סימן צדיעי,
הלכות תפילה.
כיוון איבריו בשעת תפילה.
מה הפירוש כיוון איבריו בשעת תפילה?
איך אני צריך לעמוד להתפלל?
מה זה תפילה אמרנו?
תפילת עמידה.
בסדר?
אומר לנו שולחן ערוך,
סעיף א', סימן צדיעי.
יכוון רגליו זה אצל זה,
וכיוון,
כאילו אינם אלא אחד.
למה?
למה צריך לכוון את הרגליים כאילו הם רגל אחת?
להידמות למהלכים, דכתיב בהם, ורגליהם
רגל ישרה.
כלומר, רגליהם נראים כרגל אחת.
אני צריך שתי רגליים, יהיו כרגל אחת.
זה לא עמידת דום במסדר המפקד.
כי מסדר המפקד, עמידת דום, מה זה?
צ'רלי צ'פלין, יפה מאוד, בסדר?
עומד עם רגליים, ככה, עם רגליים צמודות.
האמת היא כזאת, אני אגיד את זה.
ניגש אליי בשבוע שעבר, איזה רב.
מי שאל אותי לפני שבוע?
אה, שים לב בקרה.
איזה יום שאלת אותי?
יום שני.
הרב, מה עם הרגליים? מה עם הזה?
מה אני עניתי?
אל תתעסק לי עם הרגליים אם זה מפריע לך בתפילה.
יש אנשים שטבעית עומדים עם רגליים,
כפות רגליים מפוסקות.
תיישר אותם,
הברכיים שלהם קצת משתנות.
תלוי בדפוס רגליים, בסדר?
האם אתה בקלות יכול לעמוד? בסדר, אבל אם כל רגע אתה צריך לחשוב איך הרגליים עומדות,
מה יהיה על התפילה.
גם ככה מיליון דברים מזיזים אותנו, נכון?
עוד גם לחשוב על הרגליים, בסדר?
יום שישי התפללתי,
בא אליי איזה תלמיד חכם אחד,
רציתי, אם אתה מוכן לשמוע איזושהי הערה.
מה?
כשעומדים בעמידה, צריך שתי הרגליים צמוד.
אתה בדיוק,
כמה זה? ארבעה ימים אחרי שאתה שאלת אותי.
וזה, דרך אגב, אני אומר,
זה אחד הדברים שכותב
רב נחמן בליקוטי מוהרן.
הוא כותב, ונפרעים מן האדם מדעתו שלא מדעתו.
מה זה?
אבות.
אבות נפרעים מן האדם מדעתו שלא מדעתו.
שואלים אותו שאלה
על מישהו אחר,
ומה שהוא עונה, הוא אומר לו, אתה ענית, לפני שנתיים עשית ככה, תפסנו אותך.
כשאני גיליתי את המשנה הזאת, ההסבר של רב נחמן,
מאז אני נזהר מה אני פוסק לאחרים.
הבנת למה?
כבר כשאתה פוסק למישהו משהו,
יגידו לך, עכשיו מה אני, אלה שהקדימו,
שאל אותי, אמרתי לו, תשמע, אל תתעסק יותר מדי, אתה תחבל בתפילה.
אז בא אליי ביום שישי מישהו,
צריך ליישר את הרגליים.
אמרתי לו, אני עובד על זה 50 שנה.
התשובה ברורה,
אני 50 שנה עובד על זה ליישר,
אבל זה מסתבר עוד איך ככה, מה אתה רוצה ממני?
זה בדיוק מה שעניתי לך.
שאל תפסיק בכוונת התפילה,
כי ברגע זה אתה חושב האם הרגליים ישרות או שהן נעמדות בצורה הטבעיתית שלהן טיפה,
איך אומרים, כפות הרגליים מפוסקות.
העקבים צמודים אחד לשני,
בסדר,
אבל מי שיכול
ומי שמתאים לו וזה מסתדר, אדרבה, רגליהם רגל ישרה. על מי זה נאמר?
על המלאכים.
הרגליים שלהם מילים כמו רגל אחד. הם מילים כמו רגל אחד זה גם הכפות רגליים.
לכתחילה זה מה שצריך.
אבל אני לא בגלל זה אפסיק את כוונת התפילה,
ארד מכוונת התפילה בשביל שאני צריך כל רגע לחשוב איפה כפות הרגליים נמצאות.
אבל אם שואלים אותנו, לכתחילה, מה צריך להיות?
כפות רגליים ישעות, עקבים,
שני בוהנים צמודים אחד לשני.
בסדר? זה תפילה.
טוב,
אומר הרמב״ם,
שאומרים, כשהוא עומד להתפלל, ילך לפניו שלוש פסיעות,
דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות.
בן אדם רוצה לבוא ולהכין את עצמו למשהו, הולך שלושה צעדים קדימה.
