אנחנו בסימן רס״ג, סעיף ו. רס״ג מדבר על החיוב בהדלקת
נרות שבת.
התחלנו מזה שצריכים לעשות נר שיהיה דלוק בשבת,
ואנחנו מכוונים,
שעון השולחן ערוך,
שני נרות, אחד כנגד זרור, אחד כנגד שמור, אבל החיוב הוא
נר אחד. לכן מברכים להדליק
נר של שבת, לא נרות שבת, נר של שבת,
וכל אחד יכול להוסיף כמה שהוא רוצה,
ומי שפספס פעם צריך להדליק.
מי המכויב להדליק נר שבת?
מי חייב להדליק נר שבת?
לא משנה, אחד האיש ואחת האישה.
צריכים להיות להם נרדלוק בבית.
טוב, נותנים לאישה להדליק פריבילגיה, כיוון שהיא עיקר הבית.
מה קורה?
אנחנו כבר מתקדמים בסעיף ו'.
בחורים ההולכים ללמוד חוץ מביתם. אתם מכירים אנשים כאלה?
אתם מכיר בחור שהולך ללמוד חוץ מביתו?
מי זה?
אני. תגיד אני.
אני. בסדר?
יפה. זאת אומרת,
הבחורים ההולכים ללמוד חוץ מביתם
צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו.
אתה גר בפנימייה,
עוד פעם עכשיו, לא הלכה למעשה כי לא נתווך פה עם דני במכון.
בטיחות, עניינים, סיפור נוסף.
אבל באופן עקרוני,
אדם שהולך וגר במקום ויש לו בית שלו, חדר שלו,
דירת רווקים,
ולא חיווינו את דעתנו בעד או נגד, כן, ברגע זה.
דירת רווקים.
עבר הכול להיות בטוח, אבל גם בחורים.
וזה לא משנה. כאן כתוב בחורים שהולכים ללמוד חוץ לביתם,
כי אין דבר כזה בעולם
בחורות שהולכות ללמוד חוץ לביתם.
וזה דבר שלא יעלה על הדעת.
בסדר? זה ברור?
לשולחן ערוך.
במציאות היום, כן. אנחנו יודעים מה קורה.
בוודאי.
אבל צריך לדעת שיש מציאות שאנשים, לא זוגות נשואים,
גרים במקום מסוים.
אדם שהולך וגר במקום מסוים, בבית הזה צריך שיהיה דלוק נר, בחדר הזה שאתה גר בו צריך שיהיה נר.
אבל מי שהוא יוצא לאשתו, אינו צריך ללכת להיכנס בחדרו לברך עליו.
לפי שאשתו מברכת בשבילו.
בסדר? שים לב לדבר הזה. אדם נשוי, אשתו מברכת, פוטרת.
אבל מי שהוא רווק ונמצא באיזשהו מקום,
וגם אם
אדם נשוי הולך למקום אחר,
לא בבית, כן?
הולך למקום אחר, מילואים,
הלך לתת
שבת סמינריון, לא יודע מה,
הוא צריך להדליק איפה שהוא נמצא.
אחד הדברים הקשים ביותר שיש בעניין הזה,
עוד רגע נראה את זה בסעיפים ז', ח',
אבל כבר נקדים,
לי,
מבחינתי הקשים ביותר זה
כל הנושא של שבתות בבתי מלון.
שבת בבית מלון מבחינתי נזק,
ממש.
איפה מדליקים נרות שבת? איפה זוכים
להארה הזאת ששבת, אסור.
אה, שמתם לב מה הוא אמר?
אני לא ממלכתי.
אז מה אם אסור להדליק בחדר?
אני מדליק.
אני הולך ולוקח חדר של מעשנים.
יודעים, יש חדרים במעשנים?
וואי, איזה ריח.
צריך לראות מה.
בקיצור,
כמובן הפתרון, ונראה את זה עוד מעט בסעיפים,
שאם אני שותף,
שותף, קניתי תווים ותקילים,
הייתה אפשרות להיות במלון בשבת.
לא בחינם.
בסדר? אז
כשמדליקים נרות בחדר אוכל,
זה בעצם נר שלי.
אני שותף.
השתתפתי פה בנר, לכן אני יוצא ידי חובה.
ראיתי שעושים
הילולה.
בתי מלון, הילולות.
מה זה הילולות?
שמים שולחן,
200 נרונים, כל אחת שתדליק שתיים.
זה נקרא הילולה של צדיקים.
זה לא נרות שבת.
בפרט עושים את זה בלובי,
עושים את זה לא יודע איפה, בכלל אף אחד לא נמצא שם.
לדעתי לא יוצאים בזה ידי חובה, ויש בעיה בכלל בברכה.
בסדר?
עוד מעט אנחנו גם נראה את המשנה ברורה בעניין. אני רק מקדים את הדברים,
אבל לשים לב לעניין הזה.
צריך שיהיה נר דלוק,
בחורים,
ניצמד יותר.
נר דלוק, בחורים שנמצאים בפנימייה, בשום מקום, צריכים להדליקים בחדר.
בעיות בטיחות,
מדליקים בחדר אוכל, יוצאים ידי חובה.
למה? כי הוא שותף במקום,
הוא משלם משהו.
הנהרות נקנו מהכסף של כולה.
