רבותיי צהריים טובים מה שלומכם יופי אנחנו ממשיכים בדרכנו בעזרת השם
ומה שנתחיל היום זה שושלת חדשה של מלכים בספר מלכים אני מזכיר לכם שאנחנו עדיין אחרי שסיימנו פחות או יותר לעסוק במלכות השר אנחנו עוד נחזור לזה קצת היום נעשה איזה ברור קטן אחורה אבל אחרי שעסקנו
במלכות עשה, וראינו שמלכות עשה נמשכת
ארבעים ואחת שנה ויש לנו שישה מלכים שמולכים בעת הזאת
במקביל בממלכת ישראל.
ירובעם בן נבט ונדב בן ירובעם ובעשה ואלה בן בעשה ותבני ועמרי.
ובעצם מי עמרי מתחיל סשן חדש, אנחנו נדבר על זה היום.
אנחנו עדיין עסוקים מאוד במלכי ישראל ורק כשנסיים,
בוא נגיד ככה,
רק כשנגיע לכרם נבות הישראלי בתקופת אחאב,
נוכל לחזור למלכי יהודה ולדבר על יהושפט
ולחבר רגע את הדברים.
כי בעצם החיבור בין יהושפט לאחאב מתחולל בערך שם.
אז אנחנו עדיין במלכי ישראל.
אנחנו במלכים א', פרק טז,
פסוק טו'.
בשנת עשרים ושבע לאסה מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה
והעם חונים על גיבטון אשר לפלישתים.
וישמע העם החונים לאמור,
פרק ט״ז, פסוק ט״ז עכשיו.
וישמע העם החונים לאמור קשר זמרי וגמיכה את המלך וימליכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל
ביום ההוא במחנה. ויעלה עמרי בכל ישראל ימו מגיבטון ויצורו על תרצה.
ויהי כראות זמי כי נלכדה העיר ויבוא אל ארמון בית המלך וישרוף עליו את בית מלך באש וימות.
על חטאותיו אשר חטא לעשות הרע בעיני ה' ללכת בדרך ירובם ובחטאותו אשר עשה
לאחתי את ישראל
ויתר דברי זמרי וכישרו אשר קשר אלוהים כתובים על ספר דברי עמי למלכי ישראל ואני לא יודע אם בפעם שעברה התייחסנו לזה שזמרי נהיה
סמל לבוגדנות
נכון ראינו את זה כשיהוא בן ממשי בא להרוג את איזבל
אז היא אומרת לו השלום זמרי הורג אדוניו אז זה נהיה סמל לבוגדנות
הוא הולך בסך הכל שבעה ימים.
בשבעה ימים האלו הוא מספיק לעשות לא מעט.
הוא מספיק להרוג את כל בית בעשן, נכון?
הכה את כל בית בעשן לא ישאר משתין בקיר,
והוא גם מספיק לעשות הרע בעיני השם, שדיברנו על זה בפעם הקודמת, שזה
הוא לא מסיר את העגלים.
ואז קורה הדבר הבא. אז יחלק העם ישראל לחצי, חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו,
והחצי אחרי עמרי.
ויחזק העם אשר אחרי עמרי,
את העם אשר אחרי תבנו בנגינת וימו תבני וימלוך עמרי.
אני פותח כאן רגע איזה סימן שאלה.
למה זה קרה?
מה הייתה הסיבה שבגללה בסוף עמרי התגבר על תבני?
זה לא היה פרק זמן קצר.
אתם יכולים לראות שזמרי מלך בשנת 27 שנים למלך עשה והוא מלך בסך הכל כמה זמן?
שבעה ימים.
ואילו עמרי מולך מלכות שלמה, מלכות מלאה,
מתי?
בשנת 31 שנה למלך עשה.
אז זה אומר שמדובר על חמש שנים בערך
שבהן המלכות הייתה מפוצלת. היה כאן איזה, זה לא שטבעני היה,
לא היה כוחות כאילו לעומרי,
ועומרי לקח אותו תוך שנייה. חמש שנים היה ביניהם מאבק, ובסוף עומרי מצליח לנצח,
ואם אנחנו מחברים את החמש שנים, אז זה יוצא באיזה שנים למלך עשה?
37-38 שנים למלך עשה.
מה היה שם
בשנים האלו שגרם לעומרי להצליח לנצח את טבעני?
תפתחו את זה בתור סימן שאלה. אנחנו נבקש כרגע מראשי ישראל להדליק את המזגן לטובת הציבור. תודה רבה.
ואף יסגור את החלונות האלה,
כדי ש... נכון?
ראוי, לא?
מן הראוי?
מה?
כן.
שש שנים.
כן, כן, כן, זה כולל את הכול. אבל אני...
הדלקת את המזגן?
כן, כן, תדליק את המזגן כל הזמן.
אבל תוריד, תוריד טיפה את הטמפרטורה, נראה לי. זה לא מספיק.
בסדר, אז סימן שאלה ברור?
יפה.
בשנת שלושים ואחת שנה לעשה מלך יהודה,
מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה,
מלך שש שנים.
אנחנו מבינים שמה הוא עשה,
הוא מלך שש שנים בתרצה,
אלה היו השנים שבהם המלכות שלו הייתה מחולקת.
והשנים האחרות הוא מלך במקום אחר, תכף מיד יהיה כתוב מהו. ויהי כנתער שומרון מאת שמר בכיכיים כסף.
ויהי בנתער ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון.
והוא בעצם מעביר את עיר הבירה מתרצה לשומרון. זה מעבר מאוד חשוב ומשמעותי.
מה? נדבר עליו בהמשך, כן.
אדוני ה...
ויעש עמרי הרע בעיני אדוני וירא מכל אשר לפניו.
וילך בכל דרך ירובם בן נעברת ובחטאותיו אשר יחטיא את ישראל להכריס את אדוני אלוהי ישראל באבליהם.
ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה אלוהים כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל.
וישכב עמרי עם אבותיו ויקבר בשומרון וימלוך אחיו בנו תחתיו.
ואחיו בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלושים ושמונה שנה לעשה מלך יהודה.
וימלוך אחיו בן עמרי על ישראל בשומרון עשרים ושתיים שנה.
ויעש אחיו בן עמרי הרע בעיני אדוני מכל אשר לפניו כלומר עוד יותר אפילו מעמרי.
ויענקה לכתור בחטאות ירבעם בן אבט ויקח אישה את איזבל בת את בעל מלך צידונים וילך ועבוד את הבעל וישתחו לו.
ויקום מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשומרון ויעש אחאב את העשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את אדוני אלוהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו. בימיו בנך יעל בית האלה את יריחו ואבירם בכורו יסדה ובשגוף צעירו הציב דלתיה כי דבר אדוני אשר דיבר ביד יהושע בן נון.
