שלום, אנחנו בערכיו, ענייניו
של הרב פלא יועץ,
הרב אליעזר פפור, זכר צדיק וכדוש לברכה.
נותן לנו דרך בעבודת השם.
והיום נראה את הערך טיול.
כן, טיול.
אפשר לשים לב, מינים שונים של טיולים.
אני כבר מקדים ואומר, הרב פלא יועץ מדבר בחוץ לארץ.
טיול.
זה ערך אחר בכלל.
כי יש טיול בחוץ לארץ ויש טיול בארץ ישראל.
הרב
פאפו מתעסק בטיול בחוץ לארץ. טיול בחוץ לארץ,
לאנשים שגרו בחוץ לארץ, הוא לא היה בארץ ישראל.
כן, היה רב של סלסטרה.
בכל מקרה,
הטיול שם זה בשביל מנוחת הנפש.
אדם צריך זמן מסוים לנוח,
לעצור ממהומת החיים.
ואם הוא הולך לנוח,
אז יש סכנות יחד עם זה.
אמרנו כמה פעמים שצריך איזונים.
אדם צריך לדעת, כשהוא הולך לנוע, בסדר, אני הולך קצת
לעזוב את שגרת החיים של העבודה לחוצה.
אבל מה עושים אז?
אוכלים, שותים, נכון? מה? כמה?
איזונים.
בארץ ישראל, אנחנו מדברים על נושא אחר. מעבר לעניין של מנוחת הנפש,
אנחנו גם הולכים ארבע אמות בארץ ישראל,
וזה לא נמצא כאן.
ואני חייב להדגיש את זה,
כי יש ערכים נוספים גדולים כשאנחנו מטיילים בארץ ישראל. ולכן,
ההבדל בין מי שמטייל בארץ ישראל לבין מי שנמצא בחוץ לארץ,
שונה לחלוטין, פאזה שונה לחלוטין,
איכות, ערך שונה לחלוטין.
טיול בארץ,
טיול בחוץ לארץ.
אומר לנו הרב פניארץ כך, טיול.
גם זה יצר הוא באנוש,
שבימות הקיץ מרבים העם לראות את עצמם בגנים,
תחת עץ רענן,
על שפת הנהרות והעירורים
או מרבים שם לאכול ולשתות ולשמוח שמחת הוללות.
אין לנו בעיה שהולכים לגינה,
יושבים תחת עץ ליהנות על שפת הנהר,
אין, אפשר לשבת, להתרווח.
הסיפור הוא לשמוח שמחת הוללות,
זאת אומרת, כבר עוברים את האיזון,
זה בעצם היסוד.
ויש שהם להוטים הרבה אחר תענוגי והבלי העולם הזה,
ומקדימים ללך קודם תפילת שחרית ומבטלים תפילה בציבור, בבית הכנסת.
אתה יוצא לטיול?
איך אמרנו פעם?
האם אני ואני מסדר את הקדוש ברוך הוא לפי סדר היום שלי, או מסדר את סדר היום שלי לפי הקדוש ברוך הוא?
האם עובד השם או ככה שהקדוש ברוך הוא עובד אצלי?
איפה אני נמצא?
זה בעצם הסיפור.
האם אני קובע את משך הטיול, מקום הטיול,
מקום הלינה,
על פי האפשרויות שיש לי להתפלל בו הבוקר, תפילה במניין כמו שצריך?
או שאומרים, טוב, בואו נעשה טיול. נמצא מניין, נמצא.
בסוד אני אגיד, פה בארץ,
בקיץ,
כל מקום שאתה הולך,
בסופו של דבר
תגיד מנחה,
ארבעה מניינים,
תגיד ערבית, שישה, שחרית,
קריאת התורה, אנחנו כבר יותר בבעיה.
אבל, לא בעיה, צריך לדעת מראש.
אבל בסופו של דבר,
מקומות מטוילים, מה שנקרא, יש. צריך לחשוב על הכל אבל.
לחשוב שבאמת אני מגיע למקום ויש לי איפה להתפלל.
חשוב ביותר.