אתה יודע, זה בעצם הבסיס.
אבל באופן עקרוני יש חובה לאדם שנמצא במקום
שיהיה נר דלוק באותו בית,
באותה שבת.
וצריכים לשים לב לדבר הזה,
שזה לא פוטר אותך על זה שמישהו מדליק במקום אחר.
דרך אגב, אנחנו אומרים אותו דבר בחנוכה.
בדיוק אותו שולחן ערוך.
בחורים שגרים במקום,
תדליק בחדר.
למה לא?
בסדר?
טוב, נושא.
אני מדבר על המרן, בסדר? זהו.
בחנוכה נפרט.
בכל מקרה, אומר השולחן הערוך,
כן, צריכים להדליק נר שבת בחדרם. אומר לנו המשנה הברורה עשית קטן כף חטא.
בחורים, היינו שיש להם נשים,
אלא שהולכים חוץ לביתם, ואף שאשתו מדלקת בביתו אינו נפטר בברכת אשתו,
כיוון שיש לו חדר מיוחד במקום שהוא מתארח שם.
וכל שכן אם אינו נשוי שמחויב להדליק.
פשוט וברור.
טוב, אני לא יודע אם באמת המשולחן ערוך מתכוון לבחורים נשואים, כן?
לא היה כתב איש.
בסדר, ככה או ככה.
בכל מקרה,
רווק ברור שצריך להדליק,
וגם בן אדם שאשתו מדליקה בבית, והבית שלהם, הוא עכשיו נמצא במקום אחר.
הוא במילואים,
הוא הלך לרבה,
ראש השנה, בסדר, אלול, ראשות הימות,
ברור,
אתה מכיר, אני לאי אומן ואשתי לאורים,
דברים פשוטים.
כי זה מקום אחר, המקום צריך שיהיה. מה היה לשון השולחן ארוך? תחזור אחורה,
סעיף ב'.
מה אמר השולחן ארוך?
בואו נדייק משנה לשולחן ארוך.
אחורה, סעיף ב', עמוד 70.
אחד האנשים ואחד האנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת.
על מה החובה?
הבית שאני נמצא בו.
בבית שאני נמצא, אין נר.
עכשיו תגיד לי, יש מישהו אחר שמדליק?
מישהו אחר שמדליק, גמרנו.
גם יש אישה אחרת שמדליקה, יש בעיה.
עוד רגע נראה את הדברים.
פעם ראשונה ברורה.
זה מצווה על האדם במקום.
האדם מחויב במקום.
ברגע שהמקום יש בו נר,
האדם נפטר מהדלקה.
נמשיך טיפה קדימה.
דניאל, נכון?
עדן. עדן, סליחה.
טיפה קדימה.
מה קורה אם באנו לבית והאישה מדליקה?
מה עושה אשתך?
מחפשת לה מקום. אתה מבין מה אתה ענית פה?
ברגע שאישה הדליקה, הבית בעצם נפטר.
רק שנייה, שנייה, שנייה.
אתה
לא עושה את השלבים.
אתה צודק בתשובה הסופית.
אני רוצה את השלבים, את ההבנה.
המקום, הדליקו בנורות שבת,
נושא סגור,
אין צורך להדליק יותר.
רגע, אבל אשתי לא תדליק נר שבת. תגיד לי, אתה מבין מה יהיה פה אם האישה לא תדליק נר שבת?
עכשיו בוא נמצא פתרון.
עכשיו אתה בפתרון. מה הפתרון?
תמצאי לך מקום.
בסדר. ואז נדון מה המקום, איפה המקום וכו' וכו'.
אבל בבסיס,
בבסיס,
כן, בבסיס
אנחנו רואים שברגע שבבית הנר דלוק,
זהו.
הבית הזה שבו נר דלוק סגור.
כן, כן.
היא הייתה צריכה להזיק, טוב,
השתתפו בפרוטות. זה מה שהדגשתי מקודם,
בתי מלון וכו', אתה משתתף בפרוטות.
ועוד איזה פרוטות השתתפת בשביל שידליקו לך נרות?
זה לא פיזית שהיא תהליך.
למה?
המשנה ברורה כותב
שאם מישהו רואה,
איפה רואים את זה? הנה,
תראו בסוף סימן רסב,
סעיף קטן יא, המשנה ברורה.
כשמתאחרת,
בפירורה השישית ומלמעלה.
כשמתאחרת מצווה יותר שתדליק ככה בגושי כל הדבר הזה. אמרו, אם הבעל רואה
שמתאחרת מצווה גדולה שהוא ידליק נרות ולא ישגיאו בקטטת אשתו.
מצווה גדולה יותר לשבח עושר ולכבל שבת חס ושלום.
אישה מאחרת, תדליק אתה במקומה, מה זה?
הרי זה לא חיוב עליה דווקא.
נתנו לה את הכבוד
שהיא תדליק נרות שבת.
עיקר הבית, עקרת הבית.
אז מצד אחד כבר הדליקו פה, מה אתה מדליק?
מצד שני לא השתתפת, אז וואתה הדלקת.
יש פה קונפליקט,
בוודאי.
אבל הוא לא יכול להדליק פה.
אז מה הוא יעשה?
אז הוא מוצא פתרון.
אמרתי, שילוב.