הוא ניגש כדי לדבר לפני מלך.
אלא מה אנחנו עושים?
ניגשים למקום שרוצים לעמוד,
אחר כך
הולכים שלושה צעדים אחורה וחוזרים
חזרה אל המקום אשר עמד שם בראשונה. מי זה היה?
אברהם אבידרו.
ומכאן גם
הגמרא אומרת, מכאן שאדם צריך לקבוע מקום לתפילתו.
כי גם אברהם אבינו חזר
אל המקום שהוא עמד שם בראשונה.
איפה דיברת עם הקדוש ברוך הוא? תחזור.
קבע מקום לתפילתך.
לא רק בית כנסת, אלא גם בתוך בית הכנסת מקום.
טוב, אומר רבי ישנה ברורה,
יכוון רגליו,
ובדיעבד אפילו אם לא כיוון רגליו כלל.
לא רק שהאצבעות שלו זזו לצדדים,
כי הרגל שלו הוא רגל או,
בסדר? אלא
גם הוא פיסק רגליים, לא יכול לעמוד ככה.
יש אנשים,
מבנה הגוף שלהם,
כזה שלא יכולים
להצמיד את שני הרכבים, הם יאבדו שיווי משקל, הם צריכים
יציבות בשביל הרוחב.
יודעים על מה אני מדבר?
בסדר, בלי לפרט. אתם לבד, כל אחד יבין במה מדובר,
כן? ולא יכולים.
אז מה הוא יעשה?
תגידו לו, עכשיו תצמיד רגליים,
הוא כל רגע מפחד שהוא נופל.
אמרנו שאסור גם לעמוד
בתפילה במקום
שהוא מפחד שמה הוא ייפול.
תפילה במקום שאדם בטוח בעצמו.
אומר המשנה ברורה,
להידמות למלאכים,
שכיוון שמדבר, סעיף קטן ב' למטה,
שמדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות הגוף מליבו
ולדמות כאילו הוא מלאך,
ואפילו אם הוא יושב בעגלה,
מכל מקום יכבד רגליו.
אמרנו שמי שעולה יושב בעגלה, מי
שנמצא במקום
שהוא לא יכול, באוטובוס,
לא יכול להתפלל בעמידה.
הנהג אוסר עליו לעמוד בשעת הנסיעה.
אתה יודע, יש בזה תקנונים, חוקים.
הוא הלך, ירד שם הבין-עירוני, ירד למדרגות למטה,
בפרט באוטובוסים הגבוהים,
עומד שם ומתפלל תפילת עמידה.
אם הוא יכול, אין בעיה.
מצוין.
אבל אם לא, שיושב ויתפלל. גם כשהוא יושב ומתפלל,
כן, שהרגליים תהיינה צמודות.
כן,
רגליהם רגל אחת,
להידמות למלאכים, במה שאתה יכול תעשה את זה.
הוא יושב בעגלן, הוא יושב באוטו.
אדם עובר זמן תפילה,
רוצה להתפלל ממך,
הטרמפ שלו נוסע,
יגמור את הנסיעה עוד שעה וחצי.
מה הוא עושה?
איך שהוא יושב במקום, מצמיד רגליים
אחת לשנייה,
תפלל תפילת עמידה.
בוא תגיד, בוא תשב פה, תגיד לי איך עושים שלושה צעדים באוטו.
הוא לוקח את הכיסא שלושת תיקים.
נכנס עליו הנהג, אתה שובר לי את הקפיץ.
אם זה חשמלי, טק-טק. בסדר?
קיצור,
אני אוהב שמחברים את ההלכה למציאות.
זה טוב גם לתיאוריה, אבל לשורה התחתונה במציאות.
היינו פעם,
היה לנו קורס,
עד סוף השישית, תראה במה אני זוכר דברים.
עשינו קורס מדע.
מגישי עזרה ראשונה.
אז אחד,
בסוף אתה מוציא כרטיס, סוף הקורס,
יש לך מקרה,
תגיד איך אתה מטפל.
אתם מכירים את זה?
קורס מדע?
אתה מוציא, עד היום זה ככה, מוציא שאלה,
תגיד איך אתה מטפל.
אז מישהו, יצאה לו שאלה.
יש מישהו עם דימום שני עורקים משני הצדדים,
רסיס ביד
עם דימום.
אז הוא בא, התחיל להגיד לחיצה, אמרו לו טוב, לחיצה,
צד שמאל, מה עם צד ימין?
ימין אתה קודם צד שמאל, מה אתה עושה?
אתה יודע מה, טוב, אני קודם אטפל ברסיס,
אחר כך אני אטפל ב...
בסדר, זה ברור?
הבנת את הנושא?
איך?
קיצור,
מציאות.
איך?
ברכות.
