לאחר השלב שקראנו, שלב הבנייה המחודשת מתוך מחויבות בגיל העמידה, בא השלב הבא, בגיל המבוגר יותר. בשלב הזה, הילדים כבר עזבו את הקן, יש נכדים ובני הזוג נשארים בבית לבדם. בשלב הזה, יוצאים לגמלאות, מתפנים זל"ז, ועתה הם סוגרים מעגל. בעוד שבתחילת הנישואין, הם היו רק שניהם, מלאי חלומות ותקוות, עתה הם חווים בסיפוק את מימוש חלומותיהם. כל זאת, בתנאי שהם עברו את השלבים באופן הנכון, לפי הערכים שיצרו ביחד. כך הם חוזרים לקשר האהבה הראשוני שהיכה שורשים במציאות חייהם.
לעומתם, זוגות שלא עברו את השלבים הקודמים כראוי, מוצאים את עצמם נפרדים ומאוכזבים. בשלב הזה כשהם יוצאים לגמלאות, הם עלולים לא להכיר זא"ז שהרי לא בנו עולם ערכי, רגשי ורוחני משותף. בשלב הזה, רבים מתמודדים עם מחלות כרוניות, אובדן קרובים , ירידה משמעותית ברצון לקרבה וירידה בתמיכה חיצונית.
כואב ומצער היה לי לשמוע ממיכל שחייה עם בעלה, היו רצופים במאבקים ובחיים נפרדים. כשהתאלמנה לפתע פתאום, שיתפה אותי בסוד שעכשיו היא תתחיל לחיות באמת. כך גם רבקה שגם חייה הזוגיים היו קשים, כשבעלה התמודד עם מחלה חשוכת מרפא, היא רטנה ואמרה לי: "לא די בכך שחיי היו קשים אתו, עכשיו אני צריכה לטפל בו?" היא הרגישה קורבן והחמצה של החיים.
זוגות שעברו את שלבי הנישואין בצורה בריאה וטובה, החיים לימדו אותם להתגמש ומצאו את עצמם דואגים ואכפתיים זל"ז. הם קיבלו את החולשות והניגודים בהבנה. כשהיו חולים, תמכו זב"ז. הם לא היו זה כנגד זה, אלא זה ביחד עם זה. הם חייכו כאשר עלו ביניהם הניגודים וקיבלו אותם באהבה ובסלחנות.
לאור כל ההתמודדויות שעברו, הגמישות בחיים, היא טבע שני. הגמישות ההדדית, יצרה מצב גם של איזון אישי אישיותי. כל אחד למד ממשנהו, ולכן, שניהם נתנו ביטוי לתכונות הגבריות והנשיות שיש בכל אחד מהם.
כשהדרכתי לקראת נישואין, הדגשתי את החשיבות של חיבור נשמתי וביטויו בחיבור גופני. בנושא ההרחקות (למטרת קרבה), שמתי דגש על ההזדמנות להעמקת הקשר הנפשי והרוחני. התנהלות זוגית באופן כזה, נותנת את פירותיה לאורך כל חייהם ובולטת בגיל הזקנה.
בשונה ממיכל ורבקה, ראיתי זוגות מבוגרים שנהנים ביחד, תומכים ומפנקים זא"ז, גם עם המגבלות הפיזיות של הגיל. הם גם ביקשו עזרה, כשהיו קשיים שלא ידעו להתמודד איתם. עם כל קשיי החיים וההתמודדויות שעברו במשך חייהם, בשלב הזה, האחרון, הם קוטפים את פירות אהבתם הבשלה. ההורים שלי, נ"ע, היו זוג כזה. הם היו בשבילי ובשביל משפחתי ולכל מי שהכיר אותם, סמל ודוגמא לזוגיות מאושרת, עם כל האתגרים הקשים שהחיים זימנו להם. גם בני המשפחה שלא זכו להכיר אותם, גדלים על סיפורי החוויות מהורי והם השראה מרגשת ללמידה ויישום בחיי הנישואין של צאצאינו.