בוודאי, בוודאי, אמרתי.
האדם צריך להדליק במקום.
לא יודע, לא עולה לי בראש, לא עולה לי בראש עכשיו.
מה אתה שואל?
להשתתף בפרוטות, וגם בחנוכה אנחנו אומרים, להשתתף בפרי תהי.
כל בן אדם.
אפשר ככה, אפשר ככה.
אני לא מכיר את האישה שתגיד,
טוב,
תן להורים שלי עשר אגורות,
ואז אני לא מדליקה.
אתה מכיר?
לא תופס יפה, לא.
מה יסתדר לנו? עוד איך אמרנו מקודם,
בכל התורה צריך קודם את הלב.
אם יש לב טוב,
רואה את דבריו מדבריכם.
בסדר, לב טוב.
הכל יוצא מעליהם.
אתה אומר שליטה של המוח.
שלי, שלי, שלי, בסדר, זה התשובה שלי.
זו התשובה של הרב עובדיה במישור הזה. בסדר, טוב.
אומר המשנה ברורה, סעיף קטן כט בחדרם,
אפילו החדר מיוחד רק ללון שם,
ואוכלים בבית אחר.
בכל מקרה, בחדר שאתה ישן,
תדניק שם.
הוא יברך עליו, הנה, הנה, סעיף קטן ל'ו, אה, ל'
להדלקת נרות חובה משום שלום בית,
שלא ייכשל בעץ או באבן,
וצריך להיות הנרות ארוכים שידלקו עד שיבואו לביתם בלילה,
או בלאו האחי אבו ברכה לבטלה.
ברור?
זאת אומרת,
בשבוע שעבר דיברנו גם, זוג שהולכים לאכול אצל ההורים, אצל חברים,
הדליקו נרות בכניסת שבת,
מייד הולכים להתפלל וללכת לחברים,
ולא חזרו בחושך בלילה הביתה,
וברגע שהם חוזרים הם צריכים שהנר יהיה דלוק,
כי אם הנר לא דלוק,
על מה בירכנו?
מה עשה לנו הדבר הזה?
לכן, ברגע שיוצאים לאכול אצל אנשים אחרים,
צריכים לדאוג לכך שהנר יהיה כזה גדול, ארוך,
או מבחינתנו נר שמן,
שכשחוזרים הביתה הנר עדיין דלוק,
נשב ליד הנרות,
לשתות כוס
תה
עם עוגה.
אתה יודע?
למה כוס תה?
כנס קפה אי אפשר, אכלנו בטח סעודת שבת בשרי,
וקפה טורקי בשבת עם המים של המחם,
הייתי אומר,
בקיצור נשאר לנו רק תה.
מה נגיד, שוקו בלי חלב?
אין דבר כזה.
יאללה, בסדר?
קדימה. תראו כמה שיקולים צריך להגיד גם בדוגמאות.
טוב,
ממשיכה במשנה ברורה ואומר,
ועל הירידים
שמתכסנים הרבה בעלי בתים בחדר אחד
ואין הבעל הבית אמים בחדרם, חלכו עליהם חובת הדלקה בברכה,
אפילו אם נשארים מדליקים בביתם, על כן השתתפו כולם והדליקו נר אחד
וברך ויכוון להוציא כולם בברכתו,
וגם הם יכוונו לצאת בברכתו.
אם הבעל בית גם כן אימאים בחדרם,
אין צריך להשתתף אם הוא בפריטה,
כמעט שנשיהם מדליקים בביתם, כדלקמן בסעיף ז'.
בסדר, ועכשיו נראה את הסעיף ז'.
אומר ראשון ראוי סעיף ז' אורח שאין לו חדר מיוחד
מקבל מדליקים עליו בביתו,
צריך להשתתף בפרוטה.
אבל אם מדליקים עליו בביתו
ואין לו חדר מיוחד,
הוא לא צריך.
אבל אם יש לו חדר מיוחד ומדליקים עליו בביתו,
צריך
זה סעיף ו', לשים לב לשני המרכיבים ביחד.
סעיף ח',
שניים או שלושה בעלי בתים אוכלים במקום אחד.
יש, אומרים, בית מלון.
יש, אומרים, שכל אחד מברך על מנורה של אור,
ויש מגמגם בדבר.
ונכון להיזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד.
אומר הרמב״ם, אבל אנו אין נוהגים כן.
אנחנו נראה את זה במשנה ברורה, מה זה אין נוהגים כן?
שיש אפשרות שכמה אנשים ידליקו באותו מקום.
עזר עזר. בואו נראה את המשנה הברורה,
יבהיר לנו את מה שכותב פה על שולחן ערוך. נראה משנה ברורה,
כן? סעיף קטן ל״א,
אין צריך ולברך עליו,
כן, סליחה, סעיף ז', סעיף ל״ב,
סעיף קטן ל״ב, שאין לו חדר מיוחד,
ה', אם היה לו חדר מיוחד,
צריך להדליק ולברך, אפילו אם מדליקים עליו בביתו.
כמו שראינו בסעיף ו',
זאת אומרת שיש לו שני פרמטרים,
חדר מיוחד לו ומדליקים עליו בביתו.
מדליקים עליו בביתו ואין לו חדר מיוחד,
יכול לצאת ידי חובה.