בדרך כלל זה ברכות.
למה?
לא, לא, לא, ברכות.
ברכות. טוב,
אומר רבי אשלה ברואה,
ואפילו אם הוא יושב בעגלה מכל מקום יכוון רגליו. עוד כתבו
שאל יסמוך אז לאחריו ולא יהיה מוטה לצדדיו, אל יפשוט רגליו ואל ירכיבם זזזם. זה שכל זה הוא דרך גאווה
אלא יושב בראשו חפוף.
לשים לב לדבר הזה.
יש,
לא זוכר איפה זה כתוב בגמרא,
בקושי התירו להישען בבית הכנסת.
אתם רואים איך אני יושב?
כשאנחנו לומדים תורה, איפה אנחנו לומדים?
אמרנו פעם, מי שלומד מרב, שלמד מרב, שלמד מרב, איפה הוא לומד?
אז משה רבנו מפי הגבורה.
יושב בטן.
מכירים את אלה שבאים לבית הכנסת?
מה, הם באו לשמוע קונצרטים,
הוואליו חזנות.
או שמישהו יושב, איך הוא כותב פה?
רגל על רגל.
איפה אתה נמצא?
אתה בבית הכנסת, בית אלוקים.
שב
בדרך ראויה, אתה יושב עכשיו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על דינך.
שם לי רגל על רגל, רגל על רגל, זה ישיבת סוטול בעברית קלה.
הביטוי ברור, בסדר?
בפגישת צילומים לעיתונאים,
לא בפגישת עבודה.
אנחנו נמצאים אצל הקדוש-ברוך-הוא בעבודה.
אם אתה באת לפגישת צילומים בבית-הכנסת,
ככה נראה בית-הכנסת.
בגלל שהיא תגישה שלו יותר מאשר בבית-כנסת.
בקושי יתירו, ממי יתירו ויכול. בקושי יתירו,
בשביל שלא יהיה ביטול תורה.
באים כמה שעות לשבת ללמוד,
או לא ישתה קצת מים.
בעיה?
בוודאי.
טוב, אבל אתה צודק, מישהו אמר לי
שאני חי בדור הקודם, מה אני אעשה?
מה אני אעשה?
כבר אני זקן.
אתה לא יודע שהיום הדור הוא דור של נוחות?
הוא לא דור של עבודה וערכים?
אני יודע שזה בעיה.
אבל אני רוצה שנמשיך בערכים שלנו,
שנבין מה זה בית כנסת,
נבין מה זה תפילה.
לא באנו פה לבילוי,
לא לקרוא כל מיני דפים בבית הכנסת.
באנו להתפלל,
באנו לבקש מהקדוש ברוך הוא
שייסע לנו לכל חטאותינו
וייתן לנו חיים שלמים מאושרים ומתוקנים,
שהטופ שלהם זה בניין בית המקדש,
תחיית המתים.
אתה מבין את הרצינות שלי בבית הכנסת?
אבל אתה לא יכול לקרוט את זה, סליחה, סליחה, אני לא אישית, כן? אתה לא יכול לקרוט את זה כי אתה רואה מה קורה בבית הכנסת.
לא סתם הרב אומר,
יש באורות התפילה
ליקוטים של פסקאות
של הרב קוק בנושא התפילה של הרב נריה,
הרב משה צבי נריה.
הוא כותב,
באמת,
לא יודע אם הוא כותב שם אינפנטיני או אינוולידי.
שני המושגים לא ברורים לי, אני נולדתי בעברית.
אתה מבין את המושגים האלה?
תינוקי, תינוקי. ואינוולידי זה פגר, נכון? יפה. בסדר?
כן, בסדר, פגר.
קיצור,
כשאנשים באים ואומרים, מה אני?
בא מדבר, מדבר אל הקדוש ברוך הוא, והוא יעשה מה שאני רוצה.
שטות.
לכן באמת אם מתייחסים לתפילה בהתאם.
לא יודע, תגיד לי, אתה רציני?
כל כך קדוש ברוך הוא גדול? אני כבר מדען, לא יודע במה,
ואני מבין את גדלותו של הבורא. מה זה ככה? אני אבוא לפטפט, אז הוא יעשה מה שאני רוצה?
יאללה, בוא נתחיל לפטפט על ההייטק, על ה... מה קידמנו השבוע?
ייעוץ בורסה,
כל מיני בורסקאים.
מכיר את הבורסקאים?
יפה.
הנושא ברור.
הרב כותב את זה במפורש.
איך אתה בכלל מתייחס?
אז מה אם שאנחנו מבינים בדיוק מה ההתייחסות לתפילה? הכול נראה אחרת.
וזו עבודה.
יש הרבה מה לעשות.
הרבה מה לעשות.
