כשבני זוג מחליטים להתחתן, אני ממליצה להמתין, להשאיר את ההחלטה הזאת בינם לבין עצמם, מבלי לפרסם, כדי שיפנימו את המצב החדש וירגישו שלמות בהחלטתם להינשא.
מניסיוני, מהירות הפרסום, עלולה לגרום לפחד וחרטה שאולי הם מתלהבים יתר על המידה והם אולי לא באמת מתאימים. לעיתים גם תגובות מהוססות או שליליות של חברים ו/או קרובים, גורמים להם לחשוש ואולי לחזור בהם מהחלטתם. לכן נתינת זמן עיכול בינם לבין עצמם, מחזקת את החלטתם ומאפשרת יישוב הדעת ויציבות, כלפי עצמם וכלפי תגובות שונות של הסביבה.
תופעה נורמאלית שנוצרת לאחר ההחלטה: עלולה להיות תשומת לב לחלקים הפחות מחמיאים של בן/בת הזוג ועולים לבטים של: “אולי טעיתי בבחירה?”, “אולי זה לא באמת זה?” וכד’.
השאלה היא מהם החלקים הפחות מחמיאים. האם הם נמצאים אצל רוב בני אדם שמתפקדים כראוי? כי הרי אין אדם מושלם. או שהם נורות אזהרה שעכשיו, לאחר ההחלטה, הם בולטים יותר וגורמים לתחושת מועקה, חוסר נוחות ואפילו פחד.
עם כל חשש שנוצר כדאי לברר, באופן אישי או מקצועי, כדי להתקדם לנישואין. יש בירור שיחזק את הקשר הזוגי ויש בירור שיוביל לביטול הקשר אם הוא לא בריא ויפה שעה אחת קודם.
בשנים שהדרכתי כלות, חשוב היה לי לשים לב לאופי הקשר בין הכלה לבין החתן המיועד. מתוך דברי הכלה, או מהיחס ביניהם כשגם החתן הגיע. זוכרת מקרה שהגיעה אלי כלה לקבל הדרכה. הקשבתי ושאלתי על החוויות הזוגיות, מעבר להדרכת התוכן. היא לא שמה לב לנורות האזהרה שאני קלטתי. לדוגמא: מכיוון שהם התפללו באותו בית הכנסת, כשיצאו בערב שבת והוא חיכה לה הוא כעס שהיא מתעכבת ומדברת עם חברות. כשהוא חזר מטיול של יומיים, הודיע לה שהוא מבקש שתהיה בבית ותדחה עיסוקים אישיים, כי הוא יגיע מהטיול ישירות אליה. כשהיא רצתה לנסוע לשבת כלה של חברה, הוא אמר שאחרי האירוסין, זה כבר לא שייך, כי מעתה כל שבת הם צריכים להיות ביחד והיא לא יכולה לנסוע לחברות.
כשאספתי את המקרים הללו ועוד… ושיקפתי לה, היא אמרה לי שלא שמה לב וחשבה שככה באמת צריך להיות, כי הוא מאד אוהב אותה. שאלתי מה הרגשות שעולות בה כשהיא נמצאת איתו. לאחר שתיקה, ענתה לי שהיא קצת פוחדת ממנו והיא חוששת להתנהג בחופשיות ולעשות את מה שנראה לה נכון. היא גם הוסיפה שהיא מבולבלת ולא בטוחה מה נכון ומה לא נכון. זה קרה כחודש לפני החתונה. שוחחנו וביררנו עוד. הזמנתי אותו לפגישה, כדי להכיר אותו. התגובות שלו לשאלותי, היו תוקפניות. עתה היה ברור לה שהיא לא רוצה להינשא לו. היא הגיעה להבנה ברורה יותר של המצב וקיבלה החלטה לבטל את החתונה. החלטתה גרמה לו להשתולל ולהפעיל את הרב שלו כנגדי. לאחר שהצגתי לרב שלו, באישורה כמובן, את המציאות, הרב להסכים איתי…. זה כואב, אך היה עלול להיות כואב הרבה יותר, אילו היו מתחתנים באופן הזה.
במקרה שתיארתי, הסימנים לאלימות רגשית היו בולטים והיא לא ידעה לקלוט אותם. אך ייתכנו מצבים לא ברורים, כשאחד מבני הזוג לא יודע לפרש נכון, או שחושבים שהדבר יחלוף עם הנישואין ויהיה בסדר, כי כבר רוצים להתחתן, ואולי גם חוששים ליצור בעיות כשהכול נראה נחמד. או שמרגישים “בעננים” ולא רואים את מה שקיים במציאות ביניהם.
כשזוגות נשואים מגיעים אלי במשבר, אני שואלת, האם היו סימנים לפני החתונה? בד”כ הם עונים שכן, רק חשבו שזה יעבור ויהיה בסדר.
חשיבות רבה ואחריות גדולה יש למי שמלווה זוגות ‘טרום נישואין’. מחד, להקשיב ולדעת לאבחן מצבים בריאים, כשאחד מהם או שניהם חושבים שיש בעיה, ומאידך, מצבים בעייתיים שבני הזוג לא מספיק מודעים אליהם. (נכון גם לנשואים.)
חשוב לדעת שאמנם ההחלטה על נישואין, היא החלטה כבדת משקל וגורלית. יחד עם זאת, כאשר קיימת ודאות פנימית שיוצרת יציבות ונינוחות בקשר, ההחלטה מחברת ביניהם והם ירגישו נעימות ושמחה בשיתוף ההורים ואנשי סביבת חייהם ויתקדמו ביחד אל עבר היעד הבא: ארגון החתונה, בשעה טובה.
