שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
כמדי וביומו.
התחלנו סימן שסג,
נתקדם היום בסעיפים ד' ה' וו'.
לגבי הצד הרביעי של מבוי, של חצר שנפרצה,
אומר השורן ערו בסעיף ד', אם יש קצת כותל ורוח רביעי,
עולה משום לחי,
ובלבד שיהיה בו רוחב טפח.
זה ההבדל בין אם אני שם לחי ממש לבין אם כותל,
נפרץ הכותל ונשאר משהו, צריך שיהיה טפח.
יש פה איזשהו היכר,
עמוד.
שהוא חלק מהבניין, צריך טפח וגובה עשרה טפחים. סעיף ה',
לחי,
דהי נשיב בזיקה, לא מצקאי, לא אשיב לחי.
לחי, עמוד כזה,
שאם נושב את בו הרוח
ומתופף, לא נחשב לחי.
אני צריך לחי שיעמוד ברוח מצויה.
סעיף ו' אומר על שולחן ערוך, צריך שלא יהיה הלחי רחוק מן הכותל ג' טפחים.
אפשר להצמיד את הלחי לכותל, אבל אם לא הצמדתי אותו,
רחוק באיזושהי מידה,
שלושה טפחים.
ואם הלחי הוא משהו, יש פה שלושה טפחים, לבוד.
זה כאילו שמתי פה משהו ברוחב שלושה טפחים,
אף שאמרנו שלא צריך,
מספיק אפילו משהו, אבל העיקר שכאילו חלק מהקיר.
חלק מהקיר זה אומר,
תוך שלושה טפחים
נחשב כחלק ממנו
דין לבוד, הלכה למשה מסיני. בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.