לוקחים ילד,
לא יודע באיזה גיל, נראה את זה, לא יודע אם ראינו, נראה את זה.
בסדר?
מביא אותו לבית הכנסת עם שקית,
דוריטוס, צ'יפלי, ביבלי, לא יודע מה, כל מיני כאלה דברים.
אז מה רוצים אחר כך להתפלל?
אם אבא שלו מעביר חוויות,
אנחנו אומרים, לא נשאר כלום בבית הכנסת. בית הכנסת זה בית אלוקים
באים שם להתפלל על נפשנו.
ראית פעם מישהו נכנס פה למטה ברחוב?
לא בסוף הרחוב, בתחילת הרחוב.
בסוף הרחוב מה יש?
שם כולם שמחים,
כפר שאול. אבל בתחילת הרחוב מה יש?
בית משפט לתעבורה.
ראיתם שהם נכנסים לשם?
כולם, מה יכול להיות? שלילה. מה יכול להיות?
מה יכול להיות?
לפלפים כולם, איך נכנסים?
מה, אתה לא מבין לאן אתה נכנס?
טוב, אבא שלנו רחום, אנחנו יודעים, בכל זאת.
בזמנו, זה באמת דור קודם, הרב עזרא ציון מלמד הכהן.
אז איך אתה כבר מתפלל פה, בבית כנסת
אוהל גביד?
הוא ראה את אחד האנשים,
אה, לא, זה משהו אחר.
ראה את אחד האנשים,
אחד הרבנים פה היום,
שמתננת בתפילה.
אמר לו, תגיד לי, ככה אתה מדבר עם אבא שלך?
אתה מדבר עם אבא שלך, תמיד מתננת?
ובזמנו, לי העיר הרב כדורי, זכר צדק לברכה,
שבבית הכנסת,
שולחנות כמו פה, יש פס מתכת, נכון?
שמתי רגל על הפס מתכת בבית הכנסת.
יואו, מה שחתם.
ולכן אני, אם אתם שמים לב, אני כל הזמן עושה פלטינות ויושבים קדימה.
למה?
אני מתייחס ברצינות למה שאני מלמד.
אני יכול לשבת ככה, תאמין לי, מתאים לי.
לשבת ככה ללמד,
כולם בפניו, מה אתה אומר? היית לומד ממני?
מערבה זה מזלזל, נכון?
אתה מה תגיד?
מערבה זה מזלזל בנו.
בקיצור, הוא צריך איזונים.
איזונים.
דור של נוחות, כן.
אבל לא, לא, אבל רגל אין רגל זה לא רק נוחות, זה יותר מנוחות. זה מה שמביא, זה גאווה גם.
או למשל,
מישהו מתפלל סטייל אפנדי.
מכירים את זה?
תפילת עמידה,
שתי ידיים אחורה.
או סטייל מפקד,
דוחפת שתי ידיים בחגורה.
מכיר את הסיבוב הזה?
איך יושבים?
סליחה, איך עומדים בתפילה?
אתה יודע, הם כפותות, כי העבד לפני אדונו.
כי עבדה לפני מרי.
על הלב.
איפה הלב שלך?
איפה הלב שלך?
מפתח, מפתח, מפתח, תחת הצלעות.
זה בדיוק.
בסדר?
ברור.
ימין על שמאל, בואו, אם כבר אמרנו את זה, נזכיר.
עדן.
ימין על שמאל,
כנפי יונה. עם ישראל זה
כנפי יונה,
וככה מתפננים.
תכניס, אחד בשני, בסדר?
ודאי, מה?
ככה.
ימין על סמול חובקו,
אחד בתוך השני.
תוריד כלפי מטה.
תוריד את האגודלים פנימה,
תחסה אותם.
בדיוק.
ברור.
כל דבר צריך לראות.
איך עומדים לפני מלך,
בקניעה.
אבל יש כאלה שאתה רואה אותם, הוא עומד,
סטייל רסה,
באיזה גבורות, באיזה...
אז הוא בא עכשיו לקבל חסדים.
אתה עומד לי.
ההתייחסות,
תראו, אני אגיד לכם מאיפה כל זה נובע.
אני אגיד את זה, טיפה מרחיבים.
אין לי בעיה, אני מוכן.
אנחנו כל הזמן מדברים,
בפרט כשחושבים בארץ ישראל,
על אהבה בניגוד ליראה.
כל החינוך שלנו
פה בארץ הוא באהבה.
חוץ לארץ זה היה ביראה.
זה בין בבל לבין ארץ ישראל.
מקל חובלים, נועם.
זה דברים מוכרים.
בארץ ישראל,
הרב חרלב מעייני הישוע כותב,
למה אנשים באים לארץ, הרב כותב מקובל לנו שתהיה מרידה רוחנית באורות עם החזרה לארץ ישראל. כותב הרב חרלפ למה
בעיני הישועה.