מדליקים עליו בביתו ויש לו חדר מיוחד,
לא יצא ידי חובה.
חייב להדליק כי יש לו חדר מיוחד.
אין לו חדר מיוחד ולא מדליקים עליו בביתו, חייב.
אין לו חדר מיוחד ומדליקים עליו בביתו,
יש אפשרות להיפטר.
אומר על שולחן ערוך, אה, משנה ברורה, סליחה,
ציף קטן למ״ג, להשתתף בפרוטות עם בעל הבית.
עופר סימן תרעז,
מה זה סימן תרעז?
איזה הלכות שמה?
הענוכה.
הענוכה. הביא המגן אברהם בשם תשובת מהרשל, שגם הבחורים צריכים להשתתף.
הוא מסיק שם שאפשר, דהיינו, דווקא כשאוכל בפני עצמו.
אבל אם סמוך על שולחן בעל הבית, הרי הוא בכלל בני ביתו.
אין שם.
בפרוטה, והוא עדין אם בעל הבית מקנה לו חלק בנר שלו במתנה,
כמו שכתוב, לקמה סימן תרעז, לעניין נר חנוכה.
אז זה מה שרצית להגיד, שבא בן אדם ואוכל, מתארח
אצל ההורים,
כן, האם הוא צריך להשתתף בפרוטות?
הוא אומר, כל האוכל אני נותן לך.
בסדר, התשובה שציטטת אותה.
והיא בשם הרב עובדיה יוסף, שדחה צדיק לברכה.
אני כבר אומר לך מה המקור שאמרת.
ברור, זהו. אז באמת,
הרב עובד יוסף אומר, כתוב שצריך אדם להשתתף בפרוטות.
אחד מדליק נרות,
ספרדים.
לא מדבר על החנוכה.
אז כתוב, הוא משתתף בפרוטות.
הוא אומר, אני לא מבין.
בן אדם מגיע לחמים.
נכון, להורים של אשתו לחנוכה, לחנוכה לשבת.
אוכל שמה שבת שלמה.
מה שאפשר לך לעשות זה רק להשתתף בשתי אגורות,
בעשר אגורות, בנרות חנוכה.
אתה כל הוא נותן לך במתנה.
זה מה שכתוב פה,
שיש אפשרות לתת במתנה.
זו התשובה שלו, למה לא צריך להשתתף בפרוטות.
אבל יותר מחנוכה, ככה
מקפידים יותר.
או שיגידו במתנה, במפורש, אני מקנה לך במתנה
חלק מהנר.
שתהיה שותף.
טוב,
שכל אחד מברך.
סעיף קטן חטא, בסדר?
רגע, רגע, רגע, רגע. אתה מדבר על נר שבת. עוד שנייה.
אני רציתי לגמור את סעיף חטא, ואז יהיה לנו הכל ברור.
כי דיברנו על העניין הזה שהרמה הרי מביא, אבל אנו אין נוהגים כן,
שרק אחד מדליק.
מה זה אין נוהגים כן?
נראה את המשנה ברורה שהוא מבהיר,
מברר את שיטת הרמה.
מי היה המשנה ברורה?
חפץ חיים. איפה הוא גר?
כשזה אומר,
באלורוסיה, אשכנז. בסדר? יפה.
שכל אחד מברך.
אמרנו שניים או שלושה בעלי בתים הם מקום אחד.
יש, אמרו שכל אחד מברך על מנורה שלו,
ויש, מגמגם בדבר.
ונכון להיזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד.
זאת אומרת, השולחן ערוך אומר,
כששלושה בעלי בתים נמצאים יחד באותו מקום,
רק אחד מברך.
מבחינתנו,
קהלה ובת
שבאו להורים, לחותנת,
מי מדליק נרות לפי זה?
חותנת. ומה עושות האחרות?
לא יכולות להדליק בברכה.
זה יוצא לפי מרן,
נכון?
מה אומר הרמה?
אנו אלו אגיד כן, אלא מברכין.
מברכים.
זאת אומרת, לפי ראשי הרמה,
יש אפשרות לברך.
חכה, לא אמרנו את זה. לא.
אוכלים במקום אחד, כל אחד גר בחדר שלו.
בחדר. כיוון שאוכלים. אה, אז בואו נראה.
בואו נראה אם אפשר.
נבין כמו שאנחנו אומרים.
זה ההסבר של המשנה. הוא רואה, אתה כבר נתן לי את ההסבר.
קודם כל מבררים את מה שכתב הרמה.
הרמה אמר כן מברכים.
בואו נראה מה אומר המשנה מברורה.
למה כן מברכים?
אתה איתנו?
עמוד עמ' זין,
משנה ברורה, סעיף קטן,
ל״ה.
למטה, שורה רביעית מלמטה וצד ימין.
בדיוק, עשר.
שכל אחד מברך, שכל מה שמתווסף אורה,
יש בה שלום בית ושמחה יתרה להנעת אורה בכל זווית וזווית.
שים לב כבר איך מסייג את הדברים,
המשנה ברורה.
זה לא שכולם ידליקו במקום אחד.
אפילו מה שמענו במשנה ברורה, איך הוא מביא את השולחן ארוך?
כל אחד בזווית.
יש לנו פה אולם.