טוב.
אנחנו נדבר על המודה הזאת בעזרת השם.
נדבר עליה.
תראו הפתיחה של אחאבי
חמורה ביותר, כן?
אם אנחנו,
ירבעם עשה רע בעיני ה' ועמרי עשה יותר רע מירבעם
ואחאב עשה עוד יותר רע מעמרי,
בסדר? כאילו אין יותר למטה מאחאב מצד אחד.
ומצד שני,
זה כנראה המלך
ממלכי ישראל שיש עליו את האריכות הכי מרובה.
כתוב, התנ״ך מעניק לאחאב המון מקום.
המון המון מקום הוא,
יש פה עם מי להתמודד כאילו.
אפשר היה לסגור את זה כמו שנגיד באשם, הלך 24 שנים, עשה את הרב בבני השם, אתה שם עליו איקס, נגמר הסיפור.
אב הכתוב מתאר מעריך,
מעריך מאוד במלכות שלו,
נותן לה מקום,
מצטט אותו,
ואפילו אנחנו נראה בהמשך,
מכבד אותו, ואפילו נראה בהמשך שבמקומות מסוימים ממש,
הנביא, הקדוש ברוך הוא בעצמו,
מחפש להצדיק אותו.
זה לא כל כך...
אני מיד אוכיח את דבריי, אבל
רק כדי לעשות אישור קו. אין בספר דברי הימים התייחסות למלכי ישראל בכלל.
ספר דברי הימים עוסק רק במלכי יהודה.
כמעט אין התייחסות למלכי ישראל.
זה נגיעות.
אז איפה להצדיק? לדוגמה, אחרי שאחראיו הורג את נבות הישראלי,
והוא מגיע אליו הנביא ואומר לו,
הרצחת וגם ירשת וכולי, אז אומר הכתוב, רק לא היה כי האחיו אשר יתמכר לעשות הרע בעיני אדוני אשר הסת אותו, עזב לשתו, נגיע לפסוק הזה,
וכולי, ויהי כי שמו האחיו את הדברים האלה, אתה לא צריך לדפדף לשם, ויקרא בגדר ויהיה שם שק על בשרו ויהיה צום וישכב בשק ויהיה לך את.
ויהי דבר אדוני אלה ליהור התשביל לאמר,
הראית כי נכנע אחיו מלפניי?
יען כי נכנע מפניי?
לא אביה רעה בימיו במי בנו אביה רעה על ביתו.
מה זה ההתחשבות הזאתי?
כזה מלך רשע, כזה מלך זה, מה אתה בכלל, נכנע, ברור שהוא נכנע, תודה רבה, אחרי שהוא עסוק ככה בצרות הוא גם נכנע.
מרגיע לו את כל האנשים בעולם.
או אני זורק פה, אנחנו כאילו בלימוד הלכה ואליהו, אני יוצא מנקודת ההנחה שאתם קצת מכירים את הפרקים,
זה קצת כמו לימוד קבלה, אתם יודעים מה הבעיה בלימוד קבלה? שאתה צריך ללמוד את הכל מיד.
כלומר, אתה צריך לדעת את הכל,
אתה לא יכול ללמוד על הכתר בלי שאתה מכיר מה זה המלכות.
זה הכל מין לימוד הוליסטי כזה, אז אתה כאילו צריך ללמוד בלי לדעת.
אז גם פה אנחנו כאילו, יש פה איזו הנחת יסוד שאתם טיפה יודעים.
אנחנו מכירים את העובדה שאחאב אליהו נפגשים,
נפגשים
כשאליהו מטיל מטר על פני האדמה, ואחאב פוגש את אליהו וצועק עליו,
שלום עליך עוכר ישראל, ברוך בואך עוכר ישראל. אז הוא אומר, אני עוכר ישראל, אתה עוכר ישראל.
והתנ״ך נותן לדבר הזה מקום. כלומר, אם אחאב היה סתם איזה רשע,
אז כל דבר שמישהו כותב, עומר צריך לכתוב בתנ״ך?
יש כאן כאילו איזו אמירה
שמתייחסים אליה. אחאב, הגמרא אומרת, אח לאלוקים, אב לעבודה זרה.
רבי יוחנן אמר במדרש, אחאב היה שקול.
היה שקול.
גלשנו לאחאב לפני עומרי.
כדי להבין את
למה התנ״ך נותן מקום לאחאב,
מה הסיבה?
וכדי להבין למה הלימוד על הנבואות האלו של אחאב אליהו הוא לימוד מאוד מאוד מאוד רלוונטי ונצרך לדורנו, כי זה כנראה אחד המקומות היחידים בתנ״ך שמתארים איזשהו משהו שדומה לתקופה שאנחנו נמצאים בה,
אנחנו צריכים להבין את השורש של אחאב בעומרי,
להבין מה היה שם,
ואז נחבר את עומרי לאחאב
וגם לאיזבל, נבין היטב את התמונה.
בסדר?
מה המאפיין של מלכותו של עומרי?
מה המאפיין?
קודם כל,
בואו נשים לב
שבניגוד למלאכים האחרים,
אצל עומרי לא כתוב בן של מי הוא.
עומרי בן.
אצל כל המלאכים בדרך כלל כתוב מי היה אבא שלו.
נכון? אנחנו יודעים שעשה היה בן של אביה. אנחנו יודעים שירובעם היה בן נבט.
אצל עומרי זה לא כתוב, לעומת זאת אצל אחאב כל הזמן מה כתוב?
אחאב בן עומרי.
מה זה אומר?
זה אומר שעמרי התחיל משהו ואחאב ממשיך אותו.
עמרי התחיל משהו שלא היה לפניו.
אין לך מה להזכיר את האבא שלו כי הוא התחלה חדשה.
יש פה שושלת
שמתחילה מעמרי, הוא ראש השושלת,
ולכן אין כאן מה להזכיר את אבא שלו, כי אבא שלו לא רלוונטי לעניין.
ואילו אחאב,
הבן של עמרי,
מעצים מאוד את השושלת הזאת.
מה האפיון של השושלת?
מה מייחד אותה?
מה...
לפי תהל ייסדו את ממלכת שומרון.
כן.
אז בואו ננסה להבין מה... ננסה להבין מה המאפיין הזה. תראו ה...
לא, אבל העבירו את זה מתרצה לשומרון.
שומרון זה עיר, שם של עיר, סבסטיה, מה שקוראים לה. לא, לא, זה היה בתרצה.
תרצה, בית אל, לא היה בשומרון.
מה?
כן, אבל בואו ננסה ללכת עוד טיפה קודם.