המחנכים לא הסכינו להבין
שזה לא חוץ לארץ ולא הפכו את הפאזה מיראה לאהבה.
אבל אי אפשר שתהיה אהבה בלי ייראה, הרב כותב את זה, זו עוד תשובה בעין הזה, מוסר אביך.
ברגע שיש אהבה בלי ייראה זה חורבן כל העולם כולו.
זה חסד בלי דין.
חסד בלי דין מי זה?
ברור.
לכן גם בתוך אהבה חייב שיראה צריך להיות דיסטס.
הבעיה שלנו היא שאנחנו תופסים כיוון, מה שנקרא.
הלכנו עם זה לקיצוניות, לא?
בואו נאזן את המציאות.
לא יכול להיות שהאדם, אין לו גבולות.
אדם בלי גבולות זה,
קוראים לזה בכיתה, פעם קראו לזה.
היום קראו לזה בעיות קשב וריכוז.
מה פעם קראו לזה?
ילד מופרע.
מופרע סימן שמישהו מפריע לו, זה לא הוא.
בסדר, תרדלי סתרי. לא משנה, אבל אתה צריך גבולות,
צריך ארגון, צריך סדר.
לא יכול להיות שהכול מותר.
ככה אנחנו מתחנכים.
ברגע שאתה פותח את הכול,
אחר כך אתה צועק,
תיכנסו לסמארטפונים של הילדים שלכם,
אל תהליכו מקום שאתם לא יודעים איפה הם גולשים.
שמעתם את זה בזמן האחרון ברדיו.
מה קרה להם כל אלה?
קרובים על הפתוחים למיניהם.
האינטלקטואלים המחנכים
לפלורליזם ופתיחות.
כנסו לילדים שלכם עד פנימה, נבהלתם,
איבדתם עשתונות.
תביא את היסודים שאנחנו צריכים?
אני בכלל יכול להגיד, אבל זה בינינו, כן?
הילדים שלי,
האחרון גמר את השמינית שנה שעברה.
האחרונים, אתה יודע מי?
לא פתחתי לאף אחד אף פעם, לא מחברת,
לא פלאפון,
לא ספר ולא תיק.
מעולם לא.
מה קרה?
כי אני לא פתוח, אני סגור.
בגלל שאני סגור אני לא פותח לאחרים.
למה אתה את ההבדל?
צריך לראות מערכת בנויה.
בסדר? נחזור לתפילה.
כי בוודאי, תפילה זה כל עמידתנו על קיומנו.
חיבור שלנו עם הבורא זה כל יסוד הקיום שלנו.
אדם שמחובר אל הבורא, הוא יכול להתקדם בחיים.
הסברנו פעם מה זה תפילה,
איזה שורש?
פלול.
פל.ל.
יפה. מה זה שורש פלול? מה ההוראות שלו?
שלוש הוראות.
בסדר?
להפליל
תפילין
ולהתפלל.
מה המשותף לכולם?
קישור,
חיבור.
להפליל מישהו, מה זה אומר?
לתפור לו תיק.
בסדר? לקשור אדם למעשה.
לחבר את הבן-אדם למעשה, זה להפליל, נכון?
יפה. מה זה תפילין?
לחבר תפילין לאדם, רצועות, כשירה.
ביחיד זה תפילה. ומה זה תפילה?
ויעמוד פנחס ויפלל. מה זה תפילה?
לקשור את האדם
עם הבורא.
אתה ברגע זה מתקשר עם הבורא,
בהתאם.
שכנה נמצאת, במקום שיש עשרה השכנה נמצאת.
צריך להתייחס לתפילה בהתאם.
כל מה שיש מסביב
לא מתאים לנו.
רצינות התפילה יורדת.
אנחנו בעצמנו מתייחסים לתפילה לא ברצינות המתאימה. אז מה אתה רוצה עכשיו?
שישמעו אותך?
בעזרת השם ישמעו את כולנו.
אנחנו עכשיו באלול והמלך בשדה.
מי שמבקש מקבל, אבל צריך לבקש.
טוב, צריך גם לדעת איך מבקשים.
עכשיו כל דבר צריך את גבולות הגזרה שלו.
אומר לנו המשנה ברורה.
אל יפשוט רגליו ואל ירכיבם זה על זה,
ושכל זה הוא דרך גב על היושב בראשו כפוף.
וגם כשעומדים בתפילה הראש כפוף.
אדם לא עומד להתפלל ככה.
זה בתומר דבורה,
אתם יודעים, לומדים תומר דבורה באלול,
לומדים את זה,
הסבר יג'
למידות,
כן, על דרך של הנביא, מאל כמוך, נושאי אבון.
הוא אומר, מה ההבדל בין גאוותן לעניו?
