בפסקה אחת של הפלא יועץ.
ממש פלא.
פלא עם עצותות.
אשמח לבנים ואביונים, זו מצוות כל החגים והמועדים.
לפני החג, לתת.
לא רק בערב פסח מצווים לשמח אנשים,
לתת כבחדי פסחה. גם בערב סוכות,
כן, משתדלים לזכות אחרים, מי שאין לו, לתת לו כדי שישמח.
וכל שכן, בחג קדוש הזה דחיוב הרמיה לתת לעניים בחלק האושפיזין, שאם אינו נותן מקללים אותו קללות מפרצות האושפיזין,
השם ישמעו,
ואם יתן נישא רוב ברכות מהם כמפורש בזוהר הקדוש,
היא לזאת יחרד האיש וילפת
ויחפץ בברכה, ולא יגרם מלהזמין על שולחנו איזה עני.
ואם לא יוכל להזמין לשולחנו איזה עני, לפחות יפריש עמונו לצדקה בערב הרגל.
על כל סעודה, ואומר בפה מלא, זה אני נותן לצדקה בשביל חלק אברהם אושפיזה קדישה,
וזה אני נותן בשביל חלק יצחק אושפיזה קדישה מסעודתי.
וכן על זה הדרך,
או אשלח מערכה לעני קודם סעודה,
ובזה יישא ברכה ורב טוב.
בעזרת השם שנזכה לסוכה,
לארבעת המינים,
למצוות שמחה וחג,
לשמחת בית השואה ולשמח עניים אביוני ומי שאין לו, ואז הקדוש ברוך הוא ישמח אותנו.
שמחה שלמה, גאולה שלמה, בניין בית המקדש,
נזכה לשנה טובה ומבורכת.
בעזרת השם,
בכל טוב משפע שנותנים לנו בעל השפע העליון,
נזכה לגאולה שלמה. כל טוב.
חג שמח.