שתי השושלות
עד עכשיו
בממלכת ישראל,
היו איזשהו שאלות שהועמדו על פי דברי נביא.
גם ירבעם בן נבט, אחיה השילוני העמיד אותו,
וגם באשה, יהוא בן חנני העמיד אותו.
היה להם הוראה מנביא, אז אנחנו יכולים להבין את התוקף שלהם.
מאיפה נובע התוקף של עמרי?
מה נותן לו את הכוח?
מאיפה הוא צומח?
הוא צומח מהעם.
הוא צומח מהעם. הוא שר צבא מאוד כנראה אהוב ומוערך על ידי הלוחמים,
וכשלמעלה מתחיל כל מיני בלאגנים וכל זה,
הוא צומח מלמטה.
הוא בא מהעם והוא של העם.
ואנחנו בפעם הראשונה מתמודדים כאן
עם מלך
שיהיה מאוד מאוד מאוד אכפת לו מהעם,
וימסור את נפשו למען טובת העם
מצד אחד,
ומצד שני יעשה מעשים להכעיס את השם.
עבודה זרה וכן על זה הדרך.
וזה אירוע מורכב.
זה אירוע שאתה לא יכול להגיד, טוב,
בסדר, מה זה משנה, הוא לא שומר שבת, עובד על עזרת,
בוא נטאטא אותו. לא, לא, לא.
מלך כזה,
אדם כזה,
שמאוד מאוד אכפת לו למען עם ישראל,
הוא בא מהעם.
אתם יכולים להבין שכל החבר'ה האלה, אלה, בעשה,
אנחנו בדיוק הבנו מה בדיוק,
כמה העם מעניין אותם.
אם בעשה הורג את נדב בן ירובעם תוך כדי מה?
תוך כדי קרב,
אז אנחנו יכולים להבין שהוא לא בדיוק אכפת לו מכלל ישראל, נכון?
ואם זמרי, סליחה, אם אלה הורגים אותו כשהעם במלחמה והוא יושב שיכור בתרצה,
גם שם אפשר להבין מה בדיוק אכפת לו מהעם.
ואם זמרי גם הוא נמצא בתרצה בארמון כשהעם חונה על גיבטון, אז גם שם אפשר להבין כמה לזמרי היה אכפת מהעם. כל השושלת הזאת של באשה שעמדה מבית יששכר לא בדיוק עניין אותה העם, עניין אותה בשלטון.
הם הסתנוורו מהכוח ומהמעמד. וכאן עולה מישהו
שקוראים לו עמרי,
והוא שר צבא,
והוא גורם מאוד איזה, הוא צומח מלמטה, יש לו כוח עצום,
הלוחמים איתו, הלוחמים אוהבים אותו,
הלוחמים מעריכים אותו,
והוא צומח מהעם.
אכפת לו מהעם.
זה נתון אחד.
ולכן הוא עמרי, הוא לא בן של אף אחד, אלא הוא עמרי, כי הוא מתחיל פה איזושהי שושלת חדשה שלא מומלכת על ידי נביא,
אבל מאיפה היא יונקת את התוקף שלה?
מהעם.
ואחאב הוא בן עמרי.
כלומר, אנחנו כל הזמן נצטרך לאפיין את המעשים של אחאב ולראות איך מצד אחד הוא מכעיס את השם מאוד,
אנחנו נראה את זה,
אבל לא היה מלך כמוהו, כמו אחאב,
שהיה כל כך מסור למען עם ישראל,
בכל צורה שהיא,
כולל סיטואציות הזויות שאנחנו נראה אותן שהן יהיו לנו משונות מאוד, אבל זה יהיה המצב.
זה דבר אחד. מי יכול? יצחק, תביא לי כוס מים. תודה.
סליחה על ה...
אז מה?
אין כוסות.
לא יודע. הוא ימצא כוס.
יצחק ימצא כוס. יצחק יצחק.
חבר'ה, אתם לא יודעים מי זה יצחק. הוא ימצא כוסות, הוא ימצא זכוכית, הוא ימצא הכול.
גם מול מלכי יהודה
הוא עומד
אני לא מדבר איתך על המלכים בספר מלכים, יש לו, אנחנו נראה את זה, נראה את זה בהמשך.
כרגע בואו נתמקד בעומרי.
אז זה קודם כל, תודה רבה, ברוך תהיה, זה קודם כל נתון אחד.
כן,
כן, כן.
עכשיו חז״ל אומרים את זה.
כתוב כאן
ויהי כנתער שומרון מאת שמר בככרים כסף, ויהי ונתער ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני הר שומרון.
אומרים לך זה, למה זכה עמרי שנמשכה מלכותו,
וגם הוא העמיד שושלת?
למה?
כי בנה עיר בישראל.
כלומר, הוא התעסק ביישוב הארץ.
בנה את הציונות, בנה את הארץ,
יישוב הארץ וכולי, זכה.
אכפת לו מהארץ, קונה, משקיע,
בונה עיר ממלכה יותר מרכזית, יותר נוחה.
ההר, הוא תקוע שם באמצע, הוא קונה את זה, הוא מנהל כאן מדיניות. זה דבר אחד.
אני רוצה רגע לעשות כאן מדרש שם
לעומרי
איזה מין שם זה עומרי?
מה?
אז כאן כבודו ישר קפץ לערבית.
עומרי בערבית זה אהוב שלי.
חיים שלי.
אינת עומרי, נכון?
רגע, רגע.
חיי, אינת עומרי, זה כאילו, כשאתה רוצה להגיד למישהו שהוא אהוב, אינת עומרי, אתה החיים שלי, כן?
אז יכול מאוד להיות שהשם הזה בא לבטא את מה?
את האהבה של העם אליו.
את האהבה של העם אליו.
זה גם יכול לבטא אולי בצורה יותר פשוטה,
זה שם כלכלי, זה עומרי, זה עומר לגולגול, כן, עומר, עומרים,
תבואה, הוא כאילו דואג למצב הכלכלי,
כי הרי בעצם מה תפקיד המלכות?
תפקיד המלכות הוא כפול, לדאוג לביטחון ולכלכלה, זה שני הדברים שבשביל זה אנשים מוסרים את הכוח שלהם למדינה, שהמדינה תדאג להם לביטחון,
תדאג להם לרווחה כלכלית, זה המטרה.
חינוך, אתה יכול לחנך בבית.
ביטחון, אני לא יכול לעשות בבית.
כלכלה, אם יש כאן מצב כלכלי על הפנים, אז מה יעזור?
אז אלה שתי הדברים המרכזיים. אז עמרי, הוא דואג לכלכלה,
לכן קוראים לו עמרי.