אבל גאוותן זה בן אדם קטן,
עניו זה בן אדם גדול.
איך אני יודע?
גאוותן כל הזמן הוא הולך עם הראש למעלה.
למה הוא הולך עם הראש למעלה?
הוא קטנצי, כולם גדולים, צריך להסתכל למעלה.
ועניו בא איתו.
הוא כזה ענק, כשהוא מסתכל על כולם,
עם הראש למטה.
לכן הראש לא למטה. מי שמראש למטה, הוא גדול.
מי שמראש למעלה, כנראה חסר משהו.
יפה, נכון?
ופעם ראשונה שראיתי את זה שם, נהניתי.
זה אמיתי.
אבל מה זה גאוותן?
מה הרב מסביר? אין את זה לפני שלושה שבועות.
מה זה גאווה?
מישהו שמחפש משהו
שלא שייך אליו, ממילא אין לו תועלת לעולם.
בסדר, ברור מה זה גאוותן?
בעל גאווה,
הוא מחפש משהו
שלא שייך לו,
שאין בו תועלת לעולם. הוא מחפש איזושהי הנאה או משהו שלא שייך לו,
כן, ואין בזה שום תועלת.
רוצה לעצמו משהו שלא שייך.
וגבת.
זה ברור.
כמה זה ברור היום.
לא יאומן.
זה הגדרה של אהב.
גאווה והנאווה.
טוב,
סעיף קטן ג'
ילך לפניו
ואין צריך לחזור לאחוריו כדי ללכת לפניו.
כתב הרי אליה רבה, אבל מנהג העולם ללכת לאחריו.
כתב בדרכי משה מהריל, היה נוהג לעמוד בשחרית לתפיית שמונה עשרה,
מתי שהתחיל השליח ציבור תהילות ליל עליון,
ובמלחה כשירד השליח ציבור לפני התיבה,
ובערבית כשהתחיל השליח ציבור קדיש.
וגם יסיר הזכחו וניאו וכל דבר המבלבל מה עכשיו טוב".
כל דבר שמבלבל את המחשבה, כל דבר שיכול להסיח את דעתי מהתפילה,
מהתפילה,
אני מוציא מעליי מרגע שאין מה להתפלל.
אילו אמשלה ברורה יכבה ימינו, מה היה אומר?
קבל את השתי הטלפון.
גם רוטט זה מסיח דעת.
למה?
נכון, אתה לא עונה,
אנשים לא מקשיבים, אבל מי הרגיש בזה?
אתה, ברגע שאתה הרגשת,
מה קרה?
הצלחת דעת מהתפילה.
אפילו לא רוטט.
איך אמרנו בשירת הים?
שלושה מינים של פלאפון.
שמעו עמים
ארגזום,
נכון?
כתוב שם אחר כך,
יוחזמו, איך?
רעד ואחר כך
ידמו כאבן.
שלושה סוגים,
דומם כמו אבן,
יוחזמו רעד ושמעו עמים ארגזות.
שלוש מידות בפלאפונים, מה אנחנו צריכים שיהיה?
ידמו כאבן.
תעשה אותו כמו אבן.
בסדר? זה בתפילה.
טוב, וכל דבר שמבלבל מחשבה.
סעיף ב' אומר על שולחן ארוך
צריך שירחוף ראשו מעט
שיעור עיניו למטה לארץ ויחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש
ובליבו יכוון למעלה לשמיים.
ככה מסבירים את הגמרא
שמצד אחד אומרים צריך שיהיה לשמיים ומצד שני לארץ.
הוא אומר כן, העיניים שלך כלפי מטה
תסתכל פני שכינה חס ושלום, אי אפשר,
אבל הלב שלך על השמיים,
הגוף
כלפי מטה,
המחשבה, הנשמה בלמעלה.
זה בעצם ההסבר בין שתי גמרות.
זהו, לכן, כשאדם עומד להתפלל, הראש שלו זווית כלפי מטה.
הוא עומד ישר, אבל הראש שלו זווית כלפי מטה.
מניח ידיו על ליבו כפותים,
כן, פירוש כקשורים,
הימנית על השמאלית,
ועומד כעבד לפני רבו באימה, ביראה ובפחד,
ולא יניח ידיו על חלציו, מפני שהוא דרך יוהרה.
אתה מניח?
בדיוק כמו שאמרנו.
אדם צריך לדעת כפותות, כפות.
מה לא אומר את זה? כפות.
אבל כפות, מה זה כפות?
לא כפות.
כן, כפות, הוא אמר.
כפותים, מה זה? קשורים אחד בשני.
איך קושרים אחד בשני?
תקשור.
כמובן שלא שתי ידיים,
בסדר? זה בכלל אסור.
תמיד.
למה?
זה מביא דינים, השילוב הזה, שתי וערב.