מבטלים תפילה בציבור בית הכנסת, נמשכים אחר אכילה ושתייה מרובעת, שהלילה הולך אחר היום,
והכל הבל ורעות רוח, וכמה עבירות נמשכות מזה.
כאשר רע עומד על המשמר בכל סודות מרעות, שרעותיה,
כן, רעות,
מרעות,
חברים, רעים,
רעות,
מוברעות אחרי הרעה אחריו.
בנוסף גם הוא בטיול, שהרי אמרו באזור הקדוש,
שאסור לנו לראות דבר המשמח את הלב, שעשן שרפת בית המקדש על העיניים,
מיד אחרי תשעה באב.
או כבר יש מקום,
מקום פטור הוא קצת מצווה לטייל,
כגון
אם הוא חולם מחולה, אמר השחורה,
האדם צריך להתרווח, יש לו קצת על הראש, על הלב.
או שהוא עצב ולבו אטום,
יוכל לטייל מעט פעם ביובל עם שניים או שלושה אנשים, גוברי בדיחה, במקום שמרחיב דעתו של אדם,
כדי שישכח עוצבו.
אוקיי, תצא קצת סיפורים, קצת בדיחות, שהסבדתם, אין בעיה,
אפשרי, ויהיה ליבור רחב רחב,
ומיד
נקרא בתורה,
ויוכל העםינו להשכיל ולעבוד את דברו עבודה שלמה, בהיותו בריא.
אולם באופן שמעשיו לשם שמיים,
אני אוכל כדי לעבוד, צדיק אוכל, אסוב הנפשרו, לא בטן רשעים תחסר.
צדיק אוכל, אסוב הנפשרו.
צדיק הולך לטייל כדי להתרווח,
כשנוכל אחר כך לבוא לעשות עבודת השם הרבה יותר טובה,
נכנסים לאלול,
והקיץ נכנסים ישר לאלול, מתחיל
עבודת השם.
אז הנה, יש לנו את האפשרויות עכשיו להתרווח על מנת להגיע בשמחה
לסדר תיקון העולם, תחילת אלול עד
אחרי שמחת תורה.
אולם באופן שמאסף שם שמיים, אז אולי השם יחשב לו למצווה,
כדי לשם שום נדנוד איסור ושום חסרון מצווה.
אבל האיש השלם, שהוא דבק בה' באהבה רבה, ימאס מחולי לב, ולא ימצא קורת רוח וטיול טוב וטענוג גדול יותר מיותר של בית המדרש.
כפי שאמר רבותינו זל, בית המדרש הוא פרדס לצדיקים ומאסר לרשעים.
אבל מי שאינו דבק כל כך בה'
צורכו לו כפעם בפעם לתן חלק
לעשות מעט רצון יצרו, לכבוד יוצרו דווקא.
הוא הדבר המסור ללב, אלוקים יחקור את זאת וכזאת, כי הוא יודע תעלומות לב.
וכל זה, כשנמצאים בחוץ לארץ אמרנו,
למה אתה הולך לטייל?
להתרווח?
יש לך יותר כוח, יותר שמחה בעבודת השם? מצוין.
גם ככה יש לך שמחה? בסדר, אנחנו יודעים את הלכת שיש, בוודאי.
אבל כשאנחנו מדברים על ארץ ישראל, ערכים נוספים נפלו לנו כאן.
אנחנו מדברים על ארבעה מאות בארץ ישראל.
לך אתן את הארץ הזאת. כל המקום אשר תטרוך מוקף רגליכם לכם נתתים.
צריכים ללכת לטייל בארץ ישראל, כן, חשוב ביותר.
חשוב ביותר, ערך עליון.
ואם גם אז גורמים לנו לרווח את נפשנו כדי שנוכל בעזרת השם להיות
מתוך שמחה בעבודת השם, אין יותר מזה.
בעזרת השם,
שיזכה לו הקדוש ברוך הוא לטיול אמיתי של שמחה של ערכים, של הרחבת הלב,
הרחבת הנפש,
שנזכה מתוך כך לעבוד עבודת השם שלמה, שגם זה חלק מעבודת השם.
כל טוב ושלום.