הוא מאוד מאוד אהוב, והמוסר צבא, הוא מגיע מתחום הביטחון.
זה ממש יכול להזכיר כל מיני דמויות שאנחנו מכירים, שהיו שרי חקלאות ושרי ביטחון, ואחרי זה ראשי ממשלה, ויש להם בן שקוראים לו עמרי.
כן.
אז,
אז, בסדר, זה הסיפור.
ויש פה עוד משהו,
עוד משהו שהוא דרמטי מאוד.
המשהו הזה שכרגע נדבר עליו,
הוא או שהוא קרה כאן או שהוא קרה דור אחד אחרי, אבל הוא קרה, זה בטוח, בסדר?
שאלנו את עצמנו,
מדוע,
מה גרם לעומרי להצליח להכריע את העימות מול תבני?
חמש שנים הרי הם נאבקים ביניהם, נכון?
מה היה, איך אומרים,
ה-game changer שעובר שוויון,
שגרם לעומרי לקחת את הקופה בסוף,
ושהוא ינצח,
בסדר?
יש פסוק בדברי הימים.
אין צורך לדפדף לשם.
הפסוק בדברי הימים מדבר על כך שיהושפט,
הבן של עשה,
הוא היה מלך עם עוצמה רבה,
כתוב כאן מתאר את העוצמה שלו,
בפרק יח, ויהי ליהושפט עושר וכבוד לרוב, ויתחתן לאחאב.
ויתחתן לאחאב. עכשיו,
זה פסוק מפורש
שיהושפט חיתן את הבן שלו, יהורם,
עם הבת של אחאב.
זה פסוק מפורש.
רק איתן בזה גויה. שנייה, רגע, רגע.
זה פסוק מפורש שהבן של יהושפט, יהורם,
היה החתן של אחאב, התחתן עם הבת שלו.
בסדר?
זה כתוב בהמשך, כי בת אחאב הייתה לו לאישה.
רבי שלום, או גירו אותה, מה אתה דואג?
הלכו לגיור, אתה יודע, יש...
זה כתוב בפסוק כא', תקשיבו, בפרק כא',
וילך על יהורם, ויקום יהוריו וכו' וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב,
יהורם, הבן של יהושפט, הנכד של עשה,
הולך בדרכי מלכי ישראל הרשעים, למה?
כי בת אחאב הייתה לו לאישה.
ואנחנו עוד נגיע, נלמד את הדבר הזה.
נלמד.
בסדר?
אבל חז״ל אומרים על הפסוק הזה,
והתחתן לאחאב,
שלא רק שיהושפט חיתן את הבן שלו עם הבת של אחאב,
אלא גם עשה חיתן את יהושפט עם הבת של עמרי,
אחות של אחאב.
בסדר?
הבנת את זה רבי שלמה?
שני דורות, נישואים כפולים.
ידידיה זה מובן?
אני חוזר על זה.
עשה המלך, אתה מכיר?
יש לו בן, קוראים לו יהושפט.
יהושפט, עשה מחפש לו שידוך.
מכון הוראה, לא מתאים לו.
מכון זה, לא מתאים לו. למי הוא הלך?
הלך לעומרי.
הוא אומר, יש לך איזה בת?
הוא אומר, כן, יש לי אחלה בת, בוא.
ואז יהושפט מתחתן עם
הבת של עומרי.
דור אחד אחר כך, ליהושפט יש בן, קוראים לו יהורם.
הוא רוצה לחתן אותו.
הוא הולך אל הגיס שלו, אחאב,
אומר לו, שמע, יש לי בן, בוא תן לי בת.
כלומר,
שתי דורות של נישואים, ככה חז״ל דורשים.
רש״י אומר את זה על...
רש״י אומר את זה,
אני אקרא לכם את הרש״י הזה, בסדר? צריך טיפה לתפוס ראש, אבל אתם גם עם זה.
רש״י אומר את זה במלכים ב'
פרק ט', כתוב ככה, בשנת 11 ליהורם בן אחאב,
מלאך אחזיה על יהודה.
אז רש״י אומר,
כאן הוא אומר,
סליחה, כן,
כן, כאן הוא אומר, בין 22 שנה אחזיהו במולכו,
כן, אחזיהו הוא מלך יהודה, הוא בן 22,
ואילו בספר דברי הימים כתוב בין 42 שנה היה במולכו.
יש פה סתירה חמורה.
בספר מולכים כתוב שאחזיהו הוא בן 22,
ובדברי הימים כתוב 42. איך נשב את הסתירה הזאתי?
רש״י אומר, איך זה יכול להיות?
אלא, אומר ככה, 20 שנה לפני שנולד אחזיהו,
שהם שתי שנים קודם שנולד אביו, אבא שלו ילד אותו בגיל שמונה עשרה,
נגזרה הגזרה הזאת של חורבן הבית.
מיום שנשא עשה את בת עמרי ליהושפט בנו,
נגזרה גזרה על בית דוד שתכלה עם בית אחריו.
כלומר כאן רש״י מביא את המקור הזה,
שעשה חיתן את יהושפט עם
הבת של עמרי.
כן.
וכן עובר בדברי הימים, אומר אלוהים היתה תפוסת אחזיהו וכו', וכך שניה בסדר עולם בתוספת את עשתה.
אומר רשי, בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי,
אך מצאתי בדברי הימים בהתחתן לאחאב,
ושמא זוהי אחותו שנשא,
כן, אחות, בהתחתן לאחאב, הכוונה נשא את אחות אחאב.
ובשנת שלושים ואחת שנה לאחת נשא,
שנאמר, בשנת שלושים ואחת שנה לעשה מלאך עמרי.
ושנינו בסדר עולם שמלאך מלכות שלמה,
שהרי שש שנים קודם לכן מלך על חצי העם.
וכשנישא עשה את ביתו ליהושפט, נתעלה עמרי והרגו את תבני,
צא וחשוב וכו' וכו'.
אז גם אם אתם כרגע לא עקבתם אחרי כל החשבונות,
אבל הרעיון הכללי ברור לכם. מה?
בשנת
מה?
בשנת 31'. חמש שנים יש ביניהם מאבק.
בשנת שלושים ואחת שנים למלך עשה, מה קורה?
עשה מחתן את הבן שלו עם הבת של עמרי.
מה זה עושה?
מה?
מכפיל את הכוח.
מכפיל את הכוח.
אז אני רוצה רגע לעזוב רגע את ממלכת עמרי ושנייה רגע לחזור לעשה.
מה זה אומר?
הרי אתם זוכרים שאמרנו שהמלחמה בין עשה לבין ממלכת ישראל הייתה באיזה שנה? בשנת
עשרים וחמש למולכו.
