שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו,
מתקדמים בסימן תרפח.
דיברנו על הערים,
כרכים,
מתי קוראים בי' ד', מתי קוראים בט' וו', עכשיו אנחנו מדברים על האדם.
כן, בסעיף, נלמד היום בתרפח, סעיפים ה',
ו' וז'.
אומר לנו השולחן ערוך בסעיף ה',
על האדם עצמו, בן עיר
שהלך לכרך,
או בן כרך שהלך לעיר.
אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה של מקומו,
ונתעכב ולא חזר,
יכול לקרוא כמקומו, אפילו שנמצא במקום אחר.
ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה,
קוראים אנשי המקום שהוא שם.
אומר אמר, ואם הוא במדבר או בספינה? אין כלום פה.
קורא ביום י״ד כמו רוב העולם.
אפילו ששם אותו בהסגר,
14 יום בספינה,
הוא קורא כמו
רוב העולם.
סי ו' אומר על שולחן ערוך,
יום טו שחל להיות בשבת, אין קוראין המגילה בשבת,
אלא מקדימים לקרותה בערב שבת.
וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום.
וביום שבת מוצאים שני ספרים ובשני קורא ויבוא עמלק,
ואומרים על הניסים, ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת.
זה מה שנקרא פורים משולש.
פורים משולש, הווה אומר, יום טו שחל להיות בשבת, מחלקים את פורים לשלושה חלקים.
כן, אפשר לומר, כל יום שני חלקים.
בסדר? ביום שישי
קוראים מגילה ומתנות לאביונים,
שבת קוראים פרשת עמלק ואומרים על הניסים,
וביום ראשון עושים סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.
בסדר? זה סדר פורים משולש.
סעיף ז',
המפרש בים
והיוצא בשיירה
ולא מוצא מגילה להוליך עמו, יקרא הנה
בי״ג או בי״ב, אין לו מגילה לקחת איתו,
או ב-11 בלא ברכה.
ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, יש רובי שקורא אפילו מתחילת ראש חודש. והכי נאור.
ומי רואה, אם הזדמן לו אחר כך מגילה,
חוזר וקורא אותה בי״י ד׳, אפילו קראה תחילה בי״י ג׳.
ובכל מקום קרא אותה שלא בזמנה,
כי זה בזמנו שהיו הכפרים, המקדימים וכולי.
לא נוהגים כך היום, היום בכל מקום אפשר לקרוא דווקא בי״ד וקרחים ומקפים ובכל ימות יהושע בן נוים ויום ט״ו.
וברוך השם, כמו שאמרנו גם בנרות חנוכה, אין לו היום, אין אפשרות להשיג מגילה.
מי שנוסע בדרך, שייקח גם איתו מגילה.
זה דבר סביר היום, הרבה יותר ממה שהיה, ברוך השם, חברת שפע.
זה שברוך הוא שולח לנו בלי עין הרע,
מה זה?
כל טוב העולם, טוב ארץ מדינת ישראל, ברוך השם.
בעזרת השם שנזכה להכיר בטובת הארץ.
כל טוב, שלום.