אחד מדליק נרות פה,
השני מדליק בצד השני,
השלישי בפינה ההיא והרביעי בצד הרביעי,
והחמישי באמצע.
ככל שמתווספים נרות
במקום יש יותר הוראה, כי כל אחד מדליק
בפינה שלו.
אם הוא מדליק בפינה שלו, יש פה הוראה.
ובכל זאת, השולחן ערוך אומר, ספק ברכות להקל.
שנייה לב מה קורה פה.
מה מובן עכשיו מהמשנה ברורה?
נתקדם.
כשנראה את כל המערכת נוכל לשאול שאלות, בסדר?
שיהיה לב רק לדיוקים
שיש לנו במשנה ברורה.
ויש מגמגם,
טעמם,
למה מגמגם בדבר?
למה הספק אם לברך או לא?
ובלאו הכי יש שם אור מרובם מנרות שהדליק הראשון.
הראשון הדליק, יש לנו אור מספיק, גמרנו.
התוספת, התוספת הזאת לא מברכים.
על מה מברכים?
שלום בית, מה זה שלום בית?
כיסא במעבר.
אתה רואה שיש כיסא במעבר?
מה יקרה אם אני עובר?
מי שם אותו?
אתה.
זאת אומרת, אשתו.
אחר כך מתברר שהוא שם, אבל קודם כל אשתו שמה.
איפה יש לו עם בית?
אתה מכיר את השיטה הזאת?
שאם אני נתקלתי במשהו, לא, חכנו לסיפור אחר. אם אני נתקלתי
במשהו,
מישהו אחר שם את זה.
בסוף, בסוף, אחרי בירור אמיתי, מה מתברר?
שזה אני.
בסדר? זה קורה, קורה הרבה פעמים.
זורק החוצה, אומר עליי. טוב,
אין נוהגים כן.
מה אומר השולחן ערוך? אנחנו לא נוהגים כך.
אלא, סליחה, הרמ״ה אומר, אבל אנו אין נוהגים כן, אלא מברכים.
אלא כדעה הראשונה.
שמהי הדעה הראשונה?
יפה.
וכתב המגן אברהם בשם השלה הקדוש.
מי זה השלה הקדוש?
מה זה השלה? השלה ראשי תיבות?
השלה ראשי תיבות?
יפה.
בסדר, זה אחד הדברים שפעם הרב ציודה אמר לנו.
יש אנשים שנותנים שמות לספרים
כל כך גדולים,
אף אחד לא זוכר את השם שלהם.
אחד מהם זה השלע הקדוש.
כולם קוראים לזה השלע הקדוש.
שני לוחות הברית. אתה כותב ספר על שני לוחות הברית.
מי עוד?
רמב״ם.
רמב״ם.
למה?
משנה תורה.
משנה תורה זה ספר דברים?
מי קורא לזה משנה תורה לרמב״ם?
האוניברסיטה.
אף פעם לא קראו לזה משנה תורה. למה? איך קוראים לספר שלו?
הרמב״ם.
זה הרמב״ם.
משנה תורה. עוד אחד?
שלא קוראים בשם של הספר?
תורת משה.
מי קורא לספר שלו תורת משה?
אבי יודע מה זה.
תורת משה של מי זה?
פירוש על החומש של אלשיך הקדוש.
רבי משה,
אלשיך.
איפה הוא יגר?
בצפת.
כאמור בצפת.
נבלס לו את ג' בניסן.
כמו מרן.
בסדר? אותו יום.
זה ברור. ואיך קראו לספר שלו, פירוש על החומש?
תורת משה. איך קוראים לו כולם?
האלשיך הקדוש.
ארצות דעה אומר, גם לדעת לקרוא שם לספר צריך.
שלא שסופיר יתקבל, ואנשים, אין מי שלא לומד בו, אבל
צריך גם טיפה.
בסדר? אז כאן הוא מביא, וכתב השלע הקדוש. מי השלע? הרב הורוביץ, כן?
איפה קוראים לו השלע?
איפה קוראים לו השלע הקדוש?
או לא ראינו ביחד שם.
היינו, רואה?
לא נסעת איתי אף פעם.
טבריה,
בחצר
של הרמב״ם.
בסדר?
הוא היה חי בטבריה.
טוב.
וכתב המגן אברהם בשם השלה הקדוש, שמכל מקום לא יברכו שניים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה.
ויש מקלים גם בזה.
וכתב הפרי מגדים שיש לסמוך על זה בנשים עניות
שאין להן קים מנורה אחת.
בסדר?
נשים עניות שלא יכולות אלא להדליק במקום אחד, ידליקו במקום אחד.
ואם יש לכל אחד מהם חדר המיוחד, לא.
אף על פי שאין אוכל שם ואין לא משתמש שם שום צורך אכילה,
לכולי עלמא יכול לברך שם.
כאן נזכרני על בסעיף ו'.
עכשיו הגענו למה שאמרת.
אם יש להם חדר לבד
ויכולים להדליק בחדר שלהם, שידליקו בחדר שלהם בברכה.
הילולה.
עכשיו לשים לב מה קורה.
אם מגיעים הביתה וכבר יש אימא שמדליקה נרות שבת,
ובאה הבת שלה נשואה או הכלה שלה נשואה,
רוצים להדליק
כמה אפשרויות יש.