זוכרים? שהיא הייתה שנות 36 לגילו.
אתם חייבים להחזיק ראש, חבר'ה, זה לא...
ושם הוא הרשיע, ושם הוא טעה, ושם ושם ושם, נכון? והנביא נזף פה וכן על זה הדרך.
במקום לחזור בתשובה, מה עושה עשה?
התחתן איתו.
הוא מחכה שבממלכת ישראל יסתיימו הזעזועים.
נדב, ירבעם, באשה, הוא רואה שאין שם... ואז עולה עומרי.
הוא מזהה בעומרי כוח יציב,
כוח עוצמתי, כוח שעולה מהעם.
ואומר עשה, החיבור בין הממלכות לא ייעשה באופן שבו ממלכת יהודה כובשת את ממלכת ישראל, כי את זה הוא כבר מבין שהוא הפסיד.
את זה הוא כבר מבין שהוא הפסיד, את האפשרות הזאת.
הייתה לו הזדמנות. מה הייתה ההזדמנות אמרנו, נכון?
בשנת 25 שנה למולכו, שהיא שנת 36 לגילו,
שם כל התמונה הייתה מושלמת,
מותאמת לכך שהוא במלחמה קטנה כובש את ממלכת ישראל.
הממלכה מאוד מאוד רעועה,
בעשער ההוא, הכל כאילו, וכבר נופלים אליו, זוכרים?
נופלים אליו, נופלים אליו אנשים כבר משבטי יהודה וישראל, הכל כאילו בנו. הוא צריך לעשות ככה וזה שלא.
והוא היה מנצח גם את ארם, והיה מולך פה על כל הכיפה.
במקום הדבר הזה מה הוא עשה?
הוא כרת ברית עם בן הדד,
מלך ארם, וחילל שם שמים, וגרם למלך ארם להילחם בישראל והפסיד את כל עולמו בהקשר הזה.
והנביא נוזף בו.
במקום לחזור בתשובה הוא שם את הנביא בבית הכלא,
וכעת אנחנו למדים שמה הוא בוחר לעשות?
להתחתן עם עמרי.
לקחת את הבת של עמרי לבן שלו.
לא רק שזה לא יגרום לממלכת יהודה להשתלט על ממלכת ישראל, אלא מה זה יגרום?
הפוך!
כמה הפוך?
כמה הפוך?
הוא משתלט על הידון, הוא משתלט על הידון, הוא משתלט על הידון. אנחנו נגיע לזה עוד.
רבותיי, בסוף בית אחאב
השמיד את מלכי ישראל,
נכון?
את מלכי יהודה, סליחה.
תודה.
בית אחאב,
הזרע המגיע מאחאב, שזה יהורן בן אחאב,
שהתחתן עם הבת של אחאב,
היא,
מה?
משם, כן, משם נולד מי?
קוראים לה עתליה בעצם, והיא מאבדת את כל זרע הממלכה. היא הרי מזרע אחאב, עתליה.
מה?
חוץ מזה. שניצל בנישאי נסיבות, נגיע לזה.
כלומר, החיבור הזה, שנראה להעשה כחיבור טוב,
עכשיו, בפרק זמן לא ארוך, כמעט יעלה את הכורת על ממלכת יהודה, על המלכים, על הליבה.
עוד נגיע לזה.
חשבתי שהחלטון מסיר את עצמו. בדיוק.
ההכנסה, מתן הלגיטימציה לממלכת ישראל וההתחתנות איתה,
מתוך מחשבה, כנראה עשה חשב שהוא התחתן ולאט לאט הוא ככה השתלט,
נהפכה במשך הזמן לרועץ.
לענייננו,
אני חוזר רגע לממלכת עמרי, זה מסביר לנו היטב מה קרה בשנה החמישית
למאבק בין עומרי לבין תבני.
עשה קוראת ברית עם עומרי,
עומרי מתחתן עם,
הבת של עומרי, סליחה, מתחתנת עם הבן של עשה, נוצרת ביניהם,
לפחות לפי הרשי הזה שכרגע הבאנו,
ועומרי מקבל
בוסט מאוד מאוד רציני, עוצמה רצינית, אחרי הכל קראנו שעשה הוא מלך עם עוצמה, הוא מלך עם כוח וכולי,
נוצר כאן איזשהו שיתוף פעולה,
ואם ככה עולה ממלכה בישראל חדשה,
יונקת את הכוח שלה מהעם,
דואגת לעם מאוד מבחינה כלכלית,
מכעיסה את השם,
אבל אכפת לה מאוד מכלל ישראל.
מאוד מאוד.
זה כל כך קרוב להגדרה של הציונות.
כל כך קרוב.
כל כך קרוב. כלומר,
אתם יודעים, יש איגרת של הרב קוק, איגרת נפלאה,
שהאיגרת הזאת
נכתבה,
ההלך הזה ממש מעולה, כי יש פה גם חוטים וגם זה, אני צריך...
האיגרת הזאת נכתבה,
הרב קוקין כתב איגרת למנהיגי אגודת ישראל.
הם שולחים לו איגרת שיבוא וישתתף איתם בעצרת שלהם וכל זה,
שהעצרת אותי הופנתה כנגד התנועה הציונית.
אז הרב קוק עונה להם, זה ברור ש... תודה רבה.
זה ברור שעונה להם בשפתם. כאילו, הוא מדבר אליהם שיבינו.
הוא אומר להם, בוודאי צריך להתנגד לציונות,
לכפרנות ולכל הדברים וזה. אבל הוא אומר, אתה לעולם לא יכול לנצח שיטה כלשהי
אם לא תזהה מה הנקודה החיובית באותה שיטה ותאמץ אותה אליך.
ואז תגיד,
אני כולל את הנקודה החיובית שנמצאת בשיטה ההיא,
ועוד דברים נוספים.
אז ודאי הציונות הייתה בנויה וחלקה על כפירה, כפירה בהשם אלוקי ישראל, וודאי
לא ראתה עצמה מחויבת לתורה ומצוות. בסדר גמור, אז הוא אומר, זה התנגדות ברורה, אבל האם הצלחתם לזהות מה הנקודה החיובית בציונות?
ואז הוא אומר להם,
הוא אומר, תדעו לכם,
וכל עוד שאנחנו לא נקבל, לא נשייך את הנקודה הזאת, לעולם לא נוכל לנצח.
הנקודה של הציונות הוא העומר הכלל כולו.
קמה קבוצת אנשים שאומרת אנחנו רוצים לדאוג לכל עם ישראל, לא לשטטלטל שלנו, לא רק לשטיבל שלנו, לא לאנש, לא לכל הביטויים האלה.
