שלום, אנחנו בהלכה יומית כמדי יום ביומו מתקדמים בהלכות שבת.
אתמול דיברנו על כבוד כתבי קודש.
אנחנו נמצאים במציאות שצריך הרבה כבוד תורה.
הרב כותב בהלכות תשובה שהדבר הראשון זה הכבוד,
היחס.
ברגע שיש יחס שיש כבוד אפשר הכל להתקדם אחר כך בחיים.
אז אנחנו נמצאים באלוי, בעזרת השם.
אומר לנו הרב, השולחן ערוך, סימן שינון ב',
סעיף ב', ונלמד גם שינון ג', סעיפים א',
שימון בית סעיף ב', אומר השולחן ערוך, היה קורא בו על הגג.
אתמול דיברנו שהיה קורא על האסקופה והתגלגל לרשות הרבים, אפילו יותר מארבעה אמות.
אפשר למשוך אליו לגלול חזרה את הספר תורה.
היה קורא בו על הגג
ונדלגל ראשו האחד מידו,
עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים הקרובים לארץ,
גוללו אצלו.
למה?
כי בחוץ שם רשות הרבים היא עד
עשרה טפחים.
מעל עשרה טפחים אין רשות הרבים.
מה יש רשות מעל עשרה טפחים?
הרשות היחיד.
ולכן, ברגע שזה הגיע לגובה מעל עשרה טפחים,
גוללו אצלו הגיע לעשרה טפחים התחתונים,
אם הכותל משופע בעניין שהוא נח עליו,
הספר, אנחנו רואים לזה כמו גג רעפים כזה,
קיר משופע,
הכוורות של רמות פולין,
אנחנו נקרא לזה,
קיר כזה משופע, וזה נח על הקיר,
ידידי, תשאיר את זה שם, זה נח על הקיר.
אבל כדי שלא יעמוד בביזיון, הופכו על הכתב.
ואם אינו משופע,
אלא קיר ישר רגיל סטנדרטי,
כל זמן שלא הגיע לארץ, גוללו אצלו.
אבל ברגע שהוא הגיע לארץ,
הוא לא גולל. למה אתה יצא בתוך רשות היחיד?
מה דיברנו בפעם הקודמת? על אסקופה.
אסקופה זה מקום ביניים.
אפילו שהוא ייחשב כרשות היחיד, אבל הוא מקום ביניים,
הוא מחוץ לדלת.
אבל כאן מדובר כשהוא נמצא על הגג.
שיהיה לכל האורך. מדוע?
כיוון שזה לא מתגלגל ברחוב על הארץ.
נכון שזה לא מכובד, אבל זה לא עד כדי כך שזה מתגלגל על הרצפה.
אז אם אתה נמצא בגג,
והצד השני הגיע לרצפה, תשאיר את זה כך.
אם הגיע מעל עשרה טפחים וזה קיר אלכסוני,
תשאיר את זה כך.
אם זה ישר,
אז אתה יכול לגלול.
בסדר? כל זמן
שלא הגיע לארץ,
אם הוא ישר, אתה יכול לגלול.
סימן שינון ג', סעיפים א'-ב',
אומר השולחן ערוך,
שני בתים בשני צידי רשות הרבים,
והם של אדם אחד
או של שניים וערבו אחד עם השני, זאת אומרת הם בעצם רשות היחיד.
שני בתים.
אחד מימין רשות הרבים, אחד משמאל רשות הרבים.
אפשר לשאול אותו בן אדם.
אם שניהם שווים, זאת אומרת אותו גובה,
מותר לזרוק מזה לזה.
ואם אחד גבוה מחברו, אסור לזרוק מזה לזה.
אלא אם כן הם כלי חרס וכיוצא בהם,
שאם ייפלו יישברו.
למה? כי אם יש לנו מפרשי גובה,
אני חושש שאולי זה ייפול לרצפה.
הוא מהנמוך רוצה לזרוק לגבוה, ייתקע לו בקיר, ייפול לרשות הרבים,
ואז יצטרך להביא מרשות הרבים לרשות היחיד.