אפשרות ראשונה,
בחדר אחר.
חדר שינה,
חדר שינה, אם יש אפשרות בחדר שינה.
אין. אם האמא הדליקה בפינת האוכל, הבת תדליק במטבח.
נכנסים למטבח, משתמשים שם.
כן.
כל אחד, בוודאי, במקום אחר.
כל אחד, ברגע שכל אחת מדליקה במקום אחר, אין לנו שאלה.
הכול בסדר. מתי אנחנו מקלים שידליקו במקום אחד ויברכו?
איך כתב הזה, הפרי מגדים, נשים עניות,
שאין להן שום אפשרות.
ואני אומר היום, עניות בדעת.
אם היא לא תדליק כי אין לה מקום אחר,
כל השבוע היא תגיד, כל השבוע נחס,
כי לא הדלקתי נרות שבת.
בסדר?
בקיצור, שואלים אותנו מה לעשות,
כל אחד שתמצא לפינה להדליק.
מקום אחר.
המינימום פינה אחרת שלא מספיק האור של הנר.
גם זה ככה ראינו
שיש דעות שונות.
שנייה.
המסגרת ברורה.
לא מדליקים שתי נשים במקום אחד.
הבנו מה דיברתי מקודם, על נושא בית מלון,
הילולה של הצדיקים,
שולחן של 400...
אני אגיד לך מה אני עשיתי פעם.
התחת העין אני מזכיר, הייתי בשבת בבית מלון.
מה אני עשיתי?
היו לי אפשרות להתחמק.
אמרתי לאשתי, פלאגה מנחה, לכי תדליקי.
קבל שבת בפלאגה מנחה.
בחורף, שלוש וחצי היה לי מחמק. זה ברור.
בעצם מה עשיתי?
אני את נפשי הצלתי.
לא יפה.
זה לא יפה, זה דוגרי.
זה עושה, מה אני אעשה?
מה אני אעשה?
הדלקנו ראשונים
ושמנו שם עוד נרות שמן,
שידלוק מאוחר.
בסדר? זה ברור.
בעייתי, בעייתי. אני אומר דווקא זה, זה בעייתי.
להדליק בחדרים, אסור.
ביטחון, בטיחות,
לא מדליקים בחדרים.
אבל אחר כך, זה משהו אחר.
בסדר?
הנושא פה ברור,
לתת את הנקודות או שסיכמנו?
בסדר? סגור הנושא.
לא משנה, אם אני מדליק פה נרות
ובכלל לא נותנים אפילו אור לצד השני,
אני מדליק בצד השני, אולם,
אין בעיה,
כל אחד בפני עצמו, כי זה לא מהיר לשם.
אם הם לא מסתמכים, אל תדליק בכלל.
צריך, צריך. אם היית מבין את המשמעות של הנר,
לא היית מוציא מפיך או במחשבתך מה שאמרת הרגע.
אתה תגיד לי לא, תגיד כן, אני בכל זאת רוצה.
אמרת אותי.
בסדר?
הרי כולנו מבינים שכל המציאות שלנו היא רוחנית.
הצד הפיזי, זה גם מה שדיברנו,
מה זה היה? בסימן רנט,
רמט.
נכון? אני צודק?
לא.
רנ.
בסימן רנט כתוב שיש להשחית סכין בערב שבת,
שזהו מקורות שבת שמכין עצמו לאכילה.
אתה משחית סכין ביום שישי.
מה אומר פה המשתברות? למה להשחית סכין?
זה לא קשור מאיזה תפוצה אתה, כן?
לא.
למה משחיזים סכין ביום שישי? סימן ראש נ',
סעיף א', רמ״א.
רמ״א מביא את זה, לא מר״ן.
שאלו מה?
מה כותב למטה המשנה ברורה?
בספרי מסמיך לה אקרא,
אסמכתא מהפסוק,
וידעת כי שלום העולך.
זו השחזת הסכין.
כי אם קיאה הסכין יוכל לבוא לפעמים לידי קצתה, חס ושלום.
איזה שניצה לשית.
לא נחתך.
הסכין קהה.
טוב, אני, יש איתי דעה אחרת,
אבל זו דעה אישית שלי,
שמה שלא נחתך במזלג, חבל להשקיע סכין.
מכיר?
בסדר?
אם לא נחתך במזלג,
חבל להשקיע סכין. זה קשה.
זה קשה.
בסדר, זהו.
אבל מה הוא אומר פה?
וידעתה כשלום העוליך זה השחזת הסכין ביום שישי.
ספרי, זה מדרש תנאים של ארץ-ישראל.
זה ברור.
אומר הרב נשחי,
ואף על פי שהיום אנחנו לא רגילים להשחיז סכין,
הסכינים שלנו זה הסכין שאוכלים.
ומישהו משחיז סכין?
אני רואה אנשים גם חותכים עופות בגלל שחיז סכין,
שזה לוקח להם חצי שעה.
בסדר? זה ברור.
כיוון, אומר הבן איש חי, כיוון שיצא מפה קדוש,
בסדר? תנאים,
שהשחיז סכין זה שלום בית,
שלא יריב עם האשה למה האוכל לא מספיק רך,
יום שישי תשחיז סכין, זה יעזור.
בסדר, זה הרב בן-טוב, צריך לתת ברכה לפעמים לאנשים, תשחית סכין.