אכפת לנו מכל עם ישראל, בכל העולם, מכל הצרכים שלו, מחוט
נעל ועד F16. הוא אומר, כל עוד לא תקום שיטה שמדברת בשפה הזאת, הציונות לא ככה,
כי אם דבר דיבורים, מי דיבר ככה בכלל?
איך אתה מתייחס למלך, כמו עמרי,
ומיד נראה שהערכיו עוד יותר מעצים את זה, שברור שהוא הולך נגד רצון ה' ונגד זה, ועבודה זרה, וכתוב לו חוסך, אבל מצד שני הוא מאוד מאוד מסור לעם ישראל. אכפת לו מאוד מעם ישראל מהכבוד הלאומי, מהמצב הכלכלי. הוא הגיע מהעם, הוא מחויב אל העם.
אנחנו רואים, אני רק אומר כאן מבט מלמעלה,
שהתנ״ך מתלבט.
התנ״ך אומר, זה לא כזה פשוט.
זה לא הכרעה חלקה כאילו וחד משמעית באופן פשוט לגמרי. לא, יש כאן איזה מקום, יש כאן איזה התלבטות, יש כאן איזה משהו.
אתה לא יכול להגיד, טוב, בסדר, מה זה משנה, אם הוא ילד דתי אז אין שום איזה...
כזאת מסירות למען עם ישראל,
כזו נאמנות יוצרת לנו דילמה.
ואנחנו נראה שהפתרון של הדילמה הוא ממש לא פשוט.
אנחנו כאילו, אתה יודע, אתם יודעים, הרי הקרב,
המאבק הגדול הוא בין אליהו לבין אחאב, נכון?
זה המאבק הגדול.
על פניו זה נראה כאילו לא כל כך, אליהו הוא נביא, הוא דבר השם, הכל זה, ואחאב הוא מלך רשע.
מה בכלל המאבק פה?
מה כאילו, אין פה דו-קרב, נכון?
לא ברור.
לא ברור.
נכון שאחאב נהרג בקרב,
אבל גם את אליהו מדיחים.
גם את אליהו מדיחים.
כאילו,
לפחות התנ״ך מציג את זה כעימות שקול.
יש בו צדדים לכאן ולכאן.
ולנו, כמי שפועלים בתקופה כזאת, זה לימוד חשוב מאוד. פרקי אליהו ואחאב הם פרקים מאוד מאוד חשובים להבנת ערך התקופה שלנו היום.
אבל קודם כל הבנו מאיפה זה יוצא. מאיפה באה המלכות אחאב בן עומרי כל הזמן. אחאב הוא בן עומרי, הוא אימץ את הגישה של עומרי. הוא הגיע מהעם, הוא שייך אל העם, הוא הולך עם העם.
אח של העם.
ותראו איך הכתוב מסכמת ימי עומרי.
ויתר דברי עומרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה, קודם הזכרת אביאל שגם עומרי זה לשון גם התעמרות כלומר יש לך גם צד כלכלי עומר גם צד שהעם אוהב אותו אין את העומרי וגם צד של התעמרות של עבודה זרה בתוך שם אחד אתה מקבל את כל המורכבויות
האלה והאלה והאלה
ויתר דברי עומרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה
למה זה מעניין אותי הגבורה אם הוא היה כזה מלך רשע זה מעניין
וגבורתו.
כן, כל אחד, תראו את דברי זמרי.
ויתר דברי זמרי וכישורה אשר קשה. אה, בוגדני, אין לך...
אתה רוצה לקרוא על בוגדים? תקרא על זמרי.
ויתר דברי אליו וכל אשר עשה.
אי אפשר להגיד שהוא היה גיבור, כי הוא לא עשה כלום. זה כל אשר עשה.
ויתר דברי בעשה ואשר עשה וגבורתו.
כאילו,
אם מלך הוא כזה רשע, למה אתה מציין את הגבורה שלו? כי היא משהו.
היא משמעותית.
ואז מגיע אחאב. בואו נראה מה קורה אצל אחאב.
אז ראינו שאחאב מולך בשנת 38 שנה
לעשה מלך יהודה,
כשאחות שלו נשואה ליהושפט,
וימלוך אחאב בן עמרי על ישראל בשומרון 22 שנים. הוא עובר לשומרון.
מתרצה לשומרון.
מקום יותר מרכזי.
ויאס אחאב בן עמרי אהרע בעיני אדוני מכל אשר לפניו. כל פעם אחאב בן עמרי,
ויהי הנקה לכתוב בחטאות עירובם בנבט,
וייקח אישה את איזבל בת את בעל מלך צידונים וילך ועבוד את הבעל וישטחו לו.
אני רוצה רגע לדבר
על הסיפור של הנישואין עם איזבל.
זה דבר שילווה אותנו לכל אורך הדרך והוא כמובן דבר חמור מאוד ואנחנו
אולי קודם כל נציג את החומרה ואחרי זה ננסה להבין מה עמד כאן על הפרק.
החומרה היא,
אתם יודעים שיש כל מיני מחלות
כל מיני מחלות גופניות שאדם שחי באזור מסוים,
שהמחלות האלה לא היו מצויות בו, אם פתאום מגיע איזה מישהו עם סוג המחלה הזה לאותו אזור, אז הוא יכול לעשות קטסטרופה, כי הם לא מחוסנים כנגד הדברים הללו, נכון?
מה?
באמריקה, מה? שמה?
את האצטקים, כי הם הביאו שהמחלות שלו, כן, נדמה לי שגם,
משפעת, כן, כן, משפעת, כן, נדמה לי שגם ככה אומרים שהמגפה השחורה באירופה הייתה, הגיע שם איזה דבר מהודו, משהו.
כן, יופי.
אז יש גם,
כמו שיש מחלות גופניות, יש גם מחלות תרבותיות וכולי.
שמעתי פעם, לפני הרבה שנים,
אולי בחיים ידייק אותי,
איזה ריאיון עם קצין משטרה
שתיאר את ה...
בעקבות העלייה המבורכת מאוד, כמובן, מברית המועצות,
הגיעו גם גורמים שליליים, כן?
הוא אומר, תראו, אנחנו רגילים מתעסקים בעברייני פשע, אבל
זה סוג חדש.
המאפיה הרוסית זה סטנדרטים שלא הכרנו,
בתחכום, באכזריות גם,
כאילו, עד היום היינו גילים את זה כעבריינים, באר שבע, ככה, דימונה, כאילו, החבר'ה שלנו, עבריין, אבל שם כיפה, הולך לבית קניין, יש עם מי לדבר.
הגיעו פה חבר'ה, אנחנו לא הכרנו את זה, אנחנו צריכים להיערך מחדש לאירוע הזה.
