שלום, אנחנו שוב בסימן תרנח,
נלמד היום סעיפים ו', ז' וח',
בנושא נטילת לולב, איך צריך לקרות? אתמול ראינו את העניין של
מתנה על מנת להחזיר, שלא יהיה שאול.
עכשיו זה הסימן.
אז בסעיף ו', אומר השולחן ערוך תרנח,
לא התנינו ביום ראשון לקטן קודם שיצא בו.
למה?
בפני שהקטן קונה ולא מקנה לאחרים מן התורה,
ונמצא שאם יחזרו או לא, אינו מוחזר.
קטן קונה, איך אומרים? קטן סופג, לא משחרר.
אין דבר כזה לקחת מקטן. קטן לא מקנה לאחרים.
אלוהים מוויתור.
הוא קיבל, זה שלו.
אתה רוצה ממנו,
אתה לא יכול עד שהוא יגדל. אלא אם כן, ברשות אביב, ואז אביב נותן את הרשות. זה סיפור אחר.
ויש מי שאומר שאם הגיע לעונת הפעוטות,
שהוא מבין עניינים, יודע מסחר, אז זה מותר.
ואם תופס עם התינוק,
כיוון שלא יצא מידו, שפיר דמי. ברגע שהוא אומר לציבור, בוא, בוא, יחד איתי,
ביחד מנענעים, לא יצא מידו, זה אפשרי, כיוון שזה קטן.
סעיף ז', שותפים שקנו לולב או אתרוג בשותפות.
אין אחד מהם יוצא בו ידי חובתו ביום הראשון, עד שייתן לו חלקו במתנה. אני צריך שהאתרוג יהיה שלכם, כי חלק שייך למישהו אחר,
אז החלק הזה לא שלו, חלק לא שלו, אם הוא היה חסר,
אז זה פסול.
פסול.
אז הוא חייב לתת במתנה. כל שותף נותן לחברו במתנה
על מנת להחזיר את החלק שלו.
אומר אמר, ודווקא שלא קנו לצורך מצווה, אבל אם קנו לצורך מצווה, יוצאים בו מסתמה, דא דתא דאחי כנאו. כמו שראינו בסעיפים הקודמים, הרי ראינו שבן אדם שאומר כך,
אדם שאומר כך, על דעת מה ככה, על דעת זה, שייצא בו ידי חובה. איך יוצאים ידי חובה? מתי באמת להחזיר? זאת אומרת, אותו דבר.
כשקנו שניים אתרוג ביחד, על מה הם קנו את זה? בשביל לאכול בטו בשבט? לא.
בשביל ליטול אולב, ליטול אולב, כל אחד על דעת מה שצריך, מה צריך?
לתת במתנה לשני עד שהוא ייטול.
טוב,
סעיף ח' אומר השולחן ערוך.
האחים שקנו אתרוגים מתפיסת הבית,
מה זה תפיסת הבית?
מה כסף שיש בלברק לחשבון הבית.
ונטל אחד מהם אתרוג ויצא בו, אם יכול לאוכלו,
ואין האחים מקפידים בכך,
סליחה,
האחים שקנו אתרוגים מתפיסת בית, ונטל אחד מהם אתרוג ויצא בו, אם יכול לאכלו ואין האחים מקפידים בכך יצא.
זאת אומרת, אם הוא אחד שיכול לעשות מה שהוא רוצה בזה, יצא.
אבל אם היו מקפידים, לא יצא.
עד שיתנו לו חלקה במתנה.
למה? כי הם משותפים בעצם,
ושותף לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא תלוי בכל האחרים.
ואם קנה זה אתרוג
וזה פריש,
כן, או שקנו אחד, אתרוג,
רימנו פריש, מתפיסת הבית,
הן לא יוצא באתרוג, יש שתנו לו חלקם במתנה.
הם כל אחד קונה משהו, כל אחד יש לו שותפות עם האחרת, וכל אחד קנה פרי אחר. פרישין, אתרוגים, רימונים, כל אחד מה שהוא קנה.
אף על פי שאם אכלו, הן מקפידים עליו, בגלל שכל שאין שם מאותו המין, הן יחילתן בסתם מועלת.
אם היה מלא אתרוגים, כל אחד לוקח אתרוג, עושה בו מה שהוא רוצה, בסדר. ויש אתרוג אחד, יש רימון אחד,
הרבה מה שאתה רוצה, יש פה אנשים בבית,
עוד אנשים רוצים, אתה לוקח לכולם את הכול, צריך הסכמה.
אבל כשיש שם מאותו המין,
אפילו היה מעולה מאחרים, מכילתם בסתם אוהלת, לפי שאינם מקפידים.
יש פה מלא אתרוגים.
כך, מה יכול להיות?
זה דבר שהוא מאוד טבעי בהקפדה של האדם,
אם מישהו בא ולוקח לו משהו שאין יותר מזה.
יש בודדים, אוכלים על הכל, אבל זה לא הסטנדרט.
סטנדרט, כל אחד רוצה את מה ששלו.
זהו.
טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב, שלום.