בא אלי פעם מישהו, איזה אברך, מה הוא אומר לי, אחרי של שנים ארוכה היא?
תשחית סכין, אבל מה קרה?
קודם כל אומר את זה הרמה,
נבואה,
מביאים מספרי.
אתה תראה, הרב לא רצה ליד אשתך להגיד לך שאתה
לא חי איתה טוב.
כמו אחת, תעשה את זה. עכשיו בוא תסתכל מה הרב אמרו לו הוא מביא.
תבין מה הרב רצה.
תתחיל להיזהר ושלום בריא.
אבל בעדינות, הם יודעים, ככה, לא לפגוע באנשים.
בסדר? זה ברור?
כיוון שיצא מפה כדור שבו אמרה בן איש חי, אפילו שלא רגילים להשחיב,
ביום שישי קח שני סכינים, תעביר אחד על השני,
תרגיע.
אתם יודעים מה קורה בשישי אחר הצהריים,
בסדר?
כולם רגועים.
כן. אין, אתה לא יכול ללכת.
אנחנו בדרך כלל מדליקים במקום שאדם ישן.
אבל במקום שאדם ישן, במקום שאוכלים בו.
אם זה בית אחר בכלל,
אז זה יותר בעייתי.
אם אין לך שום אפשרות,
תבין מה הבעיה שלי פה עכשיו.
הוא גם לא ישן במקום,
וגם בעלת הבית באותו מקום מדליקה,
הוא רוצה כפל מבצעים.
גם וגם, מה שנקרא בפרסומות.
לא משנה הסיטואציה, אני מדבר לך על עצם הדלקת הנר.
עצם הדלקת הנר,
כן,
אבל זה במקום שיכוהו עצמו היה פטור מהנאה.
הרי איפה אתה יושב שם?
הוא יושב שם בפינת אוכל.
בפינת אוכל בעלת הבית הדליקה.
בעלת הבית הדליקה, אתה בכלל לא ישן במקום.
אתה רוצה להדליק במקום שהיא מדליקה?
בסדר, משתתף. אבל לא צריך להדליק, הוא שואל על ההדליקה.
הוא צריך
שזה יהיה דולק עד שהוא חוזר.
שמעתי אותך. הוא אומר, לא יכול להיות.
עזוב, אני הולך לפי השאלה שלו.
זה מה שנתנו לפני כן. זה הפתרון.
שצריך שיהיה דלוק עד שאתה חוזר.
אני לא יודע, אם אתה שם שמן בבזיך,
כשאני קם בוותיקין, וזה לא הרבה שמן, זה חצי מהבזיך,
עדיין דלוק.
לא משנה, אבל באופן עקרוני, הוא שאל שאלה עקרונית.
השאלה העקרונית הזאת היא מאוד בעייתית.
גם מישהו כבר הדליק שם,
מילא והיית אומרים לי, אני לא הולך לאכול באיזשהו מקום אחר,
ושם אני מדליק.
אין מי שמדליק שם. בסדר.
זה כמו בבית מלון.
אתה מדליק במקום שאתה אוכל.
אבל גם כבר מישהו הדליק.
וגם זה לא המקום שאתה ישן.
ותבין, יש פה...
לבית? כן, לדעתי לא...
לבית לברכה.
זה הייתי אומר מורכב ביותר.
אני לא הייתי נכנס למישה כזאת.
תתארגן כבר, איזה יום היום?
מהיום ועד שבת יש לך זמן להתארגן,
אבל עקרונית אני אומר, יש לך זמן להתארגן
ולקנות בזכרים של שמן,
להדליק, להשאיר תנר דלוק, לפחות אחד.
כן, עד שאתה... ואם זה קשה,
אפשר להדליק בשמן קנולה,
נמצאים עכשיו שישה שקלים ליטר.
חמש תשעים.
בסדר?
טוב.
איפה אנחנו?
כן.
סעיף ט',
סעיף קטן ל' ח' ראינו, נכון?
יפה. סעיף ט' אומר לשולחן ערוך המדליקים בזוויות הבית
ואוכלים בחצר,
אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה, וברכה לבטלה.
אתם רואים?
מדליקים בתוך הבית והולכים לסוכה.
יש כאלה שלא מדליקים בסוכה.
למה לא?
זה הבית שלך.
איפה אתה ישן?
בסוכה, איפה אתה אוכל?
מה השאלה?
אין מקום, תגדיל את הסוכה.
תגדיל את הסוכה.
על המרפסת,
זה הבעיה, איך הגיעו להם היום. אתה יודע מה, אני כמה פעמים אמרתי את זה.
אנשים קונים בתים 130 מטר, 120 מטר,
מרפסת
מטר על מטר.
תגיד, למה הוא מתבייש?
למה הוא מתבייש?
יש מהקדוש ברוך הוא, זה מה שאתה משאיר לנו?
130 מטר, מרפסת מטר על מטר?
לא יודע, פסנישט קוראים לזה בידי אז טורקי.
אתה מכיר את הביטוי?
לא?
חשבתי שאני לא יודעת שם.
פסנישט זה לא זה, זה לא תופס אותנו.
טוב, בכל מקרה,
תגידי את המרפסת
ואני אספר מה שהיה לי פעם.