כשאתה מכניס את איזבל,
בת את בעל, מלך צידון,
אתה מכניס לכאן משהו שאין לעם ישראל הגנה נגדו.
זה משהו מסוג אחר.
אנחנו עוד נפגוש את הסוג האחר הזה, והשאלה כמובן היא תהיה כמה גדולה תהיה ההשפעתה של איזבל, כן או לא.
כי אחרי הכל, גם מלכי ישראל הרשעים,
וקראנו עליהם, גם נדב בן,
ירבעם בן נבט, שהיה רשע,
כשהבן שלו חולה, למי הוא הולך?
לנביא.
גם נדב בן בעשה,
כשהוא איזה, מי בא ומוכיח אותו?
הנביא.
אתם רואים שהנביאים מרגישים ביטחון ללכת ולהוכיח את המלך,
והם לא מפחדים שהמלך יהרוג אותם.
אין פחד כזה. כאילו, הם מבינים שהמלכים יכבדו אותם.
יכבדו אותם. גם אם שהמלך הוא רשע, הנביא לא מפחד להתראות מולו.
וגם אליהו לא מפחד להתראות מול אחאב.
לא מפחד מאחאב. הוא אומר, אני, בבקשה, אני בעיה. אבל מאיזבל כן.
מאיזבל כן.
הרי
אתם מבינים, אולי אני עושה כאן איזה ספוילר לעצמי, אבל יהי רצון שעד שבוע הבא תשכחו את זה.
אחרי המעמד הגדול בכרמל,
שכאילו כולם צעקו השם האלוהים, וכנראה גם אחאב
יחד איתם צעק השם הוא האלוהים.
ואליהו רואה את זה ומתרגש ורץ לפני אחאב, כי מבחינתו זהו, אחאב חוזר בתשובה.
למחר אתה מקבל מכתב מאיזבל, מה?
מחר אני הורג אותך כמו שהרגת את נווה הבעל.
ואז אליהו מבין שאין עם מי לעבוד,
שהנוכחות של איזבל כל כך חזקה,
כל כך משמעותית, כן?
הרי אחאב עם הלב שלו עמד בכרמל ויצר, ואת איזבל זה לא מזיז לכלום.
כלומר, נכנס כאן איזה וירוס שאין לנו חיסון נגדו.
זה הצד השלילי.
אנחנו עוד נרחיב בו ונעריך בו ונעמיק בו.
היא מביאה את היכולות
שלא היה לפני כן במלכי ישראל, ברוע.
ואם אנחנו רואים שהטליה היא הבת שלה, זה מסביר עוד משהו.
אבל יש שם כזה, איזבל, יש שם כזה.
למה צריך להבין את השם הזה?
כן.
מה?
אליזבת זה כאילו שיפוך אותיות.
אז מה?
איזבל.
כן, ואיוס ספרד. פרדינן ואיזבל, התחתנו ביניהם.
אז למה הוא התחתן איתה?
כזאת ירשעה.
אז זה ברור שהחיתון הזה הוא לא חיתון, זה לא איזה משהו רומנטי, זה חיתון כמו בתנ״ך, איזה חיתון?
פרקטי.
מה עכשיו רוצה להשיג?
רוצה להשיג, יציאה לים יש לו גם פה, אבל הוא רוצה להשיג קשרים בינלאומיים,
כלכליים.
צור וצידון נקראים רוכלת העמים. המרכז המסחרי, המרכזי של המזרח התיכון, נמצא איפה?
בצידון.
ממלכת צור וצידון ניתן תמיד ממלכה חלשה מבחינה צבאית, אך אב,
כשהוא מגובה כרגע על ידי מי?
על ידי ממלכת יהודה,
עשה ויהושפט, עוד לא קראנו,
אבל אנחנו נקרא בספר דברי הימים שממלכת עשה ויהושפט תהיה ממלכה חזקה מאוד, עוצמתית מאוד,
ובעצם גם היא חלק מהמערך הצבאי של אחאב.
יחד הוא יכול להעניק לצידון הגנה, מאיפה?
הגנה גם מצפון מזרח, ממלכי ארם שהתקפו.
אנחנו נראה שאחאב נלחם עם ארם,
זה כנראה חלק מהברית הצבאית שלו כדי להגן על צידון, וגם מדרום, ממצרים.
אז יש כאן ברית, זה נהנה וזה נהנה.
את מי?
למה לך לכבוש אותם? יש לך כאלה מומחים, אתה רק תהרוס.
למה לך לכבוש מישהו אם אתה יכול לכרות איתו ברית?
ליצור שיתופי פעולה, אני אתן לך אגרנט, תן לי כלכלה הכי טוב.
ואין כמוהם, הם מחזיקים את הידע אצלהם, הרי גם שלמה המלך
כשרצה להביא עצים אמר כי אין כמוכם יודע לכרות עצים כצידונים, יש להם את הידע המקצועי,
יש להם את הידע הזה, הם יודעים לנווט בים, זה מקצוע, זה מקצוע.
אז אך אב עולה, וכמובן שהנישואים הם מזה, אבל זה חלק מהמחירים של הסיפור הזה. אתה רוצה להתחתן איתנו? בבקשה, אנחנו מבקשים שתהיה לנו שגרירה אצלך.
עכשיו יכול להיות שהוא גייר אותה גיור כזה או אחר, זה לא כזה, זה לא משנה,
כי ברור שהיא המשיכה לעבוד עבודה זרה, הוא והיא גם יחד.
אבל זה חלק מהמחיר,
זה חלק מהמחיר של מה?
של הברית הזאת. יהיה לנו איזה מישהי שתהיה שגרירה ותדאג לאינטרסים וכן הלאה דרך, אבל זה ברור שהאינטרס לא אינטרס כלכלי.
ואפשר בהחלט להבין את מה?
את השפע הכלכלי שמתחיל לזרום פה לארץ בתקופת החזל אומרים,
אחד מארבעה, מסכת מגילה, מי למד כאן מסכת מגילה?
אחד מארבעה מלכים
שמלכו בכיפה,
אחשוורוש, שלמה,
אחאב ו...
מבוחדנצר. מבוחדנצר, כן, אומרת הגמרא. עוזי, מבוחדנצר, כן.
כלומר, מלכים שההשפעה שלהם הייתה רחבה מאוד מאוד תרבותית-צבאית, זה אחד מאז אחאב. איך הוא הגיע לזה?
איך הוא הצליח לייסד ממלכה כל כך עוצמתית?
תשובה,
אנחנו כרגע מבינים, קודם כל ברית היא ממלכת יהודה,
שבאותה תקופה היא ממלכה מאוד עוצמתית, אני אומר,
עוד נקרא את הפסוקים שנאמרים על יהושפט.