אשתי בערב שלה ידיים,
כף החיים מביא את זה פה.
בסדר?
תמיד זה בא.
להכניס אצבעות אחת בשנייה.
בסדר?
יפה. משנה ברורה.
בואו נעשה גם סעיף ד' ואז נקרא את הכול ביחד.
טוב לכוון רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם שליח ציבור.
אז תפילת המידה וקדושה
עומדים כמו שעומדים בתפילת המידה. אומר משנה ברורה
שיעור עיניו
האין לאל סימן צדי סעיף קטן חל בשנה ברורה, ואב״ך כתב
שקודם שיתחיל להתפלל, להסתכל בחלונות כלפי שמים,
כדי שיהיה ליבו נכנע לעבים שבשמים.
לכן כתוב שעושים בבית הכנסת חלונות,
וגם עושים קדימה חלונות,
כדי שיסתכל לשמים, לכוון ליבו לעבים שבשמים.
כשאדם רואה את התכלת של השמים,
כן, זה כמו להסתכל בציצית.
תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע,
רקיע דומה.
כיסא הכבוד, הקדוש ברוך הוא, ראיתם מותו וזכרתם כמו עצמאות השם. זה הגמרא במנחות.
בסדר? יפה.
למטה לארץ,
ואותם המגביהים ראשיהם ועיניהם למעלה כמביטים אל הגג,
מכירים את אלה שמלמים את הראש למעלה בתפילה?
המלאכים מלעיגים עליהם,
סטלבטים עליהם.
מי?
המלאכים.
וכתב הפרי בגדים שאין לעשות תנועה משונה,
כן?
יש כל מיני כאלה מתפללים,
קוטפים על אחים, עושים כל מיני...
רבותינו, תעמוד להתפלל, אתה עומד עכשיו בפני מלך.
תעמוד כמו שצריך.
טוב, אולי מפחד, יש כאלה לפעמים רועדים קצת, מתנדנדים,
לפלפים מהפחד, אין בעיה.
אבל כל מיני... אתה מכיר את ה...
הוא מביא את זה, מביא את זה. זה אשלה הקדוש אומר.
ולכן הוא אומר אבל שצריך
לעמוד מקסימום, להתנדנד כמו עץ,
עלה נידף ברוח, עץ ברוח.
איך מתנדנד העץ?
קדימה אחורה, הוא לא מתנדנד.
בסדר?
זה השליל הקדוש.
מה זה השליל הקדוש?
כולו קבלה,
פנימיות.
זה טרום החסידות.
אני לא ראיתי בחסידות
אנשים שמשתוללים.
יש,
יש היום בעלי תשובה
שאיבדו את הצפון.
כן.
אמרנו בשבוע שעבר, מי שמאבד את הצפון, לאן הוא מתפלל?
עבים שבשמיים. אם הוא לא מאבד את הצפון, לאן הוא מתפלל?
ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, קודשי קודשים,
והסדר.
מי שמאבד את הצפון, על הכול, על הברה.
תארים את הראש לשמיים, תתפלל.
מתי?
כשאני מבולבן.
קוראים לזה בחסידות,
אתה מדבר עליה?
בלבלה.
מכיר את הביטוי?
יפה.
אבל זה לא ככה.
היה לי תלמיד,
תלמיד, אני קורא לזה תלמיד.
היושב לומד אצלי יהודי צדיק נפטר לפני שלוש שנים
היתה לו שרפה בבית, קצר
מהמקרר
קצר מהמקרר, בן 90, היה כל בוקר מגיע להתפלל
הוא ברסלבר של ברסלב מלפני 90 שנה, כן?
אבא שלו היה ברסלבר,
זה משהו אחר.
הברסלב הלמדנית,
הארמיתית,
זה משהו אחר.
אני יודע שיכעסו עלי, יצעקו עלי, אבל אין בעיה, אין ברירה.
רב נחמן כותב בתורה ד',
שמי שמתחבר אל הצדיק בלא דעת,
סופו שייפול.
ולא אני אומר את זה, אני מצטט.
חייבים כדי להבין את התורה הגדולה של רב נחמן,
רב צודי אומר תמיד להיזהר גם
בלימוד
תורות רב נחמן,
כי זה כל כך עמוק וכל כך פנימי,
שמרוב שזה פנימי אפשר להתבלבל ולא להבין מה קורה בין תורות.
וזו הגדלות הענקית שלו.
גדלות ענקית.
אבל לפעמים לוקחים את הדברים,
בעזרת השם, שנזכה שתהיה לנו תורה שלמה אמיתית ובריאה.
אבל בכל מקרה,
אדם שרוצה לעמוד בתפילה יכול להתנדנד. הכוזרי כותב
שהיהודי זה כמו נר.
