בס”ד, הבאתי בפניכם במאמרים הקודמים, את שלבי הנישואין, מניסיוני המקצועי. בוודאי, יש עוד הרבה מה לפרט בכל שלב. אלא שפירוט נוסף, אינו מתאים למאמרים קצרים.
סקירת שלבי הנישואין נעשתה מהיחיד אל הזוגיות. בספרות המקצועית, (“טובים השניים”), קלייר כותבת על חמישה שלבים שנתתי להם כותרות שונות.
הוספתי שלושה שלבים לפני החתונה: הכנה אישית ובשלות לנישואין, שלב ההיכרות והשידוכים ושלב ההחלטה על נישואין. כי חשוב להגיע לחתונה, כאשר כל אחד, עובר באופן אישי הכנה נפשית ומנטאלית, כדי להיות בוגר ואחראי להכיל דמות אנושית נוספת בחייו.
לאחר ההכנה הנ”ל, מתחילה מסכת חיים זוגית בפועל של חמישה שלבים:
המעבר מאחידות של תחילת הנישואין לאחדות.
ההתפתחות האישית ע”י הזוגיות, או מאבקי כוח.
ההתכנסות האישית יחד עם זוגיות, או התרחקות עקב מאבקי הכוח.
הבנייה המחודשת של מחויבות, כתוצאה מהרחבת המשפחה, או האשמות הדדיות.
המיזוג והאיזון בחווית החיים הזוגית בגיל המבוגר, או אכזבה והחמצת החיים.
תיארתי שבכל שלב ישנה בחירה, כיצד לחיות. מי שחי במודע או שלא במודע, בתוך הזוגיות כאדם יחיד, פרטי, הזוגיות אינה קיימת בפועל, גם אם הם רשומים ברבנות כנשואים וגם אם כלפי חוץ הם נראים כזוג נשוי.
לעומת זאת, כאשר הם מודעים ליחד הזוגי, אז מתרחשים: התפתחות אישית, חיבור זוגי, שותפות בדרך ואהבה, שמשפיעים על השלב הבא באופן חיובי וכך הלאה.
בכל שלב, כשמרגישים לא טוב בנישואין, כדאי לשים לב באיזה שלב נמצאים ומתקשים לחיות בשיתוף זוגי רגשי. מניסיוני, זוגות רבים, גם לאחר שנות נישואין רבות, תקועים בדרך כלל בשלב של ההתפתחות האישית המכונה בספרות המקצועית – שלב מאבקי הכוחות. קראתי לשלב הזה התפתחות אישית בזוגיות, מפני שהמטרה היא התפתחות אישית, ביחד, דרך בן/בת הזוג. לעומת זאת, מאבקי כוחות נוצרים, כאשר כל אחד רואה את עצמו בלבד ומנסה “לכופף” ולהכניע את השני, בהתאם לרצונותיו.
ישנן סיבות רבות לחוסר שביעות רצון וקשיים בנישואין, כמו: חוסר ידע כיצד חיים בחיבור נשמתי, קשיים אישיותיים, טראומות, תפיסות עולם שנרכשו מהמשפחה ו/או מהסביבה ועוד.
במצבים כאלה , יש צורך בייעוץ אישי, ללמידה ו/או לנקוי חסימות שאינן מאפשרות לזוגיות להתקיים. יש כאלה שכבר התרגלו למריבות והם מקבלים זאת שככה זה נישואין. הם חיים בבדידות ולא מאמינים שניתן לשנות. אני מזכירה להם, את השלב שלפני החתונה שבו התרגשו והיו מלאי תקווה לחיים טובים ומאושרים ואפשר ליצור זאת מחדש .
חשוב להדגיש שהשלבים הקיימים, אינם דווקא בסדר הזה. מי שלא מיצה שלב מסוים, יכול לחזור ולהשלים כראוי. הכרת השלבים, מאפשרת תיקון והשלמה של כל שלב.
אפשר ללמוד לחיות בהקשבה, בשותפות רגשית, בתשומת לב הדדית וכו’ ולחיות הרבה יותר טוב ממה שחשבו מלכתחילה על הנישואין.
בכל מצב חיובי או שלילי, של מאבקים או התפתחות, מגיע השלב של ההתכנסות האישית.
אם היו במאבקי כוחות, הם מותשים ומתכנסים לתוך עצמם ובכך מתרחקים זמ”ז. התרחקות זו, תשפיע גם על השלב הבא. במקום לחדש מחויבות, הם יאשימו זא”ז על התוצאות העגומות של חייהם, בהתמודדות עם ילדים קטנים, גיל ההתבגרות, הורים מזדקנים וכד’. לעומת זאת, אם הייתה התפתחות אישית – בשלב ההתכנסות האישית, הם ירגישו ביטחון בבנייה אישית ומקצועית, מתוך תחושת היחד והתמיכה הרגשית ההדדית.
כשמגיעים לשלב המבוגר, ששני בני הזוג נשארו רק הם בבית, הם חווים את התוצאות של מעברי חייהם, לטוב או למוטב.
כל יחיד וכל זוג, מתבונן על השלב שבו הוא נמצא, מתוך פרספקטיבה על כל השלבים.
זוגות שנמצאים עדיין בתחילת הדרך, רואים תמונה שלמה של מסכת חיים זוגית ויתכווננו בהתאם. מי שנמצא בשלבים אמצעיים, יבדקו כיצד עברו את השלבים הקודמים, יתקנו אם צריך וידעו כיצד לנהל את עצמם בשלב הנתון ובשלבים הבאים, לטובה.
זוגות בגיל המבוגר שמתבוננים על השלבים שעברו ומרגישים החמצת החיים הזוגיים, יש אפשרות, ליצור חוויות מתקנות. ומי שידעו להתמודד בשלבי הנישואין, מתבוננים בסיפוק במה שהשיגו בחיים – אשריהם וטוב להם.
מסכת חיים שלמה זו, היא עבודת המידות, היא עבודת ה’, היא עבודת קודש.