יהושפט הרי מולך במקביל לאחיו
ועשה ממלכה מאוד עוצמתית יחד איתו.
תשובה שנייה, בריטים איזבל.
עוצמה כלכלית גדולה.
וכשיש לך עוצמה כלכלית ואתה על הגל
ואתה מרגיש חזק ויש פה שפע כלכלי,
פתאום בא מישהו ואומר,
תגידו,
יש פה מקום אחלה
עם תמרים ועם מים,
מקום חשוב,
כי אם אתה מתעסק במסחר, אתה תחפש
לבנות ערים שנמצאות על דרכים מסחריות.
יריחון נמצאת על דרך מסחרית,
דרך הסוכר, מי שמכיר את הדרך הזאת,
דרך הנבטית, מה?
היא עוברת על הציר, אתה ממנה הולך מדרום לצפון, עולה וכו', עושה מעברים בין הארצות, יריחון.
חרבה העיר הזאת,
לא חבל?
בוא נבנה אותה.
בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו.
באווירם בכורו ייסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר אדוני אשר דיבר ביד יהושע בנו. מה זה בימיו?
קרו הרבה דברים בימיו.
הכוונה בהשפעת ימיו, בהשפעת התקופה, בהשפעת האווירה הכלכלית,
השלום שפורץ לאזורנו,
אז בונים קזינו ביריחו.
בסדר?
יש כאילו איזו אווירה כזאת.
בימיו של יצחק רבין בנו את הקזינו ביריחו.
שלום, כבר לא רבים,
ישראלים ופלסטינים יכולים להמר ביחד בקזינו ביריחו ולהיות מבסוטים.
אגב, זה לא נכון כי הם לא נתנו לפלסטינים להמר.
כן. מה?
זה היה רק לישראלים?
כן.
ברוך השם שאיזה מסוק צהלי בשלב מסוים בחומת מגן
פיצץ את המקום הזה.
אבל זה כאילו, זה בימיו, זה חלק מהאווירה הכללית של נגב חומוס בדמשק, להמר ביריחו וכל הזה, אז בימיו. אז גם פה, בימיו של אחאב,
בימי השפע הכלכלי הזה,
בימי כריתת הבריתות המדיניות עם צידון ועל כל שלל האפשרויות שהדבר הזה נותן. אדם קונה כרטיס לחמור בשומרון,
החמור לוקח אותו שלושה ימים של רכיבה נוחה מפנקת לצידון, שם הוא עולה על ספינה ויוצא לקרוז.
רודוס, כרתים, וחוזר.
כן, בלשון התנ״ך אלישה, כיתים ודודנים, וחוזר חזרה, מאנו ספנות.
כל טוב.
מתחיל פה שפע.
כוכבית קטנה, החיאל בית העלי הזה, כשהוא בונה, הבנים שלו מתחילים למות.
אבל זה לא מזיז לו.
מקרה, ההוא נפל עליו איזה אבן, ההוא חטא, אתה יודע.
הכתוב אומר, כדבר השם ביד יהושע בן נון.
הכתוב אומר, תשאירו את יריחו, חריבה,
זכר לכיבוש הארץ על ידי יהושע ולהשגחה האלוקית.
אבל חיאל בית העלי, יחד עם כל הזה, הם לא רואים את זה.
אז הם...
ואני רוצה רגע לסיים במדרש חזל,
שפותח את העימות הגדול בין אליהו לבין אחאב,
שילווה אותנו לאורך השיעורים הקרובים.
חז״ל אומרים שאליהו בא לנחם
את חיאל בית האלי,
חום אבלי.
את מי הוא פוגש בניחום? תראו, המדרש חז״ל,
אתם יודעים שהוא לא בא לתאר מה היה.
הוא בא לתאר,
יכול להיות שהוא בונה איזושהי
תמונה כדי שתבין מה מדובר, את המסר.
כן, המילה מסר, אני לא אוהב אותה, אבל הוא טועה לך.
אז הם מתארים את התמונה הבאה.
ואליהו בא לנחים את חיאל בית האלי, והוא פוגש בניחום את אחאב.
ומתחילים ככה דיבורים.
ואז כנראה אליהו
נותן שם מוסר.
איך לא עצרת בבן הראשון שיש לך?
בן ועוד בן, מה אתם...
יש ציווי בנביא וכל זה.
ואחאב
לא נשאר חייב, ואומר איזה נביא, איזה ציווי, איזה נביא.
תראה מה קורה.
התחתנתי עם איזבל.
אני משתחווה לבעל.
בעל זה אליל חקלאי,
כן?
תראה איזה שפע יש בארץ.
אתה ראית את המצב בשווקים?
ראית את החניות בקניונים?
ראית את החניון בנתב״ג?
ראית מה קורה פה?
פה כולם מבסוטים, מה אתה מדבר?
מאז שהתחלנו את הברית הזאת עם איזבל,
רק טוב פה.
גשם ושפע כלכלי, לא היה מצב כזה טוב לעם ישראל דורות.
אחאב עונה לאליהו.
אני דואג לעם.
די, מי, המוסר שלך, אני דואג לעם.
איך אמר פעם מנחם בגין?
מה הוא אמר?
אתם לא זוכרים?
בהקשר הזה, אביאל,
ערב הבחירות של שנת 81',
קרא מנחם בגין ליורם ארידור,
שהיה שר האוצר, ואמר לו,
יורם צריך להיטיב עם העם.
זה שהתחילה פה חגיגה,
קראו לזה כלכלת בחירות, איזה פתאום, קודם כל הורידו את המחיקון.
אתם זוכרים שהיה פעם מחיקון?
היה, היה, ואז היו אנטי-ישראלים ישראלים, אז יורם מרידור הוריד את המחיקון, והורידו את המס על הייבוא של מכשירי וידאו וטלוויזיה צבעונית.
אני זוכר את זה בתור ילד.
היה פה חגיגות, טלוויזיה, כולם היו,
קונטיינרים של וידאויים וזה, ורצו לעשות דולריזציה, להיטיב עם העם, והליכוד לקח את הבחירות, כן, זה היה,
כן,
להיטיב עם העם,
הוא אומר אחאב, צריך להיטיב עם העם, או אתה רק עם הזה.
ואז כתוצאה מהדבר הזה,
ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל הרעב, חי אדוני אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו,
אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברים.
אנחנו נראה.
אנחנו נראה מאיפה מגיע השפע.
תשימו לב, אליהו מטיל בצורת בלי ציווי אלוקי.
הוא עושה את זה מעצמו.
וכאן מתחיל העימות הגדול, שילווה אותנו לאורך השיעורים הבאים. ברוך ה' לעולם.