אבל אם זה כלי חרס, שאתה רוצה להעביר אותם מבית לבית,
אין לנו חשש שייפול. למה? כי אם זה ייפול,
שבר.
אין לזה שימוש.
אז הוא ייזהר מאוד בהעברה שלהם
מרשות היחיד לרשות היחיד, דרך רשות הרבים.
אלה הם כן הם כלי חרס, וכי יוצא בהם שיפלו יישברו. באמת דברים אמורים ברשות היחיד עוברת ביניהם,
אבל אם הייתה כרמלית עוברת ביניהם, מותר בכל גב לה.
מותר להעביר
דרך האוויר מרשות היחיד לרשות היחיד,
כשכרמלית באמצע.
כשרשות הרבים באמצע, אם זה באותו גובה מותר,
גובה שונה, רק אם זה דבר שיישבר.
טוב, סעיף ב' אומר לשולחן ערוך, זיז.
דהיינו, דף הבולט מן הכותל לרשות הרבים.
למעלה מעשרה, קוראים לזה היום,
בלשון העירייה,
מרפסת זיזית.
הרי מרפסת תלויה,
בסדר?
זיז, זה יוצא,
ודהיינו, דף הבולט מן הכותל לרשות הרבים,
למעלה מעשרה, ונעשית,
כן? אפילו במזיד,
חזרה,
פר, פר, פר, פר, פר, פר, שנייה, שנייה, הספר פה,
חסר.
שנייה אחת.
אני רואה שזה לא מובן.
כן, ש״נג סעיף ב', יפה.
אני חוזר על הסעיף, סעיף ב'.
זיז דהיינו דף הבולט מן הכותל רשות הרבים למעלה מעשרה
ויש בו ארבעה על ארבעה,
זאת אומרת לפחות 32-32,
גגון או לא יודע בדיוק מה,
וחלון הבית פתוח לו,
נגיד איזה מין
הצטבע כזאת החוצה
מעל רשות הרבים,
בסדר?
משתמשים עליו,
וחלון הבית פתוח לו,
משתמשים עליו, חלק משימושי הבית, לא נחשב כרשות הרבים.
אם היו שני זיזים זה למטה מזה והם של שני אנשים אף על פי ששניהם למעלה מעשרה,
אם יש בזיז העליון שלפני החלון רוחב ארבע על ארבעה
אסור להשתמש עליו,
מפני שהיא רשות בפני עצמו
ואז יש את תחתיו רשות אחרת
ואוסרים זה על זה.
זאת אומרת אי אפשר להשתמש מאחד לשני.
ואם אין בעליון ארבעה וגם אין בתחתון ארבעה משתמש בשניהם,
כי זה בכלל לא רשות.
ובכל הכותל עד עשרה טפחים התחתונים.
היה בתחתון ארבע, ובעליון אין בו ארבעה על ארבעה,
אינו משתמש בעליון, אלא כנגד חלונו בלבד.
ודישאר הזיז שבשני צדי החלון, אם זה ארוך,
הצטבע מעבר לחלון, אפילו שאין בזה עומק של ארבעה טפחים,
אסור להשתמש בפני זה שתחתיו, שחלק רשות לעצמו.
שים לב להבדל בין
זיז אחד לבין שני זיזים.
זיז אחד אומרת, הצטבע אחת,
מרשות הרבים עולה למעלה, אין לנו שום רשות מתחת,
רשות הרבים מעד עשרה טפחים, מותר לנו להשתמש בזה. אבל אם יש לנו בקומה מתחת,
בעצם חילקנו פה רשות, הקומה המתחת
הפסיקה את האין רשות שמעל עשרה טפחים של רשות הרבים,
המשיכה פה רשות יחיד,
ומהרשות היחיד הזאת עכשיו יש לך למעלה עוד רשות.
אז זה שתי רשויות נפרדות, רשות יחיד.
בהעליון אסור להשתמש.
בסדר? כי זה שתי רשויות
שהתחתונה עם העליונה.
אם שניהם ירבו,
נגיד שאולי יהיה אפשר. טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב.
שלום.
