שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית,
כמדי וביומו, קובעים מתים לתורה.
זמן קצר, כמה דקות, שלוש דקות, חמש דקות, לפעמים אפילו פחות,
לפעמים יותר.
אבל בדרך כלל זה בין שלוש לחמש דקות.
אנחנו כבר מתקדמים בעבודת השם. בסימן ש״ע אנחנו נמצאים.
היום אנחנו נלמד את סעיפים ה״ו״ וז״ן שבסימן ש״ע. סימן ש״ע, שהתחלנו ללמוד אותו לפני יומיים,
נקרא לזה כך,
איך אנחנו משתפים, מי משתתף
בעירובי החצרות.
אז בעזרת השם, בסעיף ה' כותב השולחן ערוך,
מי שאוכל במקום אחד
וישן במקום אחר,
מקום אכילתו הוא העיקר.
רגע, רגע, רגע, בסוכות מה אנחנו אומרים?
שינה זה העיקר, מזוזה. איפה העיקר? חדר שינה.
אז מה עכשיו מדברים על האוכל?
כי הרי כל מה שאנחנו מדברים על השיתוף
זו האפשרות כדי לטלטל אוכלים, בסדר?
סתם הם לא מטלטלים,
ופה מדובר בעיקר על אוכל, לכן הבסיס פה הוא אוכל.
ושם הוא אוסר,
אלקח אחים שאוכלים בבית אביהם
וישנים בבתיהם, אינם אוסרים.
כל אחד יושב בבית שלו,
נגיד שיש שם כמה בתים בתוך אותה חצר,
כן?
וכל אחד יש לו כניסה של עצמו,
לא אוסרים אחד על השני, כי מה שהם אוכלים ביחד, גם ראינו את זה,
לפניכם, אתמול אולי,
כשיש אנשים שאוכלים ביחד באותו מקום, דיברנו על בית מלון
שאחד לא אוסר על השני כי האכילה שלהם משותפת.
הבסיס פה הוא האכילה,
כי זה העירוב,
זה לא מגורים בלבד,
זה האכילה.
ואם נותן להם פרס
ואוכלים בבתיהם, זאת אומרת, אבא,
מטבח מרכזי, אמא, מטבח מרכזי,
שולחת לכל אחד שבא לשבת,
שולחת לו סירים ותבניות חד-פעמיות,
שיאכל אצלו בבית,
אוסרים אחד את השני.
וענמילה, כשנותנים בני שערי חצר, הוא ראובן במקום אחר,
אבל אם היו בני שערי חצר נותנים מהערוב באחד מהבתים האלו, או שאין אמהם דיורים בחצר, אין צריך לערב.
זאת אומרת, אם רק האחים גרים באותה חצר,
חצר של אבא עם צימרים,
דוגמה שנתנו כבר,
והאחים שם, ואמא אפילו שולחת אוכל לכל אחד לצימר שלו,
כיוון שזה הכול משפחה אחת, ויוצא כל האוכל מאצל אמא,
אנחנו אומרים
שכולם משותפים, לא צריכים לעשות פה שיתוף.
אם יש אנשים אחרים בחצר,
אז זה כבר סיפור אחר, כי כל אחד אוכל משלו.
סעיף רב אומר על שולחן ערוך,
מי שיש לו
חמש נשים.
הבנתם מה קורה פה?
מי שיש לו חמש נשים וחמישה עבדים
מקבלים ממנו פרס.
חמש נשים ויש לו
חמישה עבדים, כל אחד מקבל ממנו, מה שנקרא, דוחף לו מזון לשבת.
וכל אחד אוכל בווטו,
וכן תלמיד המקבל פרס מרבו,
ואומר את המזון מרבו,
ואוכל בווטו, אינם מוסרים זה לזה.
אם אין, אם ההם דיורים בחצר, או אם העירוב בא אצלה.
זאת אומרת, המדד פה, האם יש אנשים אחרים פרט לאלה
שמקבלים במטבח המרכזי, קיבוץ,
מטבח מרכזי, לא צריך עירוב.
אה, יש אנשים עורכים, אחרים. אם הם עורכים של הבעלי בתים, אז אין בעיה.
הרי אם הם שוכרים שם, זה כבר סיפור אחר.
סעיף ז' אומר השולחן ערוך, עשרה בתים זה לפנים מזה, וכולם עוברים מזה לזה ויוצאים דרך החיצון לחצר.
שניים הפנימיים לבד צריכים לתת בעירוב, והשאר פטורים
שחשובים כולם כבית שער. הראשון בית, השני בית שער, וכל השאר ממשיכים להיות בית שער, ולכן רק השניים הפנימיים צריכים לתת עירוב, כל השאר
פטורים.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
