שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו.
איך נותנים עירוב?
איך מצטרפים? מי לא מצטרף?
מי מפריע לעירוב?
סימן ש״ע, הסעיף האחרון, סעיף ח׳.
בעזרת השם אנחנו נתקדם גם לסימן ש״ע,
סעיפים א' וב'.
טוב, סעיף ח׳,
סעיף האחרון וש״ע.
המטרח בחצר אפילו יטרח בבית בפני עצמו.
אם לא יטרח דרך כבע,
בא לישון שם בלילה, שתיים-עשרה בלילה, איפה הוא לישון, בא להתארח שם,
אלא אפילו לשלושים יום או פחות
אינו אוסר על בני חצר.
במילים אחרות, אדם שבא סתם להתארח,
שבת או משהו כזה, לא יכול לאסרו על בני החצר.
והוא והם מותרים, בין בביתו בין בבתם.
אומר הרמב״ם, ואפילו אם ערוכים רבים ובעל הבית אחד,
ודווקא בדאיכא בעל הבית אחד קבוע, שאז ערוכים בתאים לגביהם, אבל ערוכים ביחד
את מלון כולם אורחים.
נכון שיש בעל בית למלון, אבל כולם אורחים פה,
אוסרים זה על זה.
ואין לכמה לסוף סימן ש״צ״ח.
כן, שם יבהר חלק מה... ש״צ״א.
שם יבהר חלק מהדברים. בכל מקרה, זה ההבדל בין בעל בית שמארח הרבה אנשים,
לבין כולם אורחים
אצל בעל הבית, הוא יכול להיות שבכלל לא נמצא.
אז משהו אחר בכלל. ש״א א' סעיף. א',
אחד מבני החצר,
שהניח ביתו,
והלך ושבת בחצר אחרת.
נשא, התארח במקום אחר.
אפילו הייתה סמוכה לחצרו,
עם מסיח מליבו, ואין דעתו לחזור לביתו בשבת,
הרי זה אוסר עליהם.
זאת אומרת, הבית הזה אין בו עירוב.
המי דברים אומרים בישראל, אבל אינו יהודי אפילו הלך לשבות בעיר אחרת,
אוסר עליהם עד ששכרו ממנו מקומו.
זאת אומרת, מה שמתברר לנו פה,
שגוי בחצר, אם לא שוכרים ממנו את המקום,
כי יש לנו רשות פה בבית שלו,
אי אפשר לעשות עירוב,
כי יש פה מישהו שהוא דיורים נוספים,
והוא לא יכול להצטרף,
הוא גוי.
אבל אם שכרתי ממנו את הבית, אז אפשר.
למה מסתמכים היום בירושלים, למשל?
חוק מנדטורי בשעת חירום.
יכול מפקד האזור להפקיע כל בית
מכל אחד.
טוב,
אני מקווה שזה תקף עדיין,
כי אחרת יש לנו בעיה, יש גויים.
גויים האלה, אתה לא יכול לשטף אותם, צריך לסקור מהם את המקום.
אני מתייחס לעניין הזה שאם אני ארצה ברגע זה, זה שלי,
המדינה לוקחת, אז זה כבר סיפור אחר.
טוב,
אם הוא, על מה מדובר, על הגוי הזה,
שהלך לשבות בעיר אחרת, אוסר עליהם עד שיסגו לנו מקומו, אם הוא קרוב מהלך יום אחד.
עכשיו אפשר שיבוא בשבת, אבל אם הוא רחוק יותר ביום אחד, נסע לחו״ל,
הוא לא אוסר, כי כמי שאינו ולא ישתמש שם בשבת.
ומשום שגם אינו יהודי, אם הלך לשבות בחצר אחרת,
אינו אוסר, הוא לא נחשב שהוא נמצא פה,
אנחנו פה, האנשים שנמצאים בשבת,
משתפים את כל מי שנמצא בשבת הזו.
אומר הרמב״ם, וכן נראה עיקר.
סעיף ב׳ אומר,
השולחן ערוך,
ישראל בין חצר זו שהלך לשבת בחצר אחרת,
ואין דעתו לחזור בשבת,
ואחר כך נמלח בשבת וחזר, אינו אוסר.
אבל הוא עצמו לא יכול לטלטל בחצר.
אבל את האחרים הוא לא אוסר, כי בכניסת שבת הוא לא היה.
בעזרת השם, שנזכה
נעמוד וללמד ואישור ולעשות כל טוב שם.
