שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו
מתקדמים
בלימוד ההלכה. סימן שפה,
שפה תהיה לפיו סביב.
נעמד היום סעיפים א', ב' וג'.
הנושא הוא צדוקי, כותי, מומר בעירוב.
זאת אומרת, אם יש יהודי שפרק
ויש יהודי שהוא נחשב כמומר,
וזה צריך דיון גדול, מי נחשב מומר,
האם הוא יכול להפקיע מיד השיתוף שיש בין היהודים
שרוצים לשמור שבת ונמצאים באותו מקום. עד עכשיו דיברנו על גויים.
כמה סימנים.
דיברנו על הנושא של גוי שגר בסביבה יהודית.
עכשיו מדברים על יהודי,
אבל יהודי שצריך את התיקון הכלולי,
צריך שיפוץ מנוע.
כן, צדוקי, כותי, מומר,
מעדין.
אומר השולחן ערוך שפה סעיף א.
צדוקי הרי הוא כישראל.
הוא מבטל רשות.
אם הוא לא שומר שבת, אם הוא אומר אני לא רוצה שישמרו שבת, והרשות שלי קובעת.
אבל עירוב אינו מועיל כיוון שאינו מודה בעירוב.
בסדר?
מצד אחד הוא ישראלי, מצד שני הוא לא מודה בעירוב.
לא מודה בעירוב, מה יעזור שנעשה עירוב?
סעיף ב.
כותי הרי הוא כישר עקום,
ואין לו תקנה אלא בשכירות,
כמו גואל לכל דבר.
סעיף ג',
ישראל מומר לעבודת אלילים
או לחלל שבתות בפרהסיה אפילו אינו מחללו אלא באיסור דה רבנן,
הרי הוא כגוי.
ואם אינו מחלל אלא בצנעה, אפילו מחללו באיסור דה רייתא, הרי הוא כישראל לכל דבר מבטל רשות אם הוא לא רוצה לשמור שבת. פה צריכים לשים לב מה הכוונה היהודי
שהוא מחלל שבתות בפרהסיה.
חייבים להגיד את זה, כי לפעמים אנשים יוצאים ביציאות ולא ברור שאין
נכונות.
אומר לנו המשנה ברורה, למה המחלל שבתות בפרהסיה?
אז הוא עבר עבירה אחת.
אומר, כיוון שעוון חמור זה הוא כעובד כוכבים ונעשה בזה מומר לכל התורה.
ודווקא כשרגיל בעוון זה, אבל אם חלל שבת בחד זימנה בפרהסיה, לא מקרה מומר.
ושאומרים שאפילו בחד זימנה בפרהסיה מי יקרה,
כשחלל בפני עשרה מישראל הוא שדע שהתפרסם בדיון ודע,
שכל זה כשהוא עובר לתיאבון.
אבל להכעיס אפילו בשאר העבירות, ואפילו שלא בפרסיה, תהנה כעקום.
בסדר? זה דבר אחד.
מוסיף לנו המשנה ברורה ואומר
שאם זה מישהו שהוא מוחזק מאבותיו,
זאת אומרת, כבר ההורים שלו לא שומרים,
אי אפשר להגיד שהוא כזה.
בסדר? ועוד דבר שהוא מביא,
הגמרא במסכת עירובין.
הגמרא במסכת עירובין אומרת
שמה זה מחלל שבת בפרסיה?
מישהו לא מתבייש
בפני אף אחד לחלל שבת.
אבל אם הוא מתבייש בפני איזשהו יהודי, יעמוד לידו בבא סאלי,
יעמוד לידו לא יודע איזה רב,
הוא לא יחלל שבת.
אחד כזה לא יקרא לחלל שבת בפרהסיה.
בסדר? זה דבר שחשוב.
כן.
הנה. הוא אומר לנו המשנה המברורה בסעיף קטן ו',
אלא שהוא מחלל שבת בצנעה.
סעיף קטן ו' אלא בצנעה. ואם יתבייש
לעשות זה בפני אדם גדול,
אשר עושה דבר זה בפני כמה אנשים,
גם זה לצנעה ייחשב.
מה המקור לדבר הזה?
כבר מסכת עירובין.
כן, הוא מובא באליה רבה בשער האחרונים.
לשים לב לדבר.
כדי להיות בחייל שבת בפרהסיה באמת צריך להיות מישהו שהוא מחייל שבת.
וכמובן שהוא לא תינוק שנשבע.
בסדר, אנחנו מדברים על מישהו שהיה שומר מצוות והוא דתלש, מה שנקרא.
אבל מי שמיסודו נולד כמישהו שלא יודע כלום.
תינוק שנשבע אל בין האומות,
אז שם באמת
אין לנו שאלה, זה לא נקרא מומר לכל התורה כולה.
טוב, בעזרת השם,
שנזכה שכולם ישמרו שבת כהלכתה.
גם אנחנו, וגם האחרים,
נזכה לגאולה שלמה.
כל טוב שלום.