אתה מתחיל לדבר איתו תורה,
מתחיל ללמוד משהו, מה הוא עושה?
מתנדנד.
אבל כעץ,
האדם עץ השדה, קדימה, אחורה.
לא אפשרי שעץ מתבלבל בכיוונים, מנופף.
זה צריך להיות סערה ששוברת אותו.
אולי יש פה שבירה, אני יודע.
לא, אז יש גם סדר לנדנודים.
קל עצמותי תאמרנה השם בחמוך.
כל מה שאני מדבר זה על תפילת העמידה.
בסדר?
פסוקה דזמרה עניין אחר.
ובאמת אומרים שגם
רב לוי יצחק,
רב זושי, כשהם מתפללים, בכלל.
אז זה מה שהם מביאים פה בשנה ברורה, או ביחיד,
רשות ולא בציבור.
הוא הופעד להרים קול וכדומה.
בסדר? כשהוא ביחיד,
רבי עקיבא.
כשהיו מניחים אותו בקרן זווית אחת,
מוציאים אותו בקרן זווית אחרת, אבל כשהוא בציבור,
מקצר ויורד, מתפלל כמו כולם.
זה גמרא אחרת.
כתבו האחרונים שכל מי שאינו רוצה מעיניו בשעת תפילת שמונה עשרה,
אינו זוכה לראות פני שכינה וצאת נפשי לה' ישמור.
אחי מתפלל בסידור
ועיניו פקוחות כדי לראות בו לעת לענבה.
ואין ליל בסימן צד א' סעיף קטנ ו' במשנה ברורה.
שליבו מקום שנוהגים לעמוד כאן לפני המלך כשמדברים בו ושואלים אתו צורכיהם,
והכל כי מנה גם מקומו. בספר עשרה מאמרות,
הרמון מפאנו
כתב בשם האריזה, שיניחו זרועותם על ליבם
הימנית השמאלית, ובשם הרמה כשיאכוף האגודל בתוך פיסת היד".
ראיתם איך סגרתי לכם את הכול לפני כן?
סגור.
כן, בהמה ויש לי תנועיה בשעת התפילה משוב כל עצמתי תאמר נמיך עמוך. הנה, אתה רואה?
כתוב במפורש.
גם בשעה
שאומר כקדושה, אשר אומרים שם שמקדישים אותו בשמי מרום.
כן, זה נוסח אשכנזי, גם הספרדים אומרים.
קרא זה זה ואמר. מי?
כמו המלאכים.
המלאכים
ככה עומדים ברגליהם,
רגל ישרה.
מזה התחלנו ששמונה עשרה מתפללים,
שתי רגליים צמודות.
צמודות.
זה בעצם הסדר של האדם,
העמידה שלו ותפילת העמידה.
עומד, רגליים צמודות,
ראש כפוף,
ידיים כפותות,
בסדר?
סוגר עיניים או מסתכל בסידור.
שלושה צעדים אחורה וחזרה קדימה.
בסדר?
זה היסוד. שאלות בעניין?
כן.
הנפש החיים כותב
שמי שיכול להריץ את התפילה,
ראית פעם?
פרסומות רצות, או כתוביות רצות.
אתה יכול ככה להריץ את התפילה,
לראות את האותיות,
להרצום עיניים ולראות את המילים.
מה?
אבל אם לא, תסתכל בפנינו.
הרב שפירא, זכר צדיק לברכה, ראש הישיבה,
של אבא של ישראל,
אפשר להגיד את יומו האחרון, ממש עד
זמן האחרון שלו, גיל 96-7,
ככה.
מכיר את הסידורים תפילת כל פעמים? כזה כזה, תביא אותך.
תפילת כל פעמים של האשכנזים.
סידור כזה,
הוא אומר שמגיל שלוש הרגילו אותו ככה. הוא ירושלמי,
גדל בירושלים.
ככה.
לעולם לא הניח סידור.
הוא התפלא, כל הזמן הסידור ביד.
ובשנה האחרונה שלו, כשהוא קרא, היה לו קשה לקרוא,
הביאו לו את הסידור של את כל פה של החזן,
אותיות גדולות ענקיות, מכירים את זה?
הגודל הזה, החזיקו אותו ככה.
זה היה יומן.
אתה צריך.
בגיל 96 לא צריך כנראה.
כל אחד ועבודת השם שלו.
בסדר, בעזרת השם שנזכה
שהתפולות שלו באמת יהיו תפולות,
שנבין שאנחנו מתפללים לפני הקדוש ברוך הוא. זה בעצם היסוד לכל.
אתה פה נמצא במקום שאתה יכול לקבל כל מה שאתה רוצה.
דבר, הבנק שומע, כמו שאומרים, נכון?
בעזרת השם, שנזכה. שבוע הבא, בעזרת השם, סימן צדיו.
כל טוב.