אנחנו לא היינו מדליקים בסוכה.
לא, היינו מקבלים קומה רביעית,
והסוכה למטה בחצר.
לא היינו מדליקים בסוכה, פחדנו גם, ילדים, עניינים, בטיחות.
אני יושב אצל הרב בן טובלוב סוכות,
אה, יש כאלה, הם מבזבזים את הטוב שהקדוש ברוך הוא נותן להם,
מפחדים,
מה קרה, מה הפחד הזה, ממה מפחדים?
לא מדליקים נרות בסוכה.
יש, קונים כזה, עקבריום,
שמים אותו במקום, והכול בסדר, לא מבינים ממה מפחדים.
לא מבין, לא מבין.
עכשיו, אני יושב שם, הוא לא מדבר סתם, כן?
היה זורק ככה.
בקיצור, עליתי באותו יום את רחוב יחזקאל בסוף שחרית וערב החג,
שם היה איזה בית מלאכה שעושים את כל המתקנים האלה.
קניתי אחד, שמתי לו וב, תליתי אותו בעמוד,
עד היום הוא מתפקד.
עברו עשרים וכמה שנה.
בסדר?
לא, נסיתי לעזב ערבים באורג, תליתי את זה.
אתה עולה את זה במקום יציב בסוכה,
סגור מכל הכיוונים.
הכול בסדר.
אני שמעתי את העניין הזה של הבטיחות וזה, בוודאי. חייבים
לשים לב לבטיחות, אבל לא להיכנס לאמוק.
דרך אגב, אל תנשום עכשיו.
יש מקרובים באוויר.
בסדר? צריך את הגבולות של המותר, אסור, סכנה.
אני רוצה שיקול דעת אמיתי, לא אכנס לאובססיות.
לכן הוא אומר, הבן אדם,
רבי ניצחאי אומר,
אנחנו מדליקים נרות בבית ועולים לגג.
למה?
במגג יש אוויר, בבית יש זבובים ויתושים,
ועירק, זה מוגדד.
בסדר?
אז עכשיו נרות שבת, אתה צריך שיהיה דלוק עד שאתה תחזור.
מפורש.
המדליקים בזוויות הבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות ארוכות
שדולקות עד הלילה, הבר ברכה לבטלה.
אני צריך, כשאני חוזר בחושך,
ליהנות מהנרות.
להבדיל מנר חנוכה, שאתה יכול אל תקווה ללכת,
כי אסור ליהנות מאוד.
פה אתה חייב ליהנות.
טוב, משנה ברורה אומר,
ואוכלים העין לכמה סוף רשעני ג',
דיין מותר לאכול בחצר רק דווקא במצטער הרבה בביתו,
משום סבובים וכיוצא,
על אברכיה צריך לאכול דווקא במקום נר.
ויהיה משנה ברורה, מה שכתבנו שם, בחצר משמע שאם היה אוכל בבית,
אף שאין דולקת עד הלילה, שא גילה,
ולא עבור ברכה לבטליה,
שאף עדיין יום יש לו הנאה ושמחה בשעת אכילה מן הנרות.
ומצווה מן המובחר שיעשה נרות ארוכות שיהיו דולקים עד הלילה,
אף שרוצה לאכול מבעוד יום.
כן, ואם הם לא נכנסו וקבעו,
אבו ברכה לבטלה שכמה שאינו יכול לעשות שום תשמיש צלן
שחוזר אחר כך לביתו בלילה,
שלא ייכשל בעץ ואבן,
לטבא משום שלום בית. ואם בבית שהדליק היה קצת חושך,
או משתמש שם שום דבר לאור הנרות לצורך סעודה,
ליקע איסור, אף שאין דולקת עד הלילה, אף שאוכל בחצי הדין.
בסדר?
זה בעצם היסוד פה. אני צריך ליהנות מהנרות,
שידלקו במצב כזה שאני נהנה מהם.
לא אוכלת לקנרות ללכת למקום אחר.
הפתרון של התונות הוא לתת לקנר שמן.
שמן דולק
אמצע הלילה עד הבוקר, תלוי כמה שמן שמת.
בסדר, בעזרת השם,
בשבוע הבא אנחנו נמשיך
ב-20ג, סעיף י',
עכשיו אנחנו נפסקה שתי דקות והלכות תפילה.
כן, כן, אבל הוא אומר, שלא ייכשל בעצים ובאבנים, הוא גם מביא את זה.
שלא ייכשל בעץ ואבן. כן, אבל הייתי עוד מעט לאמן. זה מה שאמרנו, שאפילו שיש לו חדר שהוא לא משתמש שם, תראה סעיף קטן, ל״ח״.
אבל זה דילגנו עליו, אתה צודק.
כנראה מה שאתה אומר, הוא רק קורא לנו.
שאינו אוכל שם ולא משתמש שם שום צורך אכילה, לכולם מה יכול לברך שם?
לא משתמש שום צורך אכילה שלו, כלום.
רק לשינה אין בעיה.
שימוש.
זה השימוש כלשהו.
צריך ליהנות ממנו, שלא ייכשל בעץ ועבד.
טוב, אז כמו שאמרנו,
סעיף י' בשבוע הבא,
בסדר ג', עכשיו הפסקה שתי דקות בלבד.
הכל טוב.